יהודה אידלשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה אידלשטיין
יהודה אידלשטיין
יהודה אידלשטיין
לידה 4 באוקטובר 1894
ג' תשרי תשנ"ה
יוד, מחוז מרמורש, רומניה
פטירה 4 באוגוסט 1981 (בגיל 86)
ד' אב תרמ"א
ירושלים
תאריך עלייה 1925
עיסוק עיתונאי
סופר
מעסיק עיתון הבקר
זרם ספרותי היסטוריה
יצירות בולטות ביוגרפיה של אברהם שפירא השומר
תקופת הפעילות ? – 4 באוגוסט 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אסתר כץ
מספר צאצאים 3

יהודה אידלשטיין (4 באוקטובר 1894 - 4 באוגוסט 1981) היה מחנך, עיתונאי וסופר. מותיקי העיתונאים של עיתון הבקר וסופר שכתב את הביוגרפיה של זקן השומרים אברהם שפירא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה אידלשטיין נולד ב-1894 בכפר יוד במחוז מרמורש שבהונגריה (היום ברומניה) לנחום אידלשטיין ופסיה לבית אינדיג, אח למרדכי, גיזה, שלום וישראל. קיבל בנעוריו חינוך מסורתי והמשיך ללמוד בתיכון עירוני שהתנהל בשפה ההונגרית כשבמקביל למד בבית עברית. לאחר התיכון למד הוראה וב-1920 החל ללמד עברית ויהדות בבית ספר "תרבות" בקלויזנבורג.

ב-1925 נסע לביקור בארץ ישראל והחליט להישאר בה וב-1926 עלתה משפחתו והצטרפה אליו. לאחר עלייתו המשיך לעסוק בהוראה בבית ספר דתי במגדיאל. ב-1931 פרש מהוראה והחל לעבוד בכתיבה ספרותית ועיתונאית כשהוא מתמקד בכתיבת ביוגרפיות של אישים מתולדות היישוב.

ב-1935 התקבל לעבודה כעיתונאי בעיתון הבקר שם עבד 24 שנה עד פרישתו לגמלאות ב-1959. במהלך שנים אלו פרסם בעיתון מספר רב של מאמרים פובליציסטים על נושאי היום וענייני מחשבת ישראל. לאחר פרישתו פנה ללימודי תלמוד וההיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב כשבמקביל המשיך לכתוב מאמרים לעיתון הבקר ולאחר סגירתו, ב-1965, כתב לעיתון "היום".

ב-1939 הוציא לאור את הביוגרפיה של זקן השומרים אברהם שפירא שנפרשה על פני 2 כרכים[1].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1920 נישא אידלשטיין לאסתר בת יעקב כץ (1990-1894) ולזוג נולדו 3 ילדים: נעמי, משה שמואל, ושלמה (שינה שמו לחגי). יהודה אידלשטיין נפטר ב-1981 והובא למנוחות בבית הקברות הר הזיתים[2].

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה אידלשטיין, אברהם שפירא (שיך איברהים מיכה), הוצאת ידידים, 1939 (2 כרכים)[3]

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א. פרגו, האדם השחור, הוצאת "הרומן הזעיר", 1939[4]
  • אירווינג בקסטר, השודד האביר, הוצאת "הרומן הזעיר", 1939[5]
  • ורנון פורסטר, ארץ למכירה, הוצאת "הרומן הזעיר", 1939[6]
  • אוליבר ג. אוסבורן, ברכת השטן, הוצאת "הרומן הזעיר", 1940[7]
  • אילש קוצר, מצור יריחו, הוצאת מסדה, 1954 (מהונגרית)
  • אילש קוצר, אל תירא עבדי יעקב, הוצאת מסדה, 1969 (מהונגרית)[8].

מאמרים פובליציסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]