יגאל שילה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
6 ביולי 1937 חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 1987 (בגיל 50) |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תרומות עיקריות | |
| תל חצור, עיר דוד | |
  | |
יגאל שילה (6 ביולי 1937, חיפה - 14 בנובמבר 1987, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.
שילה רכש את כל השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט כתב בהדרכתו של פרופסור נחמן אביגד בנושא בניית הגזית בתקופת הברזל בארץ ישראל. עבודה זו פורסמה מאוחר יותר כספר.
שילה היה חבר המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, תחילה כמרצה בכיר ולאחר מכן כפרופסור חבר.
במשך השנים היה חבר צוות בחפירות אחדות בניהולם של אחרים, ובהם חפירות יגאל ידין בתל מגידו (1968, 1969) וחפירות יגאל ידין בתל חצור (1968). בחצור ניהל את חפירת מפעל המים התת-קרקעי מתקופת הברזל השנייה.
חפירתו העצמאית הגדולה הייתה זו שערך בעיר דוד בירושלים, בין השנים 1985-1978. חפירה זו הביאה לו מוניטין רב הן בשל ממצאי החפירה (בעיקר קבוצת הבולות מתקופת הברזל השנייה, הנושאות שמות באלפבית עברי עתיק), והן בגלל עימות שפרץ בעקבותיה עם אגודת אתרא קדישא. עימות זה, שהגיע לפסים אלימים ביותר, נסב על השאלה אם היו באתר קברי יהודים והתרכז בשטח חפירות G שבראש המדרון המזרחי של הגבעה. נדרשה התערבותו של בית המשפט העליון כדי לאפשר את המשך החפירות.[1] זמן קצר לאחר הכרעת בית המשפט בסוגיית החפירה חלה שילה במחלה קשה, ונפטר כעבור שנתיים, בגיל 50 בלבד.
יגאל שילה הוא חתן "פרס ירושלים לארכאולוגיה".
לקריאה נוספת
- יגאל שילה, חפירות עיר דוד (קדם 19), האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1984
- יגאל שילה, מפעלי מים תת-קרקעיים בתקופת הברזל, האדריכלות בארץ ישראל בימי קדם, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1987
- Yigal Shiloh, The Proto-Aeolic Capital and Israelite Ashlar Masonry, (Qedem 11), Hebrew University, Jerusalem, 1979.
קישורים חיצוניים
- Yigal Shiloh, Israeli Archeologist - כתבה לזכרו בניו יורק טיימס, 19 בנובמבר 1987
