ידידה בת עדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ידידה בת עדיה
מדינה ממלכת יהודה
בן או בת זוג אמון עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית דוד
אב עדיה
צאצאים יאשיהו
מספר צאצאים 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יְדִידָה בַת-עֲדָיָה היא דמות מקראית, שמה מופיע בספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'. ידידה הייתה בתו של עדיה מהעיר בצקת בשפלת יהודה. היא הייתה אשת אמון מלך יהודה ואם בנו יאשיהו. שמה מופיע פעם אחת בתנ"ך ופירושו אהובה או חביבה.[1] שמה נעדר מתיאור הסיפור המקביל על המלכת בנה בספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק א'.

שפלת יהודה האזור בו ייתכן ונמצא היישוב בצקת, מקום מוצאה של ידידה

ייתכן ונשואיה לאמון מלך יהודה נועדו לחזק קשרים עם משפחות מכובדות מאזור שפלת יהודה.[2] העיר בצקת לא זוהתה, אך ייתכן כי זו הייתה עיר בשפלת יהודה בנחלת שבט יהודה וזאת משום שהיא נכללת ברשימת ערי יהודה המופיעה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ט לצד הערים עגלון ולכיש.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה אדרי, נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קריית גת, דני ספרים, 2009, עמ' 127
  2. ^ רן צדוק, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 191
  3. ^ שלום זמירין, יאשיהו ותקופתו, ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ז, עמ' 33