יהודה בן-דוד
יהודה בן דוד ורעייתו סימון | |
לידה |
11 במאי 1918 כ"ט באייר ה'תרע"ח אוהיו, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
10 בינואר 2010 (בגיל 91) כ"ד בטבת ה'תש"ע תל אביב, ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין ירקון |
מדינה | ישראל, ארצות הברית |
השתייכות |
ההגנה צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1936–1960 (כ־24 שנים) |
דרגה | סגן אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות | |
תפקידים אזרחיים | |
| |
יהודה בן-דוד (דודזון) (כ"ט באייר ה'תרע"ח 11 במאי 1918 – כ"ד בטבת ה'תש"ע 10 בינואר 2010) היה לוחם, בכיר בארגון ההגנה, סגן-אלוף בצה"ל, ראש חטיבת המחקר, שגריר ישראל בסנגל וקונסול כללי בפריז. כתב מספר ספרים הקשורים במגוון תפקידיו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדותו ונעוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוריו של בן-דוד, ציפורה בריסקר מאודסה וזלמן דוידסון מפולין הכירו בארץ ישראל ונישאו ביפו. במלחמת העולם הראשונה גורשו בשנת 1917 למצרים ועברו משם לאוהיו בארצות הברית, שם נולד בן-דוד. בסיום המלחמה, בשנת 1920, חזרה המשפחה לארץ. בן-דוד גדל בתל אביב הקטנה, את חוק לימודיו סיים בהצטיינות בבית הספר היסודי גאולה, והמשיך את לימודיו בבית הספר הריאלי-טכני מונטיפיורי. כנער הצטרף בן-דוד לתנועת הנוער הצופים, והתקדם לתפקיד ראשג"ד וסגן ראש שבט "צופי הקהילה" בראשות יעקב שפירא.
בהגנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1936 הצטרף לשורות ארגון ההגנה, עבר קורס מ"כים במחנה האימונים ע"ש מאיר שפיה, ולאחר שהוסמך נשלח לתגבר את ההגנה על המושבה ראש פינה, ולאחר מכן חזר והדריך בשפיה.
בספטמבר 1938 נבחר להצטרף לפלגות הלילה המיוחדות בפיקודו של קפטן אורד צ'ארלס וינגייט, שפעלו באזור הגליל. הייתה זו תקופה קצרה אך אינטנסיבית במיוחד. יהודה בן-דוד עבר את 'הקורס לסמלים עבריים', בהדרכתו של וינגייט. בוגרי הקורס, וביניהם יהודה, פוזרו, כטוראים, בין יחידות בריטיות שונות, ויהודה סופח, עם חלק מבוגרי הקורס, לגדוד סאות' (דרום) סטפורד (South Stafford), אשר פעל באזור הגליל התחתון. אחרי מספר חודשים, הועבר עם כמה מחבריו לגדוד אלסטר רייפל (רובאי אלסטר, Ulster Rifle), אשר פעל באזור הגליל העליון, בשלהי תקופת המרד הערבי. אותם מסופחים שוחררו ב-1 באפריל 1939. לאחר מכן יהודה השתלב בתפקידי הדרכה שונים ב"הגנה".
בשנת 1941 נשלח לקורס מפקדי מחלקות (מ"מ) אשר התקיים בג'וערה. בסיום מלחמת העולם השנייה השתתף בקורס קציני חבלה, ובאותה שנה יצא לאירופה עם משלחת שתכליתה הקמת בסיסי ארגון "ההגנה" באירופה, שם שירת כסגן מפקד ה"הגנה" בגרמניה. בשיא תקופת הפעילות של "ההגנה" באירופה מונה למפקד אזור צפון אפריקה וצרפת ולסגנו של מפקד "ההגנה" באירופה, נחום שדמי. במהלך שליחותו פגש את אשתו לעתיד, סימון וורצברג, ששימשה מזכירתו של מפקד המחתרת היהודית בצרפת, אברהם פולונסקי.
בצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן-דוד חזר לארץ והשתתף במלחמת העצמאות כמפקד גדוד 71 בחטיבה 7 בעת מבצע חירם. באותה שנה התגלה כי במהלך שירותו באירופה חלה בשחפת. חמש שנים נאבק בשחפת עד שנרפא ממנה.
ב-1950 הוענקו לבן-דוד דרגות סגן-אלוף והוא התמנה לראש ענף תכנון המלחמה באגף התכנון. שנתיים אחר כך נשלחה המשפחה לצרפת, ובן-דוד השתתף בקורס המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם). עם חזרתו ארצה הוצב בחיל המודיעין (אמ"ן), ושובץ לתפקיד באגף הנספחים הצבאיים כסגנו של שאול אביגור. יחד קיבלו משימה מיוחדת מראש הממשלה דוד בן-גוריון, לעמוד בראש ועדת חקירה שמטרתה לבחון את ייעודם, תפקידיהם ומבנם של שירותי המודיעין הישראליים.
בין השנים 1955–1958 היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תפקיד אשר היווה את פסגת הקריירה הצבאית שלו. לאחר מכן התמנה לסגן הנספח הצבאי בפריז וקצין הקישור לשירותים החשאיים. ב-1960 השתחרר מצה"ל.
בשירות החוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן-דוד עבר לשירות החוץ והתמנה לשגריר הישראלי הראשון בסנגל והשגריר במאלי. ב-1970 מונה לקונסול כללי בפריז. ב-1976 פרש לגמלאות.
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן-דוד הקים את עמותת "מורשת בית סבא", יחד עם פרופ' יצחק הלברכט. במסגרת זו פעלו השניים להחדרת המודעות לחשיבות מורשת המשפחה היהודית, בין היתר בהבניה ובהטמעת פרויקט "שורשים" במערכת החינוך.
בעשורים האחרונים של חייו הקדיש את כל מרצו לכתיבה, וב-10 בינואר 2010 נפטר בתל אביב.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרגיר תירס לבן - שליחות באפריקה, הוצאת מערכות, תל אביב, 1967.
- חרב בנכר - מעלילות ה"הגנה" באירופה 1945-48, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1978.
- פלוגות האש נעות בלילה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1984.
- ערכים הקשורים לארגון ה"הגנה" באירופה אצל מרדכי נאור בלקסיקון כח המגן – ההגנה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1992.
- שליחות ה"ההגנה" באירופה, מרכז לתולדות כוח המגן ע"ש גלילי ותג הוצאה לאור, 1995.
- שישה ידידים ואחד שבגד, מערכת: קיבוץ דליה, 1999.
- אש בגליל - סיפורים, מערכת: קיבוץ דליה, 2000.
- קו צפת דמשק, מערכת: קיבוץ דליה, 2000.
- בצל הקללה הסינית, מערכת: קיבוץ דליה, 2000.
- צללים וצלילים - הגיגיו של נער-חייל 1939-48, מערכת: קיבוץ דליה, 2001.
- ריגול בשחור לבן, מערכת: קיבוץ דליה, 2001.
- ביד חזקה - אברהם פולונסקי והמחתרת היהודית בצרפת במלחמת העולם השנייה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2002.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחום שדמי, קו ישר במעגל החיים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1995.
- צילה הרשקו, ההולכים בחושך יראו אור - הרזיסטנס היהודי בצרפת, שואה ותקומה 1940-49, העמותה לחקר כוח המגן ע"ש גלילי וצ'ריקובר מוציאים לאור, 2003.
- יגאל שפי, סיכת מם-מם המחשבה הצבאית בקורסים לקצינים בהגנה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991.
- משה גבעתי. בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, הוצאת מערכת הביטחון ומערכות, תשנ"ד-1994.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאגר תמונות באתר ביתמונה - יהודה בן דוד
- לוין מאייר. 1948. הבלתי חוקיים. ארכיון סטיבן שפילברג.
כתבות ב-ynet
- נדב מן, חופש התנועה: צופים וטיולים בא"י המנדטורית, באתר ynet, 26 באפריל 2013
- נדב מן, פלוגות הלילה: סיירת מטכ"ל של ימי המנדט, באתר ynet, 3 במאי 2013
- נדב מן, יחסי כוחות: שת"פ בריטי-ציוני להגנת גבול הצפון, באתר ynet, 17 במאי 2013
- נדב מן, פקוד צפון: המבצעים שהחזירו לנו את הגליל העליון, באתר ynet, 31 במאי 2013
- יהודה בן-דוד, דף שער בספרייה הלאומית
ראשי חטיבת המחקר באגף המודיעין | ||
---|---|---|
|