יהודה גולן (שגריר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה גולן
לידה 5 במרץ 1909
ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1 באפריל 1998 (בגיל 89)
ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק דיפלומט
שגריר ישראל בפינלנד
19601964
(כ־4 שנים)
תחת שר החוץ גולדה מאיר
שגריר ישראל ביוון
19701974
(כ־4 שנים)
תחת שר החוץ אבא אבן

יהודה גולן (5 במרץ 19091 באפריל 1998) היה איש משרד החוץ ודיפלומט ישראלי שכיהן כשגריר ישראל בפינלנד וביוון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולן נולד בירושלים כיהודה גולדברג, אחיו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה גולן. הוא הוסמך כעורך דין בשנת 1943.[1] ובמקביל ללימודיו עבד באופן חלקי במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.[2][3]

באמצע 1946 נשלח לפתוח ולנהל את משרד הסוכנות בווינה.[4]

לאחר הקמת מדינת ישראל התמנה גולן לאיש הקשר של משרד החוץ בירושלים.[5] בשנת 1949 מונה למזכיר הצירות הישראלית בדרום אפריקה.[6][7] בשנת 1953 הקים את הצירות הישראלית בקופנהגן.[8] בשנת 1954 הוא החל לכהן כקונסול במונטריאול.[9] בסוף שנות ה-50 היה הממונה על יחסי הציבור במשרד החוץ.[10] בשנת 1960 נתמנה גולן לשגריר ישראל בפינלנד.[11] את כתב אמנתו הגיש בספטמבר 1960.[12] בספטמבר 1964 נתמנה לראש הטקס במשרד החוץ במקומו של אברהם גלבוע שמונה לקונסול כללי בליסבון, בדרגת ציר.[13] בתפקיד זה הוא כיהן עד שנת 1970,[14] אז מונה לשגריר ישראל ביוון.[15] בעת קבלת פנים שערך לכבוד יום העצמאות בשנת 1973, הגיע בטעות שגריר סין העממית ביוון, שהתכוון להגיע לאירוע של שגריר כווית. נוכחותו של השגריר הסיני עוררה עניין רב בתקשורת.[16] בשנת 1974 פרש לגמלאות.[17]

בשנת 1980, בעת ביקור בלוס אנג'לס היה נוכח בשוד מזוין, אך לא נפגע. בעקבות האירוע פורסם ברדיו ששגריר ישראל מוחזק כבן ערובה.[18]

גולן היה נשוי לשרה בתו של הרב מרדכי סנדר קופשטיין.[19][20] הם התגוררו בשכונת טלביה בירושלים.[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודה גולן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשיונות לשישה עורכי דין חדשים, הצופה, 29 בינואר 1943
  2. ^ מכתב לדוד בן-גוריון בלונדון - ירושלים, 4.7.1937, משה שרת ומורשתו
  3. ^ מכתב 5 - משה יקירי - 2.7.1946, משה שרת ומורשתו
  4. ^ בחברה ובמשפחה, הַבֹּקֶר, 30 ביולי 1946
    משרד ארצישראלי נפתח בוינה, הצופה, 4 באוקטובר 1946
  5. ^ אושר ציר ישראל לדרום אמריקה, על המשמר, 26 באוגוסט 1948
  6. ^ חילופי גברא בסניף משרד־החוץ בירושלים, על המשמר, 23 במרץ 1949
  7. ^ י. גולן - קונסול ישראל בדרום אפריקה, חרות, 21 באוגוסט 1949
  8. ^ צירות ישראלית הוקמה בקופנהאגן, על המשמר, 18 בינואר 1953
  9. ^ יהודה גולן נתמנה קונסול כללי במונטריאול, מעריב, 27 במאי 1954
  10. ^ מזכיר המדינה של פורטו ריקו - בישראל, למרחב, 26 באוגוסט 1958
  11. ^ י. גולן - ציר ישראל בפינלנד, שערים, 24 ביוני 1960
  12. ^ יהודה גולן, דבר, 18 בספטמבר 1960
  13. ^ יהודה גולן — ראש הטקס במשרד החוץ, הצופה, 14 בספטמבר 1964
  14. ^ רעית נשיא גאבון באה לארץ כאורחת ראש הממשלה, דבר, 8 ביוני 1970
  15. ^ יוון נייטראלית בסכסוך הישראלי ערבי, דבר, 14 בפברואר 1971
  16. ^ שגריר סין העממית באתונה בא למסיבה שערך הנציג הישראלי, מעריב, 11 במאי 1973
  17. ^ מסיבה קיבוצית, מעריב, 17 בספטמבר 1976
  18. ^ אריה מקל, שגריר ישראלי בדימוס הוחזק כבן ערובה בידי פורץ בלוס אנג'לס, מעריב, 14 באוגוסט 1980
  19. ^ הרב ס.ה. קופשטיין, הצופה, 4 ביוני 1954
  20. ^ מתה הרבנית פנינה קופשטיין, הצופה, 7 בפברואר 1968
  21. ^ דוד קרוינקר, שכונות ירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית, כתר, 2002, עמ' 36