יהדות סיביר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות סיביר היא קהילה יהודית הממוקמת בסיביר שבצפון אסיה הנמצא כיום בשליטת הפדרציה הרוסית.

היהודים הראשונים שישבו בסיביר היו שבויי מלחמה ממלחמת רוסיה -פולין. בסוף המאה ה-17, הוגלו לסיביר יהודים רבים ממוסקבה.

במאה ה-19 הוקמו קהילות יהודים שהוגלו לסיביר אך יהודים חופשיים לא הורשו לשבת בסיביר שכן היא הייתה מחוץ ל"תחום המושב".

החל משנת 1836, במשך כשנה, הוקצו אדמות מאדמת סיביר להתיישבות חקלאית של יהודים, עד שהדבר הופסק בהוראת הצאר ניקולאי הראשון.

במהלך מלחמת העולם הראשונה היגרו יהודים רבים מאירופה לסיביר, ואף הקימו במקום מספר ארגונים ומפלגות. כמו כן, פעלה במקום התנועה הציונית, אך פעולותיה הופסקו בשנות ה-20, בהוראת השלטון הקומוניסטי.

בשנת 1900 חיו בסיביר כ-34,000 יהודים ובשנת 1926 חיו בסיביר כ-33,000 יהודים. הירידה במספר נובעת בעיקר מחזרת היהודים לארצות מוצאם, מעבר לרוסיה האירופית וכן בעקבות הגירה לארצות הברית ולארץ ישראל (מעטים). בשנת 1928 הכריזו הרוסים על הקמת המחוז היהודי האוטונומי בסיביר, שבירתו בירוביג'ן, אך כיום מתגוררים בו מעט מאד יהודים.

בימי מלחמת העולם השנייה גדלה הקהילה באופן משמעותי, בעיקר בעקבות שליחת אסירים רבים מרחבי ברית המועצות לסיביר, ובריחת יהודים רבים מאירופה מפני גרמניה הנאצית.

לאחר מלחמת העולם השנייה עזבו יהודים רבים את סיביר, חלקם למדינת ישראל. בשנות ה-70 ומאוחר יותר בשנות ה-90 היגרו יהודים רבים מסיביר למדינת ישראל ולארצות הברית.

על-פי ההערכות, בסוף המאה ה-20 התגוררו בסיביר בין 25,000 ל-30,000 יהודים.[1] חב"ד מעריכים את המספר כגבוה בהרבה, כ-120,000 יהודים.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]