ידידיה שלמה רפאל נורצי

**ידידיה שלמה רפאל נורצי**
לידה	1560
פטירה	1626 (בגיל 66 בערך)
כינוי	המנחת ש"י
תקופת הפעילות	?–1626
רבותיו	משה קזיס

רבי ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִי (באיטלקית: Norzi;‏ ה'ש"כ 1560, מנטובה, איטליה – אחרי ה'שפ"ו 1626) היה רב, פרשן ומדקדק בעיר הולדתו. מפורסם בחיבורו הבלשני העוסק דקדוק השפה העברית, מנחת שי.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוסמך לרבנות בשנת 1585. לקראת תחילת המאה ה-17 נבחר לרבה של מנטובה, תפקיד בו החזיק עד מותו.

נולד לר' אברהם נורצי, ממשפחת אמידה. רבי ידידיה שלמה הקדיש את רוב חייו לפרשנות ביקורתית ומסורה על התנ"ך. הוא לא חסך כל מאמץ כדי למסור את כתביו, שנכתבו בעמל רב, שלמים ככל האפשר, תוך כדי שמירה יסודית על הטקסט המקורי של שפת התנ"ך משום ראה ערך רב בלמידה יסודית לפי ערכה של הדת. הוא ציין את כל הפרושים הניתנים (תלמודיים מקראים או מדרשים) על ידי ברור יסודי ולימוד מעמיק לשמירת ערכו של התנ"ך והדת היהודית כדי לפרש את המקרא על פי ניקודן ומסורן של תיבות שפת המקרא. ככלל הספר עוסק בהעמדת הנוסח לפי המסורה על ידי הכרעה בין כתבי יד ודפוסים ישנים שונים לשם בחירת הנוסחה הסופית, ובקביעת הניקוד וטעמי המקרא. עד היום ספרו שכתב "מנחת שי" העוסק בפרושים אלו הוא מקור השראה ולמידה נכונה של טעמי המקרא.

כדי לאסוף את כל כתבי היד שנצרכו לו כדי לפרש את המקרא, ובמיוחד למציאת כתביו ותורתו של רבי מאיר בן טודרוס אבולעפיה אשר כתב פרושים בנושא זה, רבי ידידיה שלמה יצא למסעות ממושכים והתגורר במשך זמן רב בחו"ל. בשנת 1626 השלים את כתיבת ספרו "גודר פרץ" (שלימים נקרא "מנחת שי" ראשי התיבות של שמו: ש-שלמה י-ידידיה) העוסק בפרושים מקראיים של חמשת חומשי תורה.

הספר מנחת ש"י מחולק לשני כרכים. הראשון עוסק בחמישה חומשי תורה ובחמש מגילות, והשני עוסק בכתובים ונביאים, עם חיבורים קטנים בסוף: מאמר המאריך [-מתג], כללי בג"ד כפ"ת (שש האותיות העבריות שיכולות לקבל דגש קל) וקמץ חטוף.

הספר יצא לאור בפעם הראשונה, אחרי יותר ממאה שנה ממותו של רבי ידידיה שלמה, על ידי רפאל חיים באזילה ממנטובה בשנת ה'תק"ב (1741).