יבול חו"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יבול חו"ל הוא יבול (תבואה, פירות וירקות) שגדל בשדות מחוץ לארץ ישראל. המושג נזכר בעיקר בהקשר של שנת השמיטה: בשנה זו אסור לעבד את אדמת ארץ ישראל, ואחד הפתרונות להשגת מזון בשנה זו הוא ייבוא מחו"ל.

גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מחלקות לגבי ההגדרה המדויקת של גבולות ארץ ישראל לעניין שביעית, כיוון שגבולות אלה אינם בהכרח חופפים לגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל. המחלוקת היא בעיקר בשני אזורים:

  • דרום הערבה: לחלק מהדעות, דרום הערבה נחשב חו"ל, כיוון שלא נכלל בתחום ארץ ישראל בזמן עולי בבל.[1] אולם יש טוענים שהאזור נחשב לארץ ישראל, כיוון שעם ישראל כבש והתיישב בו בדורנו: "ההסתמכות על תוצרת של יהודים מן הערבה... בנויה על ראיית מרחבים אלו כ'ארץ העמים'... בעיניי היא תמוהה מאד. כידוע, אזורים אלה נכבשו מדעת יושבי ארץ-ישראל על-ידי צבא משותף לישראל ולצורך עם ישראל. הם גם נושבו ומוחזקים בפועל על-ידי ישראל... מה להם ולארץ העמים?!"[2].
  • ירדן:[3] כאן המצב הפוך: יש אזורים בממלכת ירדן, שנכללו בתחום עולי בבל, ולכן אינם נחשבים חו"ל.[4]

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה הלכתית, יבול חו"ל (מאזורים שאינם במחלוקת) הוא כשר לכל הדעות. בכך הוא עדיף על פתרונות אחרים שיש עליהם מחלוקת (כגון היתר מכירה או אוצר בית-דין או יבול נכרי). עם זאת, יש המתנגדים לפתרון זה מסיבות עקרוניות:

  • איכות הסביבה: יש עדיפות לצריכת מזון מקומי. קניית מזון שאינו מקומי היא "היפך ההפכים של השמיטה... הסיבה לכך היא שאנחנו עדיין במצב של 'גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו' - ציבור שמנותק מהאדמה ועדיין לא מבין את השמיטה - וזה מצב של גלות וריחוק עמוק".[5]
  • פגיעה בחקלאות הישראלית: "בדרך זו אין כלל בעיות של שנת שמיטה, אך החסרון הגדול שבה הוא הפגיעה בחקלאות הארצישראלית, שכאמור לעיל, טרם זוכה לשפע הברכה שהבטיחה התורה ואינה יכולה להוות אלטרנטיבה לייבוא מחו"ל".[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב יעקב אריאל, "באהלי שדה", פרק ח - גידולי הערבה וגוש קטיף.
  2. ^ יואל אליצור, שמיטה אמיתית - משימה אפשרית, ה'תשס"ב
  3. ^ [ שרי החקלאות של ישראל וירדן חתמו על הסדר שמיטה], אלול ה'תשפ"א
  4. ^ דין שמיטה בעבר הירדן המזרחי, אתר דין, ה'תשע"ד
  5. ^ טליה שניידר, "אומנות השמיטה", הוצאת בית יער, ניסן ה'תש"ף. עמ' 278
  6. ^ מכון כושרות (בנשיאות הרב אליקים לבנון), מהיכן לקנות ירקות בשמיטה?, אתר סרוגים, ה'תשע"ה