יהודה גבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודה גבאי כמקי סכינאי, בהפקת תיאטרון "האהל" ל"אופרה בגרוש", אמצע שנות ה-30
לוחית זיכרון על ביתם של יהודה גבאי וג'ניה ברגר ברח' דב הוז 23 בתל אביב

יהודה גבאי (26 בדצמבר 1906[1]3 במרץ 1994) היה שחקן תיאטרון "האהל" (1925–1969), סופר ילדים ומייסד מוזיאון התיאטרון (לימים ארכיון התיאטרון) בתל אביב. בן-זוגה של האמנית ומעצבת הבמה ג'ניה ברגר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה בן אהרן גבאי נולד בעיירה טולצ'ין שבדרום-מערב רוסיה (אוקראינה), למשפחה ציונית. בשנת 1921, כשהיה נער, עלה לארץ ישראל כחלוץ העלייה השלישית. ב-1938 הופיע בסרטו של נתן אקסלרוד, מעל החורבות.

הוא עסק במשחק כבר באוקראינה, וחלם על משחק גם בארץ. בשנת 1925 היה בין מייסדי תיאטרון "האהל", ושיחק בו עד סגירתו ב-1969. היה בין מנהליו הראשונים, והממונה על ארכיון התיאטרון. במשך שנותיו כשחקן גילם כ-100 תפקידים, מהרפרטואר העולמי והמחזאות העברית והיהודית. במשך עשרות שנים אסף גבאי פריטים לתיעוד התיאטרון הארץ–ישראלי והתיאטרון היהודי בגולה.

בשנת 1966 ייסד את המוזיאון העירוני לתיאטרון בתל אביב, הקרוי על שמו. במוזיאון זה נאספו חומרים יקרי המציאות מתולדות התיאטרון בארץ. בשנת 1976 הועבר האוסף לדירה ברחוב מלצ'ט בתל אביב, שם שכן במשך עשרות שנים, עד שהועבר לספריית שער ציון (בית אריאלה) בשנת 2004 (הארכיון קרוי 'ארכיון התיאטרון ע"ש יהודה גבאי').

משנת 1938 ועד מותו היה נשוי לאמנית ג'ניה ברגר (1910–2000). לזוג לא היו ילדים. אשתו הייתה ציירת, מאיירת ומעצבת במה ותפאורות. גבאי עצמו כתב שירי ילדים, עיבודים ליצירות ילדים ידועות, ופרסמם בעיתוני הילדים הידועים של התקופה, בעיקר ב"דבר לילדים".

גבאי נפטר בתל אביב בשנת 1994. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עליקמא הקטן: ספור בחרוזים לגיל הרך; ציורים: מרים גוטמן; שירים: י. גבאי, תל אביב: סיני, 1949.‬
  • ביני לבין עצמי: רשומות ורשמים, תל אביב: עקד, 1966.[3]
  • יהודה גבאי (עורך), תיאטרון "אהל": סיפור המעשה, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך, תשמ"ג 1983.
  • סבתא בבושקה; כתב: יהודה גבאי; צירה: ג'ניה ברגר, תל אביב: תג, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]