יהודה ברנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יהודה ברנר (7 בינואר 191621 במרץ 1938) היה בן למשפחה מראשוני המתיישבים בעפולה, לוחם בשורות ארגון ההגנה שנפל בעת העלייה לחניתה. היה הראשון מבני עפולה שנפל חלל על הגנת היישוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה ברנר נולד בפולין בשנת 1916, עלה עם הוריו לארץ ישראל בשנת 1926. המשפחה התיישבה בעפולה שנוסדה שנה קודם לכן. לאחר סיום למודיו בבית הספר היסודי בעפולה למד בבית הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה. הצטרף לקן "השומר הצעיר" בחיפה היה חבר בהנהגה הארצית של הארגון. לאחר מכן היה חבר בהכשרה של חברי התנועה שהתכוננה לעלות על הקרקע בגליל, שתייסד לאחר מכן את קיבוץ אילון. היה רכז של התנועה בקומונה בתל אביב. בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט התנדב יהודה ברנר ליחידה המגוייסת של ארגון ההגנה ושירת ביחידת נוטרי גוש עפולה שבסיסה בכפר ילדים.

ב-21 במרץ 1938 היה יהודה ברנר ביחידת של פלוגות השדה שגויסה לעלייה לחניתה. מטרת היחידה הייתה להשתלט על המקום, לארגן את שמירתו והגנתו ולסלול דרך לעליית המתיישבים. בבוקר יום העלייה לקרקע הגיעו 400 איש, וביניהם 100 אנשי פלוגות השדה בפיקודו של יצחק שדה אל האתר הם פרצו את הדרך לחניתה התחתית שבמורדות ההר, כשהם נושאים את הציוד. בערב עזבו רוב האנשים את המחנה, ורק "פלוגת הכובשים" כ־100 איש נשארה במקום. בו בלילה הותקפו המתיישבים על ידי ערביי הסביבה. שניים מהם, יהודה ברנר ויעקב ברגר נהרגו. ראשון נפגע יעקב ברגר ויהודה ברנר נפגע כשחש להגיש לו עזרה ראשונה כשכדור פגע בראשו והוא נפל מת במקום, כשנשקו מכוון לצד היורים ואצבעו על ההדק. המתיישבים המשיכו בעבודתם. בסך הכול נפלו עשרה אנשים על הגנת המחנה. העבודות נמשכו עד שבתאריך 8 באפריל נפרצה הדרך לבית האבן - משכנה של משפחת אריסים ערבית - במקום שכונה "חניתה עילית", אז עברו המתיישבים לשם והשאירו את חניתה תחתית להיות מחנה אימונים לקורס מ"כים של ההגנה.

העלייה לחניתה הייתה מגדולי מבצעי ההתיישבות של חומה ומגדל, להתיישבות באזור חדש, הררי, עוין וקשה להגנה. העלייה לקרקע זכתה לסיקור עיתונאי נרחב בעיתוני התקופה. מפורסמת התמונה, שצולמה במהלכה, בה נראה יצחק שדה, חובק משני צדדיו את יגאל אלון ומשה דיין, על גבה כתב חיים ויצמן את המלים הנבואיות "המטה הכללי"(בצרפתית).

יהודה ברנר הובא למחרת לקבורה בבית העלמין בעפולה. אבל כבד עטף את העיר הצעירה שעד אז, הן בימיי מאורעות תרפ"ט ונן הימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט, לא עמדה במבחן ביטחוני רציני ולא ידעה שכול ויהודה ברנר היה החלל הראשון של עפולה.

בשנת 1937 הקימו בני משפחתו ספרייה לזכרו שנקראה "ספריית יהודה", שהייתה הספרייה הציבורית הראשונה בעפולה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]