יהדות ורצ'לי
הקהילה היהודית של ורצ'לי מתועדת מאז המאה ה-15 והיא אחת מ-21 קהילות יהדות איטליה המאוחדות ב־UCEI.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוכחותם של יהודים בעיר מתועדת משנת 1446, כאשר אברמו דלה ויגנריה ובנו אנג'לו קיבלו אישור לפתוח בנק הלוואות. עד מהרה הצטרפו אליהם משפחות נוספות לאחר גירוש ספרד ופורטוגל. בשנת 1723, עם הקמת הגטו, התגוררו 158 יהודים בעיר. בשנת 1740 הועבר הגטו לאזור סביב מה שנקרא כיום ויה אליה עמנואלה פואה (לשעבר ויה דלי אורפיצ'י); גבולותיו ומבניו של הגטו החדש עדיין ניתנים לזיהוי בבירור גם כיום.
התקופה שלאחר האמנציפציה של 1848 הביאה איתה את ההתרחבות הגדולה ביותר של הקהילה היהודית במקום, שמנתה אז למעלה מ-600 חברים. עדות לכך היא בית הכנסת הגרנדיוזי שנחנך בשנת 1874, שמהווה את אחת הדוגמאות החשובות ביותר לאמנציפציה באיטליה.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה העשרים חוותה הקהילה ירידה חדה במספרה. 26 איש גורשו במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל נשיא הקהילה דאז, ג'וזפה לבליס. ורבים מנכסי התרבות של הקהילה הועברו לטורינו לאחר המלחמה.
על פי ראיונות ועדויות שונות, הקהילה הורכבה ממגוון חברים, השייכים למעמדות חברתיים שונים ובעלי דעות פוליטיות ודתיות שונות. דווקא בהקשר זה, במהלך שנת 1938 הוטלו חוקי הגזע על ידי הממשלה הפשיסטית. חוקים אלה גרמו לריחוק ולהתפוררות מכל החברה הוורצ'ליית. מצבם של יהודי הקהילה החמיר בהדרגה, החל מהחלת חוקי הגזע, דרך הכרזת המלחמה על ידי איטליה בשנת 1940 ועד לכיבוש הגרמני שהתרחש בספטמבר 1943. כתוצאה מכך, חברי הקהילה מצאו את עצמם בפני הדילמה האם להישאר בעיר או לברוח, וגם במקרה זה האירועים מגוונים; חלק שרדו בזכות עזרתם של חברים ומכרים נוצרים, הצליחו להסתתר או להימלט, חלק לחמו באופן פעיל נגד המשטר הנאצי והפשיסטי [1]. אחרים גורשו או נעצרו, ככל הידוע מספרם של קורבנות השואה בוורצ'לי היה 26.[2]
הקהילה כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילת ורצ'לי מונה כיום כ־36 חברים, לקהילה סניף בעיר ביאלה.
בית הקברות בקורסו רנדאצ'ו שנותר על תילו, אחד מחמשת בית הקרבות הידועים בעיר. בית הקברות, שהוקם בשנת 1801 והורחב בשנת 1914, משמר קברים מונומנטליים רבים ובכניסה לוחית לזכר המגורשים.[3]
במהלך השנים 2012–2014, סבלו חברי הקהילה ממספר מעשי אנטישמיות. כרזה עם תוכן אנטי-ישראלי הוצבה בכניסה לבית הכנסת בעיר ביולי 2014.[4] בנוסף, הקהילה היהודית בעיר הייתה עדה להתקפות מילוליות גזעניות, בדרך כלל בעקבות אירועי מלחמה ומתיחות במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.[5]
ערכים קשורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Copia archiviata".
- ^ "Fondazione CDEC - Milano".
- ^ Annie Sacerdoti, Guida all'Italia ebraica, Genova: Marietti, 1986
- ^ "www.lasesia.vercelli.it".
- ^ Ester Moscati, Antisemitismo: il nuovo sonno della ragione, Mosaico, 2012-12-18 (באיטלקית)