יגאל זקס
 | |
| משמאל מתי/מקס (יגאל זקס) ומימין וקס/וקסי (מיכה סלקטר) בסרטו של ענר פרמינגר "הגרעין הקשה" (1999) | |
| לידה | 20 בספטמבר 1967 (בן 51) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| שפה מועדפת |
עברית |
| עיסוק |
שחקן תיאטרון |
  | |
יגאל זקס (נולד ב-20 בספטמבר 1967 בישראל) הוא שחקן תיאטרון וטלוויזיה, במאי ומחזאי ישראלי.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצה"ל שירת כקצין תותחנים. לאחר שחרורו למד בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי ברמת גן (1991-1994). כיום יש לו 3 ילדים יפהפייהים כאשר בתו הגדולה, יולי זקס, ממשיכה את דרכו בתיאטרון. ילדתו המסורה התאהבה בתיאטרון עד כדי כך שהיא נולדה בדמות של לילי (החברה של האנה מונטנה).
שיחק במרבית התיאטרונים הרפרטוארים בישראל : התיאטרון הקאמרי, תיאטרון בית ליסין, תיאטרון הבימה, תיאטרון באר שבע, תיאטרון הספרייה, אנסמבל הרצליה בתמונע ובקבוצת תיאטרון נוצר.
שיחק בדרמות וסדרות טלוויזיה ביניהן : "שרה שטיין", "החממה" בתור ספי שחל ראש הממשלה,, "לגעת באושר", "כנפיים", "אנס הבושם", "101", "דשאים סגולים", "לתפוס את השמיים", "תיק סגור", "ישראל" "עכשיו או לעולם לא", "כתב פלילי", "השיר שלנו" ,"המשרד", ובסרטי הקולנוע "הגרעין הקשה" ו"נימפות בערפל".
מחזהו "מאה" זכה בתחרות המחזאים הצעירים "משישה יוצא אחד" של התיאטרון הקאמרי בשיתוף קרן התרבות אמריקה-ישראל, והועלה בשנת 2007 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של אבישי מילשטיין בכיכובו של שלמה בר-שביט. מחזה אחר פרי עטו - " באהבה" השתתף בשנת 2011 במסגרת "קוראים בקפה" של תיאטרון הבימה. המחזה "דו"ח התקדמות",אותו כתב, על פי הסיפור "פרחים לאלג'רנון" מאת דניאל קיז, עלה ב-2016 בכהצגת יחיד בהשתתפותו, בהפקת "קבוצת עבודה", במסגרת פסטיבל ישראל/ מרכז הבמה. מחזהו "אידיאליזם" עלה בבימויו בתיאטרון תמונע בשנת 2016, בהפקת "קבוצת עבודה".
משנת 2001 החל לביים הצגות תיאטרון כיוצר עצמאי, במסגרת תיאטרון הספרייה ובבתי ספר למשחק (בית צבי, הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, תלמה ילין). ההצגה הראשונה אותה ביים בשנת 2001, הייתה הקומדיה "נימפות בערפל", ע"פ מחזה אותו כתב אחיו יורם זקס, שגם עובד בהמשך לקולנוע.
תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תפקיד | מחזה | תיאטרון | שנה |
|---|---|---|---|
| אנרי | סוחרי התהילה | באר שבע | 1994 |
| אלן טיורינג | לשבור את הצופן | הספרייה | 1994 |
| רסקולניקוב | החטא ועונשו | באר שבע | 1995 |
| קרל | סיד | באר שבע | 1995 |
| המורה | אשת האופה | באר שבע | 1995 |
| נד | פילדלפיה אני בא | באר שבע | 1996 |
| המושל | היהודי זיס (מחזה) | באר שבע | 1996 |
| אטיין | הנסיכה והרועה | באר שבע | 1996 |
| אוסיפ פיינברג | הפסנתר של ברטה | באר שבע | 1996 |
| קולס | כסף של אחרים | באר שבע | 1997 |
| מוֹ | שיר חדש | באר שבע | 1997 |
| הנסיך | השחקן | הקאמרי | 1998 |
| דניאל | אורי מורי | הקאמרי | 1998 |
| פרנק | כולם היו בני | בית ליסין | 1999 |
| יוסף | הורדוס | הקאמרי | 2000 |
| השליש | ליזיסטרטה 2000 | הקאמרי | 2001 |
| קצין | אמא קוראז' וילדיה | הקאמרי | 2002 |
| ז'אן | קרנפים | נוצר | 2004 |
| ז'ורז' | הורים איומים | הספרייה | 2005 |
| סטנלי | ריצ'רד השלישי | הספרייה | 2007 |
| פרעה | אאידה | הספרייה | 2007 |
| שריף גילבו | אוגוסט, מחוז אוסייג' | הבימה | 2008 |
| לורנס | המסיבה של אביגייל | הספרייה | 2011 |
| היידריך | מבדולח לעשן | הקאמרי | 2011 |
| הסרן | האב | בית צבי | 2011 |
| פנחס רוטנברג | הילכו שניים יחדיו | הקאמרי | 2012 |
| הנרי | בוץ | תמונע | 2013 |
| ג'ון בירט | פרוסט ניקסון | הקאמרי | 2013 |
| נייגל | עיין ערך אהבה | תיאטרון הספרייה | 2014 |
| אייגיסטוס | אלקטרה (סופוקלס) | הקאמרי | 2014 |
| גלבוע, גנרל גודריאן | גורודיש | הקאמרי | 2014 |
| פרידריך פפר | אנה | התיאטרון הקאמרי | 2016 |
| צ'ארלי | דו"ח התקדמות | תמונע / מרכז הבמה | 2016 |
| אבישי לזר | סוס אחד נכנס לבר | הקאמרי | 2017 |
| יחיאל | חשש אירוע | תמונע | 2017 |
| ברבנציו | אותלו | הקאמרי | 2018 |
בימוי תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נימפות בערפל, צוותא, 2001.
- מגנוליות מפלדה, הספרייה/ בית צבי, 2006.
- בודדה באפלה, הספרייה, 2007
- הבאקכות, בית צבי, 2008.
- מעשיית חורף, בית צבי, 2008
- פוטנציאל קומי, בית צבי, 2009.
- הוכחה, הספרייה, 2010.
- האב, בית צבי, 2011.
- החמור והשמנמונת, צוותא/ הסימטה, 2011.
- הא הא, בית צבי, 2012 .
- האספן, תיאטרון הספרייה, 2013.
- חתונת הדמים, בית צבי, 2013.
- בוץ, תמונע, 2013.
- רוקדים בלונסה, בית צבי, 2014.
- המתנחל, תמונע, 2015.
- אידיאליזם, תמונע, 2016.
- כתר בראש, אנסמבל תיאטרון כפר סבא, 2017.
- חשש לאירוע, תמונע, 2017.
