יבי
לידה |
1934 בוכרה, ברית המועצות |
---|---|
פטירה |
7 בדצמבר 2002 (בגיל 68 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
כינוי | יבי |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1962–2002 (כ־40 שנה) |
עיסוק |
עיתונאי פובליציסט משורר |
מעסיק | הארץ |
יונה בן יהודה (יהודיוף) (המוכר בשם העט: יֵבִּי; 1934 – 7 בדצמבר 2002) היה עיתונאי, פובליציסט ומשורר ישראלי. היה מהאמנים הפוליטיים הבולטים בישראל, ונודע בעמדותיו בנושא השוויון, הצדק החברתי ומעמד הפועלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותו בן שנה עלתה משפחתו מבוכרה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. כנער גדל בשכונת פלורנטין בתל אביב ושם עשה את חוק לימודיו. חבר ילדותו היה חיים טופול. בנערותו היה חבר באיגוד המקצועי של פועלי הדפוס בתל אביב והצטרף למחתרת הלח"י. עם קום המדינה ולאחר הפילוג בלח"י עבר יבי לברית הנוער הקומוניסטי, אולם עד מהרה עזבהּ וסלל לו דרך עצמאית.
לאחר מלחמת ששת הימים ובמשך עשרות שנים פרסם (בתחילה כמודעה בתשלום ולאחר מכן ללא שכר) בעיתון "הארץ" טור אישי שבו מדי יום שישי היה מגיש לקוראיו את אחד משיריו שעסקו לרוב בדעותיו על עוולות הכיבוש, אי הצדק החברתי, מוראות המלחמה והכמיהה לשלום. את שיריו ליוו איורים של אמנים כעמוס קינן, מנשה קדישמן, יגאל תומרקין ואחרים. אחת לשנה היה מכנס את שיריו בספרונים בהוצאה עצמאית והיה נוהג למוכרם בכינוסים של אנשי השמאל, בשבוע הספר ואף לעוברי אורח.
באחת מנסיעותיו טס לברית המועצות ושם פגש את משורר המחאה הרוסי יבגני יבטושנקו. על רקע המכנה המשותף של מאבקם החברתי כנגד הממסד וחיבתם המשותפת לטיפה המרה התיידדו השניים במהרה. יבי נהג לפקוד את בית הקפה התל אביבי הנודע כסית, וסביבו התרכזו ידידיו וניהלו דיונים פוליטיים ערניים לצד שתייה מרובה. באחד משיריו הנציח זאת הפזמונאי יענקל'ה רוטבליט:
את השיר הציג לראשונה הזמר שמוליק קראוס, שביצע את השיר באולפן הערוץ הראשון בשנת 1982, בתוכנית שעה טובה שהנחה מני פאר, את השיר כתבו יענקל'ה רוטבליט ויבי שמופיע בשיר יחד עם הבעלים של כסית, משה איש כסית, בשיר מבצע חיקוי של אביו חצקל איש כסית שהקים את בית הקפה המתולוגי, שהיה בית שני לכל אנשי הבוהמה בתל אביב, בתפאורה המדמה את בית קפה.
ב-7 בדצמבר 2002 נפטר יבי ערירי, ממחלת הסרטן. נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
בשנת 2009 הפיק וביים צבי שיסל בשיתוף עם אחיו של יבי, פנחס (פטקה) בן-יהודה, סרט תיעודי על חייו של יבי, שבו שימש חיים טופול כמספר. התסריט נכתב על ידי אגי פרידמן, צבי שיסל וזיו קרשן.[1]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בקר לכל התקוות, תל אביב: ניב, 1963. (שירים)
- תקוה פזורה: שירים, ירושלים: אוגדן, תשכ"ה
- תקוה: שירים; ציור העטיפה ורשומים: אבישג, ירושלים: אוגדן, 1966
- שנים חרוכות: שירים, ירושלים: אוגדן, 1967. (מהדורה ב': 1968)
- נפשי לשלום תפילה: שירים, תל אביב: שוחרי שלום בישראל, 1967
- אני והיום: שירים; רִשומים: ג’ורג’ שמש, ארתור גולדרייך, ירושלים: אוגדן, 1968. (לקט) (ראה אור במהדורות נוספות)
- די; עם פסליו של יגאל תומרקין, ירושלים: אוגדן, 1969. (שירים)
- שירים אחרים, ירושלים: אוגדן, 1970. (על הכריכה: "ימים אחרים")
- חרות; עיטורים: עמוס קינן, ירושלים: אוגדן, 1972. (נכתב בכתב ידו)
- התבוסתן; מלות הקדמה: ע.א. סימון; רישומים: דני קרוון, תל אביב: רצון-טוב, 1974. (לקט שירים בצילום מכתב-יד)
- לכל הרוחות המלחמה!: שירים; ציורים: י"ג פוסדה, חיפה: רנסאנס, תשל"ד
- טוב מצורע צודק מאסתטיקן מכוער; רישומים: פ. פיקאסו, דוד הנדלר, תל אביב: רצון-טוב, תשל"ה. (לקט שירים בצילום מכתב-יד)
- חלומות, אנשים, תקוות: בשירה ובפרוזה; הקדמה: נתן ילין-מור; רישומים: עמוס קינן, תל אביב: רצון-טוב, 1976. (כל הספר פרט להקדמה בדפוס צילום של כתב-יד)
- לשון חורצת: מכתמים, תל אביב: הוצאת רצון-טוב, 1977
- נמרוד: שירה, פרוזה, מכתמים; הקדמה: אורי אבנרי; אמנות: יצחק דנציגר, תל אביב: רצון-טוב, 1978. (רוב הספר בצילום מכתב-יד) (ראה אור במהדורות נוספות)
- נגד: שירה ומכתמים; אמנות: מנשה קדישמן, ירושלים: רצון-טוב, 1979
- כן זה אני, [תל אביב?: חמו"ל, תשמ"-?]. (שירים והרהורים)
- ארץ ישראל שלי: שירה, פרוזה, מכתמים; הקדמה: מתתיהו פלד, ירושלים: רצון-טוב, 1980. (דפוס צילום מכתב-יד)
- אדם לאדם – אדם; מבוא: יגאל תומרקין; אמנות: דוד הנדלר ... ואחרים, ירושלים: רצון-טוב, 1984. (שירים, מכתמים) (בצילום מכתב-יד)
- פרא: שירים ומכתמים, תל אביב: רצון-טוב, תשמ"ה. (חלק מהספר בצילום מכתב-יד)
- חיוכה וצערה של הארץ נושאים מורדיה; צילום: רחל אבנרי, תל אביב: חמו"ל, תשנ"-. (דברים משלו ועליו מאת סופרים ואמנים)
- חולם הייתי ועולם אחר רציתי: שירים ומכתמים; ציורים: דן קדר; מבוא: שלמה שבא, תל אביב: חמו"ל, 1994
- מאז ימי הבדידות: שירים ומכתמים; צילומים: רחל אבנרי, תל אביב: חמו"ל, 1995
- לטוב או לרע זאת הארץ: שירים ומכתמים; ציורים: אורי ליפשיץ, תל אביב: יבי, 1995
- מחוץ לקונצנזוס: אולי בזכות הכוסית הטובה תימנע המלחמה הבאה: שירים ומכתמים; מבוא: יצחק בן אהרן, מנשה קדישמן, תל אביב: חמו"ל, 1998
בעריכתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יבי (עורך), לחיות, ירושלים: אוגדן, תשכ"ח. (קובץ שירים ורשימות ממחברים שונים בלוויית תמונות, נגד המלחמות)
- יבי (עורך), גשר בין חופים: קובץ שירים יהודי ערבי; מלות הקדמה: ישעיהו ליבוביץ; נוסח עברי למרבית השירים מערבית: משה ברזלי; מתרגמי השירים מעברית לעברית: סמיח אל-קאסם [ואחרים]), ירושלים: הוצאת רצון טוב, 1972. (ראה אור בהדפסות נוספות)
- יבי (עורך), 22 ושירתם; הקדמה: דן מירון; תרגומים: ו.מ. ברזילי, ירושלים: רצון טוב, 1975. (לקט שירים של עשרים ושניים משוררים; צילום מכתב-יד, פרט להקדמה) (מהדורה ב: תש"ם)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יבי, באתר WorldCat Identities
- רשימת הפרסומים של יבי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יבי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מילים לשירים של יבי, באתר "שירונט"
- פרידה, סיפור יבי באתר עיתון תל אביב
- יונתן אסתרקין, דור תש"ח אומר שלום: סרט חדש על איש הרוח יבי, באתר nrg, 8 במאי 2009
- יבי, באתר שירונט
- יבי, דף שער בספרייה הלאומית
- יבי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- יבי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אגי פרידמן לא הפיקה את הסרט על יבי
- משוררים ישראלים
- משוררים כותבי עברית
- עיתונאים ישראלים
- עיתונאים כותבי עברית
- פובליציסטים ישראלים
- פובליציסטים כותבי עברית
- עורכים ספרותיים ישראלים
- קומוניסטים ישראלים
- פעילים פוליטיים ישראלים
- סופרים ישראלים הידועים בשם עט
- אנשי העלייה החמישית
- ישראלים ילידי אוזבקיסטן
- משוררים ששיריהם הולחנו
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- ישראלים שנולדו ב-1934
- ישראלים שנפטרו ב-2002