יהודה בריה דרבי חייא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה בריה דרבי חייא
מקום קבורה טבריה
מקום פעילות ארץ ישראל
שנות הפעילות ראשון לאמוראים סוף תקופת התנאים ותחילת תקופת האמוראים 
השתייכות בטבריה
רבותיו רבי יהודה הנשיא, אביו - רבי חייא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יהודה בן רבי חייא היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של חזקיה[1].

אמרותיו מוזכרות בתלמוד פעמים רבות, בעיקר בסדר קדשים[2].

בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי ינאי. לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית המדרש כל השבוע, ובשבת היה מגיע הביתה, כשלפניו הולך עמוד של אש. באחת מהפעמים, היה שקוע בסוגיה תלמודית ולא שם לב שכבר הגיע הזמן שבו נהג לבוא לביתו, לקיים את מצוות עונה שזמנה לתלמידי חכמים הוא פעם בשבוע. כאשר שמע על כך חותנו רבי ינאי, אמר: כנראה שיהודה נפטר, שכן לוּ היה בחיים, ודאי לא היה מבטל את מצוות העונה. לפי הסבר חכמי התלמוד, דבריו של רבי ינאי היו "כשגגה היוצאת מלפני השליט" כלומר - דבריו של צדיק מוכרחים להתקיים גם אם לא התכוון לקיומם, ויהודה חתנו נפטר[3].

משפחת רבי חייא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה אחרת
 
 
 
 
אבא בר אחא כרסלא
 
 
 
 
 
 
 
 
אמא של רבי חייא
 
 
 
 
איש אחר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איבוחנהשילאמרתארבי חייא
 
יהודיתאימא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבה בר חנהרביהודהחזקיהטויפזיאושעיה?[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבה בר בר חנה?חייאאיבובת (אנונימית)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אייבוחזקיה
  1. ^ עיינו "תולדות תנאים ואמוראים", ערך רבי אושעיה ברבי חייא

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]