יגאל חרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יגאל חרד בעת שירותו הצבאי

יגאל חרד (נולד ב-1942) הוא מוזיקאי, מעבד מוזיקלי, מלחין ונגן גיטרה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל חרד נולד בשכונת כרם התימנים בתל אביב וגדל בשכונת יד אליהו. בגיל 16 החל לנגן בגיטרה. בשנת 1961 התגייס ללהקת פיקוד מרכז איתה השתתף בתוכניות "למה כובע?" ו"לא רוצים טובות". איתו בלהקה היו חברים אושיק לוי, שלמה וישינסקי וחדווה עמרני. בתחילת דרכו היה חרד זמר בלהקה, אך לאחר מכן שימש כגיטריסט בלבד.

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף ל"שלישיית גאולה גיל" בה היה חבר במשך שלוש שנים. על השלישייה נמנו גם הגיטריסט דון חוליו (יואל דן) וג'וקי ארקין. בין שיריה היו "דבר אלי בפרחים", "הכותל" ו"למנצח שיר מזמור". עם השלישייה הופיע במוסקבה וברחבי העולם. בהמשך ניגן בלהקת כרמון עם חדווה ודוד. הוא שיתף פעולה עם זיקו גרציאני בהפקות שונות. הוא ניגן בהקלטת אלבומים של זמרים רבים בהם של הזמרת אילנית, דקלון, אושיק לוי, אבנר גדסי, יהורם גאון, אהרון עמרם ועוד.

יגאל חרד יצר עיבודים המוזיקלי לשירים רבים לאורך הקריירה. השיר הראשון שעיבד היה פמלה לבועז שרעבי שיצא לאור בשנת 1971. חרד גם היה הגיטריסט בתקליט זה של שרעבי, שהיה אלבומו הראשון. עוד באותה שנה השתתף בנגינת גיטרה בשיר "לא על החצי לבדו" שהקליט אריק איינשטיין לפסקול הסרט "חצי חצי" של בועז דוידזון.

בשנת 1972 היה חבר כגיטריסט בחבורת בימות שהוקמה לקראת העלאתו של מופע משיריה של נעמי שמר. עוד באותה שנה ניגן בגיטרה בהקלטות אלבומו של אריק איינשטיין "יסמין"', ועיבד את השיר "אנאבל לי" לאלבומו השלישי של שלמה ארצי "פתאום אחר ימים רבים".

בשנת 1974 ליווה בשירה ובגיטרה את הזמרת אילנית בפסטיבל הזמר, בשירה "אם יפול הכוכב שלי", יחד עם עוזי חיטמן[1].

ב-1975 היה חלק מנגני להקת חיל האוויר בתוכניתה "מוכרחים להמשיך לנגן"[2]. השירים שבלטו בתוכנית היו תמיד עולה המנגינה והשיר מוכרחים להמשיך לנגן הנושא את שם התוכנית.

בשנת 1976 יצר את העיבודים המוזיקליים למחזמר "וחוץ מזה הכל בסדר" שיצרה "סדנת תיאטרון שכונת התקווה"בכיכובה של עפרה חזה. עוד באותה שנה השתתף בנגינת גיטרה אקוסטית בהקלטות אלבום הבכורה של שימי תבורי "חיפשתי שירים לצאת לעולם".

באמצע שנות ה-70 קיבל פנייה מהאחים ראובני לעבד את תקליטה הראשון של להקת צלילי הכרם. חרד נהג להכניס לעיבודים כלי נגינה שלא היו מקובלים אז במוזיקה המזרחית כגון חצוצרה, טרומבון, קסילופון וכינור. בשנות ה-70 וה-80 יצר את העיבודים לשירים שהשתתפו בפסטיבלי הזמר המזרחי שבהם הוא ניגן גם כחלק מהתזמורת.

ב-1977 עיבד את שירי אלבומה הרביעי של להקת "צלילי הכרם" "זכרונות בכרם" וניגן בהקלטות בגיטרה אקוסטית. עוד באותה שנה עיבד 3 שירים לאלבומו הרביעי של ניסים סרוסי "ירושלים".

ב-1978 עיבד כמחצית משירי אלבומו של אבנר גדסי "יש מסיבה", וכן עיבד את הגרסה המקורית של "את לי לילה", שהקליט בועז שרעבי. השיר זכה להצלחה רבה, ודורג במקום ה-11 במצעד הפזמונים השנתי תשל"ט (1979) של רשת ג'.

ב-1979 הפיק מוזיקלית את שירי אלבום הבכורה של חיים משה "שבח אשיר", בו בלט עיבודו לשיר "אלייך".

ב-1981 עיבד חלק משירי אלבומה השישי של להקת "צלילי הכרם" "יום שישי הגיע".

ב-1984 עיבד את שירי אלבומה היחיד של דינה עוז "אהבה פשוטה", בו בלטו שיר הנושא ו"צללים" שנכנסו למצעד הפזמונים השנתי תשמ"ד (1984) של רשת ג'.

ב-1985 ניגן בגיטרה אקוסטית ועיבד את שירי אלבומו של איציק קלה "בחצות הליל", וכן עיבד לזוהר ארגוב את שיר הנושא של אלבומו "ים של דמעות".

ב-1986 עיבד את שירי אלבומו של חיים משה "תודה", את שירי אלבומו של זוהר ארגוב "להיות אדם", את שירי אלבומו של ישי לוי "הנה בא היום" (במשותף עם הגיטריסט משה בן מוש), את אלבומו של איציק קלה "מלאך שלי", את אלבום הבכורה של רון שובל "נעורים" וכמחצית משירי אלבומו של משה גיאת "שירת הזמיר".

ב-1987 הפיק מוזיקלית את כל שירי אלבומו של חיים משה "עוד יום עולה", בו בלטו עיבודיו לשיר הנושא ול"על סף דלתך", וכן עיבד את "זה סימן" מתוך האלבום "כל נדריי", שיצא גם כן באותה שנה, הפיק מוזיקלית את מרבית שירי אלבומה השני של מרגלית צנעני "שמור אותי", בו בלטו עיבודיו לשיר הנושא ול"מלכה בלי מלך", הפיק מוזיקלית את מרבית שירי אלבום הבכורה של נתי לוי "שלום נערתי" בו בלטו עיבודיו ל"נטלי" ו"פרא אדם", עיבד את אלבומו של איציק קלה "כולנו בחפלה", ועיבד את אלבומו של אלי עידן "חלומות שאספנו".

ב-1989 עיבד כמחצית משירי אלבומו השני של נתי לוי - "אש". עוד באותה שנה הפיק מוזיקלית 2 שירים לאלבום הבכורה של ששי יעיש "אהבת אמת", בו בלט עיבודו לשיר "סעידה" (על חטיפת ילדי תימן), והלחין ביחד עם בועז שרעבי את "נע ונד", שיר הנושא מאלבומו של האחרון.

ב-1990 הפיק מוזיקלית כמחצית משירי אלבומו של חיים משה "הביתה", בו בלט במיוחד עיבודו ל"קולות של פיראוס", שהפך ללהיט גדול.

בשנת 1992 יצר את העיבודים לשירים למחזמר "המלך" בבימויו של שמואל הספרי העוסק בדמותו של זוהר ארגוב ואשר הועלה בתיאטרון בית לסין[3], וכן עיבד את מרבית שירי אלבומו של דקלון "זמר מתחדש".

ב-1994 עיבד את מרבית שירי אלבום הבכורה של ליאור פרחי "כמו אבן שותקת". עוד באותה שנה עיבד 3 שירים לאלבומו הכפול של דקלון - "שר חצי יובל", בהם חידוש לשיר "אל נבקש", שביצע במקור זוהר ארגוב.

ב-1997 עיבד את שירי אלבום הבכורה של שרון כהן "אילו יכולתי".

ב-1999 עיבד את שירי אלבומו השני של שרון כהן "שר כל הלילה", וכן עיבד את שירי האלבום "שבט אחים", בו השתתפו זמרים שונים בזמר הים התיכוני.

ב-2011 עיבד את שירי אלבומה של להקת "אנרגיה חולנית" CHARM AND ASANE שכולו היה מושר באנגלית והתאפיין בסגנון של רוק פסיכדלי.

חרד הופיע רבות עם אילנית ועם אריק לביא לו גם הלחין מספר שירים. הוא ניגן בסרטי קולנוע ישראלים רבים בהם קזבלן, "חצי חצי" "ארבינקא", והשוטר אזולאי וניגן במופעים אל תקרא לי שחור ו"הטוב הרע והנערה". הוא הלחין את הפתיח לתוכנית הטלוויזיה מועדון החתול שמיל למילותיה של תלמה אליגון רוז.

מתגורר ביהוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שגיא בן נון, עוזי חיטמן מת מהתקף לב, באתר וואלה!, 17 באוקטובר 2004
  2. ^ הדיילים באים, באתר nrg‏, 26 באפריל 2004
  3. ^ המלך, באתר הרשמי של שמואל הספרי