יאקוב נגרוצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יאקוב נגרוצי על בול רומני

יאקובּ נגרוצירומנית: Iacob Negruzzi;‏ 31 בדצמבר 1842 - 6 בינואר 1932) היה סופר רומני, עורך, פרופסור למשפטים באוניברסיטת יאשי, חבר מייסד של ז'ונימיה, חבר בכיר במסדר הבונים החופשיים. כיהן כמזכיר וכיושב ראש האקדמיה הרומנית.

יאקוב נגרוצי נולד ביאשי, בנסיכות מולדובה, כבנו של קוסטקה נגרוצי. הוא למד משפטים בברלין ובשובו מהלימודים, השתתף בהקמת חוג ז'ונימיה ובמשך 28 שנים ערך את בטאון החוג, כתב העת Convorbiri literare.

ב-28 באוקטובר 1866 הצטרף לבונים החופשיים והתקדם במדרג הדרגות עד לתואר מזכיר שני ומומחה גדול וב-1868 היה לנכבד[1].

בשנת 1888 יאקוב נגרוצי יזם חוק שנועד להבטיח גמלת קיום למיכאי אמינסקו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1873, Mihai Vereanu (מיכאי וריאנו) רומן.
  • 1874, Copii de pe natură (ילדי הטבע) פורטרטים סטיריים בפרוזה ובשירה.
  • 1884, Hatmanul Baltag (הטמן בלטאג) אופרה קומית שנכתבה בשיתוף פעולה עם יון לוקה קאראג'אלה.
  • 1921, Amintiri din „Junimea” (זכרונות מז'ונימיה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאקוב נגרוצי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]