ידיד רובין

ידיד רובין
לידה	24 באוגוסט 1938; חדרה, פלשתינה (א"י)
פטירה	3 בינואר 2012 (בגיל 73); גבעת חיים איחוד, ישראל

ידיד רובין (24 באוגוסט 1938, חדרה - 3 בינואר 2012) היה צייר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידיד רובין נולד בקיבוץ גבעת חיים בשנת 1938. בעקבות הפילוג בקיבוץ הצטרפה משפחתו לקיבוץ גבעת חיים איחוד. בסוף שנות ה-50 נסע עם משפחתו לאוסטריה, שם למד מספר חודשים באקדמיה לאמנות בווינה. לאחר שובו לישראל התגייס לצה"ל ושירת כצנחן. לאחר שירותו הצבאי למד במכון אבני, ובשנת 1967, בעקבות קבלת מלגה, נסע ללמוד ברויאל קולג' אוף ארט בלונדון. בין השנים 1981–1983 התגורר ביפו, ולאחר מכן שב להתגורר בקיבוץ.

רובין הציג במקומות רבים בישראל ומחוצה לה. בתקופה שלפני מותו עבד בשיתוף פעולה עם גלריה שלוש בתל אביב וגלריה בלוס אנג'לס. רובין זכה להכרה משמעותית רק לאחר מותו.

סגנונו האמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידיד רובין נחשב בעיני רבים ל"צייר הארץ ישראלי האחרון". כמי שלמד תחת מורים כגון סטימצקי ושאר גדולי המופשט הלירי, "מרד" רובין במסורת זו של ציור תוך שהוא בונה שפה אישית משלו.

בניגוד למוריו שציירו בצבעים מדוללים ושבורים, פיתח רובין סגנון יותר ישיר הנשען על משיכות צבע רוויות ביותר, בהשראת ציירים אקספרסיביים כגון ואן גוך.

יצירותיו המוקדמות, מן התקופה שלאחר שובו מלונדון, הושפעו מסגנון ה"הארד אדג'" המופשט והגאומטרי. בשנות ה-70 של המאה ה-20 התנסה בסגנונות שונים. בין היתר עסק בפיסול ובאמנות מושגית. בשנות ה-80 הפך ציור הנוף לנושא המרכזי בציוריו. עבודותיו אופיינו בצבעוניות עזה, במשיכות מכחול אקספרסיביות ונטייה לסגנון גרפי של הדימויים.

ציוריו עוטים עליהם מסווה של נאיביות רבה כאשר דימויים ארכיטיפיים של עץ, בית וטרקטור המצוירים באופן נאיבי ואף סכמטי אינם אלא צוהר לציור מורכב ביותר הנשען על יחסים צבעוניים ייחודיים והנחת צבע חדשנית ואמיצה. תחת מעטה הנאיביות "מסתנן" ידיד אל תוך נבכי החיים והרגש, תוך שהוא נשען אך ורק על הדימויים הפשוטים ביותר המקיפים אותו בקיבוץ בו הוא התגורר.