יגאל צור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יגאל צור
יגאל צור, 2006
יגאל צור, 2006
לידה 1955 (בן 66 בערך)
עיסוק סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פרוזה, מותחן
תקופת הפעילות 1989–הווה (כ־32 שנים)
yigalzur.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יגאל צור (נולד ב-1955) הוא סופר, עיתונאי, מגיש תוכניות טלוויזיה ומדריך טיולים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צור שירת בצה"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים. מלחמה זו שימשה רקע לכמה מסיפוריו הקצרים בקובץ הראשון שפרסם, "עם תום המונסון", ב-1989.

לאחר השירות הצבאי, החל את דרכו במשחק, בסדנאות שונות בלונדון. הוא גר באותה תקופה בבריקסטון. חברותו עם נגן רחוב הביאה אותו ללמוד בתיאטרון התנועה והפנטומימה של ז'אק לה-קוק. בנוסף למד אקרובטיקה בתיאטרון השמש, ותנועה אצל אלה ג'רושביץ, שותפתו של מרסל מרסו.

כשחזר לארץ, למד קולנוע בבית צבי והמשיך בלימודי ספרות עברית וכללית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך שיחק ב"מושבת העונשין" בתיאטרון המדרגות. לאחר מכן עבר לכתוב פרוזה וכתבות לעיתונות.

ב-1991 פורסם מדריך הטיולים הראשון שכתב, "מדריך למטייל בהודו". אחר כך כתב שני מדריכים לסין, וכן הוציא ב-2005 את המדריך "72 הערים היפות". בהמשך שיתף פעולה עם דן דאור בכתיבת מדריכים לסין ולהודו.

צילומיו של צור ממסעותיו בסין ובטיבט הוצגו ב-1994 בתערוכה "בסימן העגור הצהוב", בסינמטק תל אביב. תערוכה נוספת של צילומיו, "נשים באסיה", הוצגה במוזיאון ארץ ישראל, ב-1996.

ב-1999 כתב צור את התסריט לסרטו של דניאל וקסמן, "מנליק – נסיך יהודי שחור". הסרט זכה בפרס הראשון, בקטגוריית דרמות דוקומנטריות, בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

צור צילם מספר כתבות וסרטים לערוץ 10. ב-2003 שימש שליח הערוץ לעיראק בזמן מלחמת עיראק, וגם ביים וצילם סרט על מסעו בשם "42 יום בדרך לעיראק". עד 2005 הגיש את סדרת הכתבות "שליחות קטלנית". בנוסף צילם לערוץ את סרטי הטלוויזיה "כיצד חציתי את אירופה" ב-2005, ו"מסביב לעולם ב-80$" ב-2006. מחוץ לטלוויזיה, צילם צור את הסדרה "צורה לו" ב-2007 לאינטרנט.

ב-2011 הוציא לאור את ספר המתח "צרות בגן עדן", המתרחש בבנגקוק אבל חודר לתוך מיקרוקוסמוס שוקק דמויות כחול לבן. ב-2014 הוציא, כספר דיגיטלי, את "סדקים בכפר הגלובאלי", אסופת סיפורים קצרים על רקע מסעותיו בישראל ובעולם. בראשית 2017 פרסם מותחן נוסף – "אבודה", סיפור חטיפתה והיעלמותה של ילדה קטנה.

ב-2020 פתח את הוצאת בזלת ובה הוציא את "המחוז הדרומי" הראשון בסדרה בה מופיע חוקר משטרה בשם נימר בקרמן, בן לאב בדואי ולאם יהודייה ממוצא רוסי. לשנת 2021 מתוכנן לצאת בהוצאה "המחוז הצפוני".

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית[1].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1989עם תום המונסון, הוצאת מעריב
  • 1991מדריך למטייל בהודו, הוצאת מעריב
  • 1993מעיין פרחי השקד, הוצאת עם עובד/הספריה לעם
  • 1994מדריך למטייל בסין, הוצאת עם עובד
  • 1996רומן עם סין, הוצאת אריה ניר – מודן
  • 1998שזיף שחור, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • 1998 – טאנטרה של אהבה: אהבה וארוטיקה במזרח הרחוק, הוצאת אריה ניר – מודן
  • 200572 הערים היפות, כרטא
  • 2007מדריך תרבותי לסין: מקומות, הקשרים, סיפורים, הוצאת עם עובד (בשיתוף עם דן דאור)
  • 2009מדריך למטייל בהודו: מקומות, הקשרים, סיפורים, עם עובד (בשיתוף עם דן דאור)
  • 2011צרות בגן עדן, מותחן אפל, הוצאת כנרת זמורה ביתן
  • 2012מוות בשנגרי לה, מותחן, הוצאת כנרת זמורה ביתן
  • 2014סדקים בכפר הגלובלי, קובץ סיפורים ונובלה, הוצאה עצמית
  • 2017אבודה, הוצאת כתר
  • 2018Death in Shangri La, הוצאת Oceanview ארצות הברית
  • 2019Passport to Death, הוצאת Oceanview ארצות הברית
  • 2020המחוז הדרומי, מותחן, הוצאת בזלת- יגאל צור
  • 2002 מדריך כרטא לערים היפות - אמריקה, אסיה
  • 2002 מדריך כרטא לערים היפות - אירופה
  • 2003 מדריך כרטא לערים היפות- אירופה, קנדה וארצות הברית
  • 2005 מדריך כרטא למטייל פריס
  • 2005 מדריך כרטא למטייל אמסטרדם
  • מדריך כרטא למטייל ניו יורק
  • 2005 מדריך כרטא למטייל פראג
  • Амстердам, Тель-Авив :  Иврус,  2005. Прага, Тель-Авив :  Иврус,  2005. Лондон, Тель-Авив :  Иврус,  2005. Париж, Тель-Авив :  Иврус,  2005

תוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 – "42 יום בדרך לעיראק" בימוי, תסריט וצילום, ערוץ 10
  • 20042005 – "שליחות קטלנית" חדשות אולפן ו', 56 כתבות, ערוץ 10
  • 2005 – "כיצד חציתי את אירופה", ערוץ 10
  • 2006 – "מסביב לעולם ב– 80$", ערוץ 10
  • 2007 - 2008 - "מדריך לתייר בגלקסיה", ערוץ הטיולים וערוץ 10

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות
ביקורות ספרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוסף יגאל צור (V 3551), באתר הספרייה הלאומית.