יבשם עזגד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יבשם עזגד
יבשם עזגד - סופר, עורך, עיתונאי ואוצר ישראלי
יבשם עזגד - סופר, עורך, עיתונאי ואוצר ישראלי
לידה 19 בינואר 1953 (בן 68)
ג שבט ה'תשי"ג
רעננה
עיסוק סופר, עורך, עיתונאי ואוצר ישראלי, מנהל המחלקה לתקשורת ואוצר האמנות של מכון ויצמן למדע
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה מדע בדיוני, מדע פופולרי, ספרות ילדים
http://azgad.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יִבְשָׂם עַזְגָּד (נולד ב-19 בינואר 1953) הוא סופר, עורך, עיתונאי ואוצר ישראלי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזגד נולד ברעננה, דור שני לילידי הארץ, נכד לראשוני רעננה, מעולי העלייה השנייה, ונצר למשפחת רבנים ידועה (הלוי-סוכן) מקובנה, ליטא.[2] כנער היה עיתונאי צעיר בעיתון "דבר לילדים". שירת בצה"ל כמפיק, תסריטאי, במאי וצלם של סרטי הדרכה. לאחר שחרורו עסק בצילום אמנותי והציג שתי תערוכות יחיד: בביתן לתערוכות של עיריית תל אביב בגני יהושע, ובתיאטרון ירושלים.

פרסם שני טורים אישיים קבועים בענייני עתידנות ("יש עתיד" ב"זמנים מודרניים" ו"היה יהיה" ב"ידיעות אחרונות לילדים"); וטור אישי בענייני גידול ילדים ("אבא של שלומית"), בו תיאר אירועים מחיי משפחתו, כשבתו בת השמונה מעירה את הערותיה בסיום ("זכות התגובה").

פרסם סיפורים קצרים, וכן שני ספרי מדע בדיוני – "עבודת נמלים" בהוצאת ספריית פועלים (1992) ;[3] ו"מעוף כלולות" בהוצאת כתר (1996).[4]

בשנת 1985 החל לכהן כעורך במוסף הכלכלי של סוף השבוע ב"ידיעות אחרונות" – "השקל שלך". בשנת 1989 עבר לעיתון "הארץ", שם ערך מוסף מיוחד בענייני מדע וטכנולוגיה ("מחר"), וריכז מערכת של מוספים מיוחדים ובהם מוסף מיוחד לכלכלה, "גלריה" ועוד – שרובם הפכו, לאחר זמן, למדורים בגוף עיתון "הארץ". בנוסף ערך גם טור מדעי במוסף לילדים של עיתון ידיעות אחרונות.

כתיבתו על ענייני מדע זיכתה אותו בפרס בינלאומי ובמלגת השתלמות מיוחדת (1993) מטעם מכוני מקס פלאנק בגרמניה (EICOS)[דרוש מקור].

בשנת 1995 התמנה לתפקיד דובר מכון ויצמן למדע. לאחר כשנתיים קודם לתפקיד מנהל המחלקה לפרסומים ולתקשורת, המאחדת את פעילות הדוברות (בהיקף עולמי), יחסי ציבור, פרסומים מדעיים פופולריים, קשרי קהילה ופרויקטים מיוחדים.

במסגרת זו, בשנת 2010, יזם והפיק את אירועי "מדע על הבר" שבהם מדענים משוחחים על חידושים מדעיים עם בליינים בבארים בתל אביב ובמקומות נוספים.[5] הוא גם עורך את סדרת "ננו קומיקס", המנגישה מדע לילדים באמצעות קומיקס, ואת השנתון לספרות, אמנות ומדע "שירת המדע"[6] של מכון ויצמן למדע.

במקביל, התמנה עזגד לאוצר האחראי של מכון ויצמן למדע,[7] השלים לימודי מוזאולוגיה באוניברסיטת תל אביב,[8] ומאז מוביל מגמה של שילוב אמנות ומדע: הצגת תערוכות אמנות בחללי מחקר במכון ויצמן, ומנגד, הצגת תערוכות של דימויים מדעיים בחללי אמנות בתל אביב ובמקומות נוספים.[7]

בשנת 2020 פרש מתפקיד דובר המכון, התמנה ליועץ לנשיא המכון, וממשיך לכהן כאוצר האמנות של המכון וכעורך שנתון "שירת המדע", במגמה ליצור ולחזק שילובים בין מדעי הטבע והמדעים המדויקים לבין מדעי הרוח, החברה והאמנויות.[7]

בשנת 2018 פרסם שלושה ספרים.[9] הספר "החיים מתחילים כאן - החיפוש שאינו נגמר אחר האב הקדמון המשותף האחרון", בהוצאת "ידיעות ספרים", עיון מקיף בשאלת מוצא החיים מתוך החומר הדומם, הכורך מדע עם פילוסופיה, היסטוריה ואמנות.[10] שני ספרים שכתב יחד עם נכדותיו, אריאל, גליה ועלמה טרומר, "גליה ואריאל משני העולמות",[11] ו"קַו הֲיַשָּׁהּ" (ים-שמים),[12] בהוצאת "צמרת".[13] ספרים אלה, המלווים באיורים של יובל רוביצ'ק ואלית אבני-שרון, מיועדים לילדות בגילים 5-10, והם פותחים את הסדרה "חברות מעולם אחר". הסדרה מכוונת להעצמת ילדות ולהנחלת הערך של שוויון בין המינים. בספרי הסדרה מובאת אמירה ברורה שלפיה כדורגל, שפות מחשב, בניית חלליות והרפתקאות יכולים וצריכים להיות חלק בלתי נפרד מחייהן ועולמן של ילדות, מכל הגילים ומכל העולמות. תוך כדי כך לומדות הקוראות לכבד ולקבל את האחר והשונה.

עזגד חבר באגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, באגודת העיתונאים בתל אביב ובאגודת העיתונאים המדעיים של ארצות הברית. ב-2008 הקים אתר אישי שבו הוא מפרסם מאמרים בענייני מדע, אמנות, ספרות ותרבות.[14]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החיים מתחילים כאן - החיפוש שאינו נגמר אחר האב הקדמון המשותף האחרון, בהוצאת ידיעות ספרים (2018)[10]
  • גליה ואריאל משני העולמות, הוצאת צמרת (2018)[11]
  • קַו הֲיַשָּׁהּ (ים-שמים), הוצאת צמרת (2018)[12]
  • מעוף כלולות, הוצאת כתר, (1996)[4]. סיפור על גבר שמצא אשה, והוא חושש לאבד אותה; ועל אשה שמצאה גבר, ועתה היא מבקשת למצוא את עצמה. זהו סיפור על ירח דבש שהפך למנוסת בהלה מפני אגודה מסתורית שעצם קיומה מוטל בספק. "מעוף כלולות" מציע פרשנות מקורית ל"מוצא המינים".
  • עבודת נמלים, ספרית פועלים (1992). סיפור מדע בדיוני. העולם אחרי מלחמה גרעינית כוללת. ידידות בין נער שנולד בתחנת חלל לבין נמלת קציר ענקית מן הגזע השולט על פני כדור הארץ.[3]
  • "עושים עתיד", על 250 מחקרים חשובים של מדעני מכון ויצמן למדע ב-50 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, הוצאת מכון ויצמן למדע (1999)[15]

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירת המדע, שנתון לספרות, אמנות ומדע לזכר עפר לידר[16], הוצאת מכון ויצמן למדע
  • בניינים בקמפוס - מכון ויצמן למדע, הוצאת מכון ויצמן למדע (2012)[17]
  • מאורן עד תמר - מאה מיני עצים במכון ויצמן למדע, הוצאת מכון ויצמן למדע (2013)[18]
  • השאלות של מדעני העתיד : ילדים שואלים, מדעני מכון ויצמן למדע עונים, "משכל הוצאה לאור" (2017). הספר מציג 100 שאלות של ילדים ואת תשובותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע. התשובות, שנערכו במיוחד לילדות ולילדים, מגיעות מחזית המדע העולמית, מגבירות את סקרנות הקורא ומעוררות רצון לדעת עוד.[19]
  • 100 סימני שאלה - ילדים שואלים, מדעני מכון ויצמן למדע עונים, הוצאת מכון ויצמן למדע (2017)
  • תרגום הספר החיים הנסתרים של הכלבים, אליזבת מרשל תומאס, ידיעות אחרונות: ספרי חמד (1996)[20]
  • פסלים בקמפוס, הוצאת מכון ויצמן למדע (2000)
  • גן המדע, הוצאת מכון ויצמן למדע (2001)
  • בית ויצמן, הוצאת מכון ויצמן למדע (2004)
  • מאה אבני דרך בחקר הכימיה, הוצאת מכון ויצמן למדע (2007)[21]
  • אל מרחבי היקום, ולעומק האטום – 100 אבני דרך בחקר הפיזיקה, הוצאת מכון ויצמן למדע (2008)[22]
  • היופי במדע – 76 מחקרים שזכו במענקים מהמועצה האירופית למחקר מדעי, הוצאת מכון ויצמן למדע (2015)[23]

כתבי-עת בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מגזין המכון, בהוצאת מכון ויצמן למדע
  • מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע
  • ננו קומיקס (עלילות מדעיות עם חיוך) הדור הראשון - בעברית, אנגלית וערבית (2006)
  • ננו קומיקס (עלילות מדעיות עם חיוך) הדור השני - בעברית, אנגלית וערבית (2010)
  • ננו קומיקס (עלילות מדעיות עם חיוך) הדור השלישי - בעברית, אנגלית וערבית (2015)
  • שירת המדע - שנתון לספרות, אמנות ומדע לזכר עפר לידר, בהוצאת מכון ויצמן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יבשם עזגד, לקסיקון הספרות העברית החדשה
  2. ^ תולדות משפחת סוכן, אתר מורשת רעננה
  3. ^ 1 2 יבשם עזגד, עבודת נמלים, ספרית פועלים
  4. ^ 1 2 יבשם עזגד, מעוף כלולות, הוצאת כתר, 1996
  5. ^ ארנון בן דרור, נעמה רק, מדע על הבאזז: איך הפכו ההרצאות לטרנד שסוחף את העיר?, טיים אאוט תל אביב, ‏19 במאי 2016
  6. ^ שירת המדע - כל הגליונות, מכון ויצמן למדע
  7. ^ 1 2 3 מדע, אמנות, ומה שביניהם, מכון ויצמן למדע
  8. ^ לימודי תעודה באוצרות ובמוזיאולוגיה, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב
  9. ^ הסופר יבשם עזגד, באתר סימניה
  10. ^ 1 2 יבשם עזגד, החיים מתחילים כאן, משכל (ידיעות ספרים), 2018
  11. ^ 1 2 יבשם עזגד, גליה ואריאל משני העולמות, הוצאת צמרת, 2018
  12. ^ 1 2 יבשם עזגד, קַו הֲיַשָּׁהּ, הוצאת צמרת, 2018
  13. ^ צמרת, הוצאת ספרים
  14. ^ ספרות, אמנות, תרבות, סגנון חיים, יבשם עזגד, אתר אישי
  15. ^ ארכיון "עושים עתיד", באתר "מסע הקסם המדעי"
  16. ^ עפר לידר שירת המדע, מכון ויצמן למדע
  17. ^ יבשם עזגד (עורך), בניינים בקמפוס - מכון ויצמן למדע, הוצאת מכון ויצמן למדע, סימניה
  18. ^ יבשם עזגד (עורך), מאורן עד תמר - מאה מיני עצים במכון ויצמן למדע, הוצאת מכון ויצמן למדע, סימניה
  19. ^ יבשם עזגד, השאלות של מדעני העתיד : ילדים שואלים, מדעני מכון ויצמן למדע עונים, "משכל הוצאה לאור" (2017)
  20. ^ אליזבת מרשל תומאס, החיים הנסתרים של הכלבים (תרגום: יבשם עזגד), ידיעות אחרונות: ספרי חמד (1996)
  21. ^ מאה אבני דרך בחקר הכימיה (עורך: יבשם עזגד), הוצאת מכון ויצמן למדע (2007)
  22. ^ אל מרחבי היקום, ולעומק האטום – 100 אבני דרך בחקר הפיזיקה (עורך: יבשם עזגד), הוצאת מכון ויצמן למדע (2008)
  23. ^ היופי במדע – 76 מחקרים שזכו במענקים מהמועצה האירופית למחקר מדעי (עורך: יבשם עזגד), הוצאת מכון ויצמן למדע (2015)