יאקופו פוצ'יני
_(1712-1781).JPG) | |
| דיוקן יאקופו פוצ'יני מספר מ-1903 | |
| לידה |
1712 Celle dei Puccini, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1781 (בגיל 69 בערך) לוקה, הרפובליקה של לוקה |
| תחום יצירה |
עוגב, הלחנה, הלחנה, מוזיקה, music composition |
| זרם באמנות |
מוזיקת בארוק |
| ילדים |
אנטוניו פוצ'יני |
  | |
יָאקוֹפּוֹ פּוּצִ'ינִי (באיטלקית: Jacopo Puccini), או גם גָ'אקוֹמוֹ פּוּצִ'ינִי[1] (Giacomo Puccini; 1712 – 16 במאי 1781), היה מלחין איטלקי בן המאה ה-18, שחי ופעל בעיקר בלוקה, הרפובליקה של לוקה. הוא היה הראשון מתוך חמישה דורות של מלחינים, המפורסם שבהם הוא חימשו (בן נינו), מלחין האופרה הנודע ג'אקומו פוצ'יני.[2]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוצ'יני התייתם מאביו, אנטוניו פוצ'יני, בילדותו המוקדמת. החל משנת 1719, זכו הוא ואחיו מיקלה פוצ'יני (1782–1714) לחינוך מוזיקלי בלוקה אצל מוזיקאי וכומר שפרש את חסותו על שני הילדים המחוננים. למד בבולוניה אצל ג'וזפה קארטי (Giuseppe Carretti), שהיה מאסטרו די קפלה בבזיליקת פטרוניוס הקדוש בבולוניה. במהלך שהותו בעיר, התיידד פוצ'יני עם האב מרטיני. משנת 1739 ועד מותו, שימש פוצ'יני כמנהל המוזיקלי של ארמון הרפובליקה (Cappella di Palazzo) בלוקה.[3] החל משנת 1740 שימש גם כנגן עוגב בקתדרלת סן מרטינו (אנ'), וכן כמאסטרו די קפלה וכנגן עוגב בכנסיות מרכזיות נוספות בעיר. פוצ'יני היה חבר באקדמיה הפילהרמונית של בולוניה והיה מורה מיומן.
תמונה חיה של פעילותו הענפה כמלחין וכמארגן אירועים מוזיקליים בלוקה ובסביבתה עולה מתוך יומנו האישי, ה-Libro delle musiche annue ed avventizie ("ספר המוזיקה השנתית והמזדמנת", 1758–1748). סגנונו המוזיקלי שילב יסודות מתקופת הבארוק ומתחילתה של התקופה הקלאסית. פוצ'יני נודע כנגן עוגב מצטיין.[4] הוא כתב יצירות דרמטיות ודתיות רבות, בהן טה דאום לארבעה קולות ולכלי נגינה, "דומינה" (Domine) לארבעה קולות, מיסות ועיבודים למזמורי תהילים.
בין השנים 1733 ל-1780, כתב פוצ'יני 31 "שירותים כנסייתיים" (servizi ecclesiastici) עבור החג השנתי של רוממות הצלב הקדוש (Festa della Esaltazione della Santa Croce). חלק מיצירותיו, כולל מוטט תהלוכתי לשמונה קולות, המשיכו להיות מבוצעות לפחות עד תחילת המאה ה-19.
רקוויאם לשמונה קולות מאת פוצ'יני בוצע בתערוכה המוזיקלית של וינה בשנת 1892, לצד יצירות מוזיקליות של בנו אנטוניו, נכדו דומניקו ונינו מיקלה.
תלמידו הידוע ביותר היה מלחין האופרה פייטרו אלסנדרו גוליילמי (אנ').
יצירות (רשימה חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]השושלת המוזיקלית של משפחת פוצ'יני
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמישה דורות של משפחת פוצ'יני היו מלחינים בעיר לוקה:
- יאקופו פוצ'יני ("ג'אקומו פוצ'יני הבכיר"): 26 בינואר 1712 – 16 במאי 1781.
- אנטוניו בנדטו מריה פוצ'יני: 30 ביולי 1747 – 10 בפברואר 1832.
- דומניקו וינצ'נצו מריה פוצ'יני: 5 באפריל 1772 – 25 במאי 1815.
- מיקלה פוצ'יני: 27 בנובמבר 1813 – 23 בינואר 1864.
- ג'אקומו פוצ'יני: 22 בדצמבר 1858 – 29 בנובמבר 1924.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Musica e Musicisti, vol. 58, Giulio Ricordi, בפברואר 1903
{{citation}}: (עזרה) - Banner, Martin (2010), "Editor's Note", in Puccini, Giacomo (ed.), Messa a 3, Hinshaw Music Inc., p. 2
- Fairtile, Linda (1998), Giacomo Puccini: A Guide to Research, Psychology Press, pp. 74–76
- Gervasoni, Carlo (1812), Nuova teoria di musica ricavata dall'odierna pratica, Milano: Blanchon, pp. 240–241
- Puccini, Simonetta (1994), "The Puccini Family", in Weaver, William; Puccini, Simonetta (eds.), The Puccini Companion, New York: Norton and Company, pp. 3–38, ISBN 9780393320527
- Streatfield, Richard Alexander (1895), Masters of Italian music, C. Scribner's Sons, p. 269
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Museo Nazionale di Palazzo Mansi" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-04-05.
- ↑ Puccini, Simonetta (1994), "The Puccini Family", in Weaver, William; Puccini, Simonetta (eds.), The Puccini Companion, New York: Norton and Company, pp. 3–38, ISBN 9781555535308
- ↑ La Cappella musicale Palatina
- 1 2 Giacomo Puccini (Sr.), Requiem Survey