יגאל נאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יגאל נאור
אין תמונה חופשית
לידה 1958 (בן 59 בערך)
גבעתיים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה
פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יגאל נאור (נולד ב-25 ביוני 1958) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאור נולד בגבעתיים להורים יוצאי עיראק ולמד משחק באוניברסיטת תל אביב.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחק בתיאטרון הפשוט בהצגות "חופה שחורה" (1982) ו"תשמ"ד" (1983), עליהן זכה בפרס השחקן בפסטיבל עכו וב"מתן תורה בשש"; בתיאטרון חיפה שיחק ב"טרטיף"; בתיאטרון באר שבע שיחק ב"אותו אות בנו", "אישה בעל בית" וב"גיסתו של גולדין"; בקאמרי שיחק ב"החילוני האחרון", "חבלי משיח", "אמא קוראז'", "גשם", "מקבת'", "חלום ליל קיץ" וב"גורודיש"; בתיאטרון בית ליסין שיחק ב"חצוצרה בוואדי", "חמץ", "ערפל" וב"מתנקשים", ב״מראה מעל הגשר״, ב״מקסי ואני״; בתיאטרון צוותא שיחק ב"רעולים" (1990), עליה זכה בפרס השחקן בפסטיבל עכו ובפרס מסקין; בהבימה שיחק ב"הופס והופלה", "מותו של סוכן", "יהוא" (1992), שעליה זכה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ובפרס פינקל, "הר לא זז", "אכזר מכל מלך", "יוליוס קיסר", "לב טוב" וב"אנשים קשים". בעונת 2011-2012 שיחק נאור בהצגה אמנות מאת יסמינה רזה, בבימוי נתן דטנר, בתיאטרון חיפה.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיע בסרטים, דרמות וסדרות טלוויזיה. בשנת 1987 הופיע בסרטו הראשון, ההפקה האמריקאית-ישראלית "דדליין" לצד משה איבגי ועמוס לביא. ב-1993 שיחק בעוד שני סרטים אמריקאיים אליהם לוהקו שחקנים ישראליים: "המומיה חיה" לצד מוסקו אלקלעי ו"המטבע השביעי" לצד אריה אליאס. ב-1996 גילם את תפקידו של המנהל טיסונה בסרטם של ארי פולמן ואורי סיון "קלרה הקדושה". בטקס פרס אופיר זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר ונאור בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר. בשנת 2005 שיחק בסרט "מינכן" בבימויו של סטיבן ספילברג. ב-2007 שיחק בסרט הקולנוע ההוליוודי "חקירה מעבר לקווים" בבימויו של גווין הוד (זוכה פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר על "צוצי"), שראה אותו בסרט "מינכן" והתלהב. בסרט הוא מגלם את ראש המשטרה החשאית של "צפון אפריקה" (הסרט צולם במרוקו, שמופיעה לכל אורכו בשם "צפון אפריקה"). בסרט משתתפים גם מריל סטריפ, פיטר סארסגארד, ריס וית'רספון וג'ייק ג'ילנהול. ב-2010 גילם בתפקיד משנה את דמותו של הגנרל אל ראווי בצבא עיראק בזמן פלישת כוחות ארצות הברית לעיראק, בסרט "שטח ירוק" (Green Zone).

בסרט הקומי "הכופר" אשר יצא בשנת 2011 מגלם נאור מטיף מוסלמי קנאי. עלילת הסרט נעה סביב מחמוד המוסלמי אשר חי בלונדון אותו מגלם השחקן הבריטי אומיד ג'לילי, המגלה להפתעתו כי אומץ בגיל קטן, וכי מוצאו הוא בכלל יהודי. במהלך הסרט הוא חוקר את מורשתו היהודית בעזרת נהג מונית יהודי אמריקאי בשם לני, המגולם על ידי השחקן ריצ'רד שיף. הרבה בדיחות אנטישמיות מסופרות בעלילה על ידי נהג המונית היהודי, אך במיוחד כאשר מתאזנת הקומדיה עם הופעתה של דמות מטיף מוסלמי קנאי אותו מגלם נאור.

בשנת 2014 גילם את תפקיד "סלמן" בסרט "מפריח היונים" בבימויו של נסים דיין, על פי ספרו של אלי עמיר.[1] בשנת 2014 גילם את תפקיד "המלך דריווש" (King Darius) בסרט 300: עליית האימפריה. בשנת 2016 גילם דמות תפקיד ראשית בסרט ישמח חתני.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 השתתף בדרמת הטלוויזיה "קו 300" לצד שמיל בן ארי וב-1998 בסרט הקולנוע "אהבה אסורה" לצד איילת זורר, יחזקאל לזרוב ומשה איבגי. בשנת 1999 שיחק בסרט הטלוויזיה "אגוז" לצד אלון אבוטבול וששון גבאי וב-2003 בסרטו של עמרי לוי זוכה פסטיבל ברלין "מיס אנטבה" לצד יעל אבקסיס. באותה שנה כיכב בסרטו זוכה הפרסים של שמי זרחין "הכוכבים של שלומי" לצד אסתי זקהיים. בשנת 2005 שיחק בסדרת הטלוויזיה "מילואים" לצד מאיה מרון ונתי רביץ. כמו כן שיחק בדרמות הטלוויזיה "בוצ'ה" ו"פורים" בסדרה "המכון" ובסדרת הילדים "אולי ויולי".

ב-2008 גילם את דמותו של סאדאם חוסיין במיני-סדרה "ביתו של סאדאם". זוהי קופרודוקציה של ה-BBC וה-HBO ונאור היה חלק מצוות שחקנים בינלאומי, וביניהם שחקנים ישראלים נוספים כמו מכרם ח'ורי וששון גבאי. שידור הבכורה היה בבריטניה.

בשנת 2012 גילם בסדרה "נויורק" את דמותו של ג'קי אלחריזי. באותה שנה גילם בסדרה "סינבאד" של הערוץ הבריטי SKY1 את דמותו של המלך אמיר. בשנת 2015 שיחק בסדרה הבריטית "אישה מכובדת" (אנ'), בסדרה הישראלית כפולים, בעונה השנייה של הסדרה "תא גורדין" ובמיני-סדרה "חשודה" בערוץ 10. בשנת 2015 הופיע גם בסדרה הומלנד (עונה 5 פרק 4). בשנת 2017 שיחק בסדרת הטלוויזיה בת 10 פרקים ״ריביירה" של רשת סקאי הבריטית ולוהק לקראת צילומי העונה השנייה של הסדרה הישראלית "פאודה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מפריח היונים", באתר אידיבי