יהודה גבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה גבאי
יהודה גבאי כמקי סכינאי, בהפקת תיאטרון "האהל" ל"אופרה בגרוש" (1933 בקירוב)
יהודה גבאי כמקי סכינאי, בהפקת תיאטרון "האהל" ל"אופרה בגרוש" (1933 בקירוב)
לידה 26 בדצמבר 1906 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במרץ 1994 (בגיל 87) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 3 במרץ 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ניה ברגר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוחית זיכרון על ביתם של יהודה גבאי וג'ניה ברגר ברח' דב הוז 23 בתל אביב
יהודה גבאי (מימין) עם שחקנית "האהל" מרים שלונסקי ועם דוד ירמנוביץ, בחוף הים בתל אביב, 1934

יהודה גבאי (26 בדצמבר 1906[1]3 במרץ 1994; כ' באדר ה'תשנ"ד) היה שחקן תיאטרון "האהל" (1925–1969), סופר ילדים ומייסד מוזיאון התיאטרון (לימים ארכיון התיאטרון) בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה בן אהרן גבאי נולד בעיירה טולצ'ין שבדרום-מערב רוסיה (אוקראינה), למשפחה ציונית. בשנת 1921, כשהיה נער, עלה לארץ ישראל כחלוץ העלייה השלישית.

הוא עסק במשחק כבר באוקראינה, וחלם על משחק גם בארץ. בשנת 1925 היה בין מייסדי תיאטרון "האהל", ושיחק בו עד סגירתו ב-1969. היה בין מנהליו הראשונים, והממונה על ארכיון התיאטרון. במשך שנותיו כשחקן גילם כ-100 תפקידים, מהרפרטואר העולמי והמחזאות העברית והיהודית. במשך עשרות שנים אסף גבאי פריטים לתיעוד התיאטרון הארץ–ישראלי והתיאטרון היהודי בגולה. ב-1938 הופיע בסרטו של נתן אקסלרוד, מעל החורבות.

בשנת 1966 ייסד את המוזיאון העירוני לתיאטרון בתל אביב, הקרוי על שמו. במוזיאון זה נאספו חומרים יקרי המציאות מתולדות התיאטרון בארץ. בשנת 1976 הועבר האוסף לדירה ברחוב מלצ'ט בתל אביב, שם שכן במשך עשרות שנים, עד שהועבר לספריית שער ציון (בית אריאלה) בשנת 2004 והוא נקרא כיום "ארכיון התיאטרון ע"ש יהודה גבאי".

משנת 1938 ועד מותו היה נשוי לאמנית ג'ניה ברגר (1910–2000). לזוג לא היו ילדים. אשתו הייתה ציירת, מאיירת ומעצבת במה ותפאורות. גבאי עצמו כתב שירי ילדים, עיבודים ליצירות ילדים ידועות, ופרסמם בעיתוני הילדים הידועים של התקופה, בעיקר ב"דבר לילדים".

גבאי נפטר בתל אביב בשנת 1994. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עליקמא הקטן: ספור בחרוזים לגיל הרך; ציורים: מרים גוטמן; שירים: י. גבאי, תל אביב: סיני, 1949.
  • ביני לבין עצמי: רשומות ורשמים, תל אביב: עקד, 1966.[3]
  • יהודה גבאי (עורך), תיאטרון "אהל": סיפור המעשה, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך, תשמ"ג 1983.
  • סבתא בבושקה; כתב: יהודה גבאי; צירה: ג'ניה ברגר, תל אביב: תג, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודה גבאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]