יגאל מוסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יגאל מוסקו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 בפברואר 1965 (בן 59)
באר שבע, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ערוץ 2, כל העיר, ידיעות אחרונות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר igalmosko
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יגאל מוסקו (נולד ב-11 בפברואר 1965) הוא עיתונאי ישראלי, כתב בחברת החדשות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסקו נולד בשנת 1965 בבאר שבע. בצה"ל שירת כלוחם בחטיבת הנח"ל, כקצין ומפקד בבית ספר למ"כים וכמפקד היאחזות. במילואים שירת כקצין חי"ר, והשתחרר בדרגת רב-סרן.

מוסקו החל את פועלו העיתונאי החל ב-1990 במקומון הירושלמי כל העיר. במסגרת עבודתו ערך חשיפה ראשונה של סיירת רימון שפעלה כיחידת חיסול בעזה בשנות השבעים[1] וחשיפה ראשונה של המבצע המוטס להעלאת יהודי אתיופיה מסודאן בשנות השמונים. כמו כן, הרבה לכתוב על דמויות השוליים של ירושלים וסביבותיה, שוכני מערות, ומוכי סינדרום ירושלים. בכתבה אחת[2] לדוגמה, תיאר את חוויותיו כשהתחזה במשך שבוע לחסר בית ברחובות העיר וקיבץ נדבות. לצד עבודתו בעיתון, מוסקו היה כתב בתוכנית "יומן" בערוץ 1.

בשנים 1998–2004 היה כתב המוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". במסגרת עבודתו זו התמחה מוסקו בכניסה לחברות סגורות ובתיאור הדינמיקה הפנימית שלהן. כך, פעל בצוללת של חיל הים ("שבועיים מתחת לים בצוללת של חיל הים", אוקטובר 2000), ב"כת הנחש", עדת מעריציו של לוכד הנחשים יעקב סלע, שנרצח על ידי אחד מהם (כתבה שפורסמה ב-13 בספטמבר 2002) ובמחלקה הסגורה בבית החולים לחולי נפש אברבנאל (כתבה שפורסמה ב-12 בדצמבר 2003).

בין 2004 ל-2010 היה כתב התוכנית "עובדה" בערוץ 2[3]. מאז 2011 כתב התוכנית "אולפן שישי" בחברת החדשות[4][5].

מוסקו למד סוציולוגיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים.

כתבות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת "עובדה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המעבדה הניידת – על חוקרי זירות הרצח והמחיר הנפשי שהם משלמים (2004)
  • הגירוש הגדול – 34 שעות בתוך מתחם נרקומנים בדרום תל אביב (2004)
  • הלב – מבצע השתלת איבריו של ילד פלסטיני שנורה על ידי חיילי צה"ל בחמישה ילדים ישראליים (2005)
  • חסד אחרון ופרידה – בה ליווה את הנוטים למות בהוספיס של בית החולים תל השומר (2007)
  • המסע לחיים של יסמין פיינגולד – סיפורה של השייטת שטבעה בירקון (2009)

במסגרת אולפן שישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עגולשון שחור גחון – כתבה על גילוי צפרדע שנחשבה נכחדת (2011)
  • האחים שלא שבו מהקרב – סיפורם של אפרים ודדי ישראלי שנפלו במלחמת יום הכיפורים (2012)
  • המצוד אחר "החלקיק האלוהי" – על פעילותו של מאיץ החלקיקים בז'נבה (2012)
  • שתי כתבות במהלך מבצע צוק איתן: ריאיון עם ורדה פומרנץ, קצינת הנפגעים המיתולוגית של צה"ל ששכלה את בנה; תיעוד מקיבוץ נירים בזמן נפילת פצמ"ר שהרג שניים מחברי הקיבוץ (2014)
  • רחוב הרפאים בחברון – על רחוב השוהאדה והילד האחרון שנותר בו (2015)
  • האיש שידע הכל – ראיון ראשון עם עמוס לוינברג, "הקב"ר המזמר", קצין המודיעין שחשף בשבי הסורי את סודות המודיעין של צה"ל (2016)
  • הישראלים שחיים בקומונות אהבה חופשית בפורטוגל (2017)

במסגרות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל מוסקו, סיירת רימון, כל העיר, 30 ביוני 1995
  2. ^ יגאל מוסקו, חיי כהומלס, כל העיר, 17 בפברואר 1995
  3. ^ עכבר העיר, רייטינג יומי: "עובדה" חוצה את ה-30%, באתר הארץ, 17 בינואר 2012
  4. ^ אמילי גרינצווייג‏, יגאל מוסקו מצטרף ל"אולפן שישי", באתר וואלה!‏, 21 במרץ 2011
  5. ^ סרטונים תוכניות קשת: עובדה > נבחרת > יגאל מוסקו, באתר mako