ידידיה טיאה וייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ידידיה טיאה וַיְיל
Tia Weil1.jpg
לידה 2 באוקטובר 1721
י' בתשרי ה'תפ"ב
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה פראג, ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 1805 (בגיל 84)
י"ז בתשרי ה'תקס"ו
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה קרלסרוהה, נסיכות הבוחר מבאדן עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רבי ידידיה טיאה וייל - תחריט נחושת מהמאה ה-18

רבי ידידיה טיאה וַיְילגרמנית: Tia Weil; י' בתשרי ה'תפ"ב, 30 בספטמבר 1721י"ז בתשרי ה'תקס"ו, 10 באוקטובר 1805) היה רב העיר קרלסרוהה, בנו של "הקרבן נתנאל", ותלמידו של הרב יהונתן אייבשיץ.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינו ידידיה נולד בליל יום הכיפורים (י' בתשרי) ה'תפ"ב (1721) בפראג, בנו של הרב נתנאל וייל. עד גיל עשר למד אצל אביו ואחר כך למד בישיבתו של הרב יהונתן אייבשיץ. בשנת ה'תק"ג עזב את פראג ונסע לברסלאו, לאחר שרבו הרב אייבשיץ עזב שנה לפני כן את העיר ונסע למץ.

בשנת ה'תק"ד חזר לפראג ונשא את גיטל בת רבי יעקב איגר ראש הקהל בפראג. בפראג למד גם אצל הנודע ביהודה.

בשנת ה'תקי"ד התמנה לרב באוטיץ (גר'), שם ישב ארבע שנים. באותה תקופה חלה בעיניו ונסע לעיירת המרפא קרלסבד להתרפא.

בשנת ה'תקי"ח חזר לפראג ושהה שם חמש שנים. באלול ה'תקכ"ג (1763) נסע עם אחיו אליעזר ליפמן לקרלסרוהה, מקום כהונת אביהם. כשנפטר אביו בל' בניסן ה'תקכ"ט (מאי 1769), התמנה לרב העיר; בתחילה סירב, אך בשבועות ה'תק"ל (1770) התרצה והנהיג את הקהילה עד יום מותו.

בי"ט בטבת ה'תקמ"ח (1787) נפטרה אשתו גיטל, והוא נישא לשיינכא בת מרדכי אופנהיים. באותה שנה נפטרה גם היא, והוא נשא אישה שלישית: פראדא בת גבריאל ממנהיים, שגם היא נפטרה לאחר זמן מועט בשנת ה'תקס"א.

הרב וייל נפטר בי"ז בתשרי (חול המועד סוכות) ה'תקס"ו (1805), ונקבר ליד קבר אביו בקרלסרוהה.

בין בניו: הרבנים אברהם וייל רב בזולצבורג (1754–1831) ונתן וייל (1756–1829).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדה של פסח עם ביאורו מרבה לספר

בחייו של וייל נדפס רק ביאורו להגדה של פסח, וזאת בעילום שמו והוא אף נתן הסכמה לספר. שאר ספריו נותרו בכתב יד, וחלקם יצא לאור בשנות השבעים ואילך של המאה העשרים.

אביו, הקרבן נתנאל, מביא מחידושי בנו מספר פעמים בספרו[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Birgit E. Klein, 'R. Jedidja genannt Tia Weil (1721-1805). herausragender Rabbiner und Gelehrter Badens im Übergang zur Moderne,' in: Jüdisches Leben in Baden, 1809 bis 2009. 200 Jahre Oberrat der Israeliten Badens, Festschrift; Hrsg. von dem Oberrat der Israeliten Badens, Ostfildern: Thorbecke, 2009, S. 45-55. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ידידיה טיאה וייל בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט ידידיה טיאה וייל, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ ראו למשל במסכת קידושין פרק א סימן א אות ע, וסימן ט אות ד.
    2. ^ דפוס ראשון, קארלסרוא, תקנא, באתר HebrewBooks
    3. ^ באתר גוגל בוקס
    4. ^ שו"ת, באתר HebrewBooks
    5. ^ גנזי המלך, באתר HebrewBooks
    6. ^ ברכת יו"ט, באתר HebrewBooks
    7. ^ אדני כסף, באתר HebrewBooks
    8. ^ הספר בכתב יד, קובץ להורדה, מאתר hebrewmanuscripts


    תקופת חייו של הרב ידידיה טיאה וייל על ציר הזמן
    תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן