יבול חו"ל

יבול חו"ל הוא יבול (תבואה, פירות וירקות) שגדל בשדות מחוץ לארץ ישראל. המושג נזכר בעיקר בהקשר של שנת השמיטה: בשנה זו אסור לעבד את אדמת ארץ ישראל, ואחד הפתרונות להשגת מזון בשנה זו הוא ייבוא מחו"ל.

גבולות

ישנן מחלקות לגבי ההגדרה המדויקת של גבולות ארץ ישראל לעניין שביעית, כיוון שגבולות אלה אינם בהכרח חופפים לגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל. המחלוקת היא בעיקר בשלושה אזורים:

• ערבה צפונית: לפי שיטת בד"ץ העדה החרדית, כל הערבה נמצאת מחוץ לגבולות ארץ ישראל. לעומת זאת, רבים בציבור החרדי טוענים שהגבול נמצא יותר דרומה ועל כן טוענים שגידולים בערבה הצפונית אינם יכולים להחשב ליבול חו"ל.
• דרום הערבה: לחלק מהדעות, דרום הערבה נחשב חו"ל, כיוון שלא נכלל בתחום ארץ ישראל בזמן עולי בבל. אולם יש טוענים שלאחר הקמת מדינת ישראל, כל שטחה של מדינת ישראל אינה נחשבת לחו"ל, כיוון שעם ישראל כבש והתיישב בו בדורנו. כך כותב יואל אליצור: "ההסתמכות על תוצרת של יהודים מן הערבה... בנויה על ראיית מרחבים אלו כ'ארץ העמים'... בעיניי היא תמוהה מאד. כידוע, אזורים אלה נכבשו מדעת יושבי ארץ-ישראל על-ידי צבא משותף לישראל ולצורך עם ישראל. הם גם נושבו ומוחזקים בפועל על-ידי ישראל... מה להם ולארץ העמים?!".
• ירדן: המצב הפוך: יש אזורים בממלכת ירדן, שנכללו בתחום עולי בבל, ולכן אינם נחשבים חו"ל.

יתרונות וחסרונות

מבחינה הלכתית, יבול חו"ל (מאזורים שאינם במחלוקת) הוא כשר לכל הדעות. בכך הוא עדיף על פתרונות אחרים שיש עליהם מחלוקת (כגון היתר מכירה או אוצר בית-דין או יבול נכרי). עם זאת, יש המתנגדים לפתרון זה מסיבות עקרוניות:

• איכות הסביבה: יש עדיפות לצריכת מזון מקומי. קניית מזון שאינו מקומי היא "היפך ההפכים של השמיטה... הסיבה לכך היא שאנחנו עדיין במצב של 'גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו' - ציבור שמנותק מהאדמה ועדיין לא מבין את השמיטה - וזה מצב של גלות וריחוק עמוק".
• פגיעה בחקלאות הישראלית: "בדרך זו אין כלל בעיות של שנת שמיטה, אך החסרון הגדול שבה הוא הפגיעה בחקלאות הארצישראלית, שכאמור לעיל, טרם זוכה לשפע הברכה שהבטיחה התורה ואינה יכולה להוות אלטרנטיבה לייבוא מחו"ל".

לקריאה נוספת

• ארץ חמדה, "שנת השבע", שיעורים 2–3 - גבולות ארץ ישראל לעניין שמיטה. אוסף מקורות, הסברים ושאלות חזרה