יבול שישית

ביהדות, הביטוי יבול שישית מציין תבואה חקלאית (ירקות, פירות, דגנים וקטניות) שצמחה בארץ ישראל בשנה השישית למניין השמיטה, כלומר בשנה שלפני שנת השמיטה. השנה הנוכחית (ה'תשפ"א) היא שנה שישית לשמיטה.

סימון ירקות בשנת שמיטה. הכרוב הלבן מסומן כמגיע מחו"ל, הגזר מסומן ב"שישית" (כלומר נקטף לפני ראש השנה תשס"ח) ושאר הירקות מסומנים כתוצרת נוכרי, כלומר גודלו על ידי גויים בשדה של גוי.

יבול שישית נזכר כבר בתורה, במסגרת ההבטחה לברכה אלהית מיוחדת שתאפשר ליהודים לשמור שמיטה בלי לרעוב:

"וְכִי תֹאמְרוּ 'מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת? הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ! וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים. וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת, עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן" (ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוקים כ'-כ"ב).

בימינו, הביטוי "יבול שישית" נועד להדגיש (א) שהיבול לא גודל תוך הפרה של מצוות שמיטת קרקעות בשנה השביעית; (ב) שהיבול אינו נחשב לספיחים האסורים באכילה; (ג) שהיבול אינו נחשב לפירות שביעית שיש לאכלם בקדושת שביעית. הביטוי עומד בניגוד לביטויים אחרים המשמשים לסיווג יבול בשנת השמיטה, כגון:

• היתר מכירה - יבול שנזרע וגודל בארץ ישראל בשנה השביעית, בקרקע של יהודי שנמכרה לנכרי;
• יבול נכרי - יבול שנזרע וגודל בארץ ישראל בשנה השביעית, בקרקע של נכרי;
• יבול חו"ל - יבול שנזרע וגודל בחו"ל בשנה השביעית (בחו"ל לא חלים דיני שמיטת קרקעות);
• אוצר בית דין - פירות שגדלו בשנה השביעית על עצים של יהודי, ומשווקים על ידי בית-דין.

קישורים חיצוניים

• השמיטה הצה"לית: יבול שישית, היתר מכירה ומארזים מיוחדים לחרדים / חנן גרינווד, אתר כיפה, כ"ד באלול ה'תשע"ד.
• יבול שישית לקראת שמיטה ה'תשס"ח, יבול שישית ואוצר בית דין - שאלות שנשאל הרב יעקב אריאל באתר ישיבת בית אל, אייר ה'תשס"ז.