יגאל קמינצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יגאל קמינצקי
יגאל קמינצקי, יולי 2017
יגאל קמינצקי, יולי 2017
לידה 20 בינואר 1950 (בן 70)
ב' בשבט ה'תש"י
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב יגאל קמינצקי, יולי 2015

הרב יגאל קמינצקי (נולד ב' בשבט ה'תש"י, 20 בינואר 1950) הוא רב השייך לזרם הציונות הדתית, ששימש כרבו של גוש קטיף עד פינויו במסגרת תוכנית ההתנתקות. כיהן כראש הישיבה הגבוהה שהוקמה בניצן, והוא חבר ההנהגה הרבנית של "חותם".[1]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יגאל קמינצקי גדל בירושלים, למד בבית ספר חורב ובישיבה תיכונית נתיב מאיר. לאחר מכן למד בישיבת כרם ביבנה, בישיבת מרכז הרב ובכולל האידרא ברמת הגולן. שירת בנח"ל במסגרת גרעין עזרא. בצעירותו נשלח הרב קמינצקי על ידי הרב צבי יהודה קוק לשמש כרב בגוש קטיף, בתחילה שלוש שנים בגני טל, ולאחר מכן מעל עשרים שנה כרב היישוב נווה דקלים ורב של חבל עזה בכללותו.

בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת מכון התורה והארץ, ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון עסק הרב קמינצקי ביצירת דרכים לגידול חקלאי לפי ההלכה במסגרת עסקית בלי לפגוע בהלכות שנת השמיטה ואחרות, וכן בקידום היוזמה לגידול חסה ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן הכשרות במקרים מסוימים. כמו כן הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת כולל מג"ל, שבהמשך השנים התפתח לישיבת תורת החיים. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים שימש הרב קמינצקי כר"מ בישיבה.

למרות חיכוכים מעטים שהתקיימו, הרב קמינצקי היווה סמכות מקובלת, דבר שהתבטא בבית דין לדיני ממונות שבראשו עמד. מעמדו וסמכותו התבטאו בזמן תוכנית ההתנתקות, כאשר הרב קמינצקי ביטא קו התנגדות פאסיבי, שדגל באי-אלימות כלפי מתכנני הפינוי ומבצעיו. מנהיגותו נשאה אופי רציונלי, בכך שגרס בפני שומעי לקחו שתוכנית ההתנתקות עשויה לצאת לפועל. דבריו אלה בלטו על רקע התבטאויותיהם של מספר רבנים ואישי ציבור אחרים, שפורשו כטענות שתוכנית ההתנתקות לא תתרחש בעקבות צו אלוהי.

לאחר יישום תוכנית ההתנתקות, בשנת 2006, עבר הרב קמינצקי לגור בקרווילה בניצן. הוא משמש כחבר מרכז מפלגת תקומה, מרבה לפעול בזירה הציבורית, ומשמש כאחד ממנהיגי קהילת מפוני גוש קטיף ודובריה, לאחר שהות של כ-4 שנים באתר הקרווילות בניצן עבר הרב קמינצקי ליישוב הקבע החדש בניצן. נשוי ואב לתשעה ילדים.

בספטמבר 2010 הקים הרב קמינצקי ביחד עם הרב אלישע וישליצקי והרב הלל רוטקוף את הישיבה הגבוהה כיסופים שבניצן. ביולי 2015 הרב הלל רוטקוף עזב את הישיבה כדי להקים ישיבה חדשה ביישוב בני נצרים, והרב קמינצקי נשאר לכהן כראש הישיבה בניצן.

בנו הוא הרב אסף קמינצקי, ר"מ בישיבת מעלה אליהו בתל אביב ומחבר הספרים "בינת השבת" ו"בינת טהרה". חתנו הוא הרב מאיר בראלי, רב יישוב עשהאל.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יגאל קמינצקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]