יהודה אריה בלוי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, יש להחזיר את שמות המקור של כל החיבורים המוזכרים בערך, לא מתרגמים לעברית דברים כאלה. | |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, יש להחזיר את שמות המקור של כל החיבורים המוזכרים בערך, לא מתרגמים לעברית דברים כאלה. | |
 | |
| לידה |
29 באפריל 1861 פוטנוק, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 1936 (בגיל 74) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| מדינה |
הונגריה |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
לאיוש (יהודה אריה) בלאו (בהונגרית: Blau Lajos; בגרמנית: Ludwig Blau: בשמו העברי: יהודה אריה בלוי; פוטנוק, 29 באפריל 1861 – בודפשט, 8 במרץ 1936) היה תאולוג יהודי-הונגרי, רב, פרופסור באוניברסיטה, סופר ומנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאיוש בלאו קיבל את הדוקטורט בשנת 1886 ואת הסמיכה לרבנות בשנת 1888. החל משנת 1887 היה מורה בבית המדרש לרבנים בבודפשט, בו הפך למנהל המוסד בשנת 1913, לאחר מותו של בנימין זאב בכר. בשנת 1926 חגג 65 שנה להולדתו ו-40 שנה לעבודתו כסופר. בהזדמנות זו, בהשתתפות תלמידיו, חבריו ומעריציו, פורסם "ספר הזיכרון ליובל" בהונגרית ובעברית בעריכה הביבליוגרפית של דינש פרידמן ששמו היה "יצירתו הספרותית של לאיוש בלאו". הוא נפטר בבודפשט בשנת 1936 בגיל 74.
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלאו ניהל פעילות ענפה בחיים האינטלקטואליים והתרבותיים של יהדות הונגריה (נשיא משותף באגודה הספרותית היהודית-הונגרית - IMIT). במיוחד הוכרה סמכותו כחוקר תלמוד. בשנת 1891, יחד עם פרנץ מזאי, לקח על עצמו את עריכת הסקירה יהודית-הונגרית. הוא ערך אותו לבדו משנת 1896, לימים בשותפות עם שמעון הבשי ודינש פרידמן. במדור הספרותי בכתב העת הזה הוא פרסם לדיון ולביקורת כמעט 1,200 יצירות ספרות יהודיות חדשות, והן יצירות נוספות הקשורות ליהדות. הוא הזניק את כתב העת שלו בשפה העברית בשם "הצופה" בשנת 1911, עם שמעון הבשי ומיכאל גוטמן. בשנת 1928, יחד עם שמעון הבשי ודינש פרידמן התחיל את הנספח לסקירה יהודית הונגרית בשם "יבנה". הוא היה אחד מעורכי ומתרגמי התנ"ך לנוער של האגודה הספרותית היהודית-הונגרית - IMIT. מאמריו ומחקריו המדעיים (יותר מ-700) פורסמו בעברית, בגרמנית, בצרפתית, באנגלית, באיטלקית, בכתבי עת הונגריים וזרים. הוא היה חבר של האנציקלופדיה היהודית. תחום עבודותיו הספרותיות מכסה מגוון רחב של תחומים: תלמוד, חקר המקרא, פולקלור, היסטוריה ספרותית, היסטוריה תרבותית, בלשנות, משפטים, פדגוגיה וכו'.
רשימת חיבורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Der Concursus Vitiorum nach Talmudischem Recht. Budapest 1887.
- Die Erwählung Israels. Budapest 1890 (ungarisch).
- Massoretische Untersuchungen. Straßburg 1891.
- Zur Einleitung in die Heilige Schrift. Straßburg 1894.
- Beiträge zur Erklärung der Mechilta und des Sifre. In: Festschrift für Moritz Steinschneider. 1896.
- Das altjüdische Zauberwesen. Straßburg 1898.
- Studien zum althebräischen Buchwesen. Straßburg 1902.
- Leo Modenas Briefe und Schriftstücke. Budapest 1905.
- Bibliographie der Schriften Wilhelm Bachers. Frankfurt am Main 1910.
- Dénes Friedman, Lajos Blau: Nachtrag zu „L. Blau’s Bibliographie der Schriften Wilhelm Bacher’s“. J. Kauffmann, Frankfurt am Main 1928, יהודה אריה בלוי, באתר OCLC (באנגלית).
- Leben und Werke Wilhelm Bachers. Frankfurt am Main 1910 (ungarisch).
- Die jüdische Ehescheidung und der jüdische Scheidebrief. In 2 Teilen, Budapest 1911 f.
- Papyri und Talmud in gegenseitiger Beleuchtung. Leipzig 1913.
- Zur Geschichte des jüdischen Eherechts. In: Festschrift Adolf Schwarz zum siebzigsten Geburtstage. Hrsg. von S. Krauss in Zusammenarbeit mit V. Aptowitzer. R. Löwit, Berlin 1917, יהודה אריה בלוי, באתר OCLC (באנגלית) (Nachdruck: Arno Press, New York 1980, ISBN 0-405-12275-6).
- Die vier gefangenen Talmudlehrer. 1923. In: Simonsen Festskrift.
- Das Schreiben der Sefer Thora. In: Soncino-Blätter. Beiträge zur Kunde des jüdischen Buches. Band 1. Berlin 1925–26, S. 16–27, (sammlungen.ub.uni-frankfurt.de).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צדוק העוושי, יהודה אריה בלוי, הצופה לחכמת ישראל, שנה עשירית, ע' 1–9, בודפשט תרצ"ו.
- דוד שמואל לוינגר (ד. ש. ל.), "בלאו יהודה אריה", האנציקלופדיה העברית (כרך ח), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט, עמ' 730 - 731
- דוד הלבני, יפיותו של יפת באהלי שם; תרומתו של ר' יהודה אריה בלוי ז"ל למחקר התלמודי, גבורות הרמח, ירושלים: מישרים, תשמ"ז, עמ' 309-317 (מידע בקטלוג רמב"י)
- קובץ כתבי יד של יהודה אריה בלוי, מנהל בית מדרש הרבנים בבודאפעשט, נרשם ע"י דוד שמואל לאווינגר, בודפשט, תרפ"ט, באתר היברובוקס
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. לאיוש בלאו (בהונגרית)
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967-1994 (בהונגרית)
- כתבי לאיוש בלאו ב-Arcanum (בהונגרית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על יהודה אריה בלוי בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי ד"ר יהודה בלוי ברשת
- יהודה אריה ממודנה, ד"ר יהודה בלוי (ע), כתבי הרב אריה יהודה ממודינא, בודאפעסט, תרס"ו
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |