יהודה גליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה גליק
Yehuda Glick.jpg
יהודה גליק
תאריך לידה 20 בנובמבר 1965 (בן 52)
תאריך לידה עברי כ"ה בחשוון ה'תשכ"ו
כנסות 20
סיעה הליכוד
עיסוק קודם ראש ארגון "הקרן למורשת הר הבית"

יהודה יהושע גליק (נולד ב־20 בנובמבר 1965 (כ"ה בחשוון ה'תשכ"ו) הוא חבר הכנסת מטעם הליכוד ופעיל זכויות אדם ישראלי, הידוע בשל מאבקו בהגבלת כניסת יהודים להר הבית: הוא נאבק על זכות התפילה, על הרחבת זכות הכניסה ועל הגדלת מספר המבקרים בהר. באוקטובר 2014 נורה על ידי מתנקש פעיל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ונפצע קשה מאוד, אך החלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה גליק נולד בארצות הברית. כשהיה בן שמונה עלה לישראל עם עם הוריו וששת אחיו ואחיותיו, וגדל בבאר שבע. אביו, פרופ' שמעון גליק, היה מנהל מחלקה פנימית בבית החולים סורוקה וממייסדי הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

גליק הוא בוגר מדרשיית נעם בפרדס חנה. הוא שירת בצה"ל במסגרת ישיבת הסדר, תחילה בחיל השריון ולאחר מכן בחיל המודיעין. השלים קורס חובשים קרביים ושירת במילואים כחובש קרבי וכאיש הגמ"ר.

בעל תואר ראשון בהוראת תנ"ך ותורה שבעל פה ממכללה ירושלים, תואר שני בתולדות עם ישראל מטורו קולג', ותעודת מורה דרך מטעם משרד התיירות. בוגר ישיבות טלז סטון, מקור חיים, הר עציון ועתניאל.

עבד תחילה בהוראה ונשלח מספר פעמים כשליח למדינות ברית המועצות לשעבר. לאחר מכן מונה לתפקידים בכירים במשרד הקליטה - דוברו של השר יולי אדלשטיין, מנהל אגף ההסברה, מנהל היחידה לזהות יהודית ומנהל אזור אשקלון. בשנת 2005, לאחר עשר שנות פעילות במשרד, התפטר מתפקידו בעקבות תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה והיה לאישיות הבכירה ביותר שהתפטרה עקב כך.[1]

שימש 5 שנים כמנכ"ל "מכון המקדש". שימש כאחראי על פרויקט תלמידי חו"ל בישיבת עתניאל. משמש כמרצה בנושא ירושלים, הר הבית והמקדש.

ב־29 באוקטובר 2014 נורה גליק על ידי פלסטיני תושב אבו תור, כשיצא מהכנס השנתי של פעילי הר הבית במרכז מורשת בגין בירושלים, והובהל לבית החולים במצב קשה מאוד.[2] המתנקש, מועתז חיג'אזי, עבד כשנה במסעדת 'טרסה' הפועלת במתחם מרכז מורשת בגין והיה פעיל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אסיר ביטחוני משוחרר שישב בכלא למעלה מעשר שנים על הצתות על רקע לאומני ותקיפת סוהרים בפניהם באמצעות סכיני גילוח. כעשר שעות לאחר שירה בגליק הוא נורה למוות בידי כוח ימ"מ שפעל לעצרו בשכונת אבו תור, לאחר שירה לעבר הכוח.[3] ב־24 בנובמבר 2014 שוחרר גליק מבית החולים.

בעקבות ההתנקשות מנע השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', את הכניסה להר הבית, ליהודים ולמוסלמים, במשך יום.[4] בעקבות טענות שגליק התלונן 5 פעמים במשטרה על איומים על חייו, ביקשו בכירים בממשלה הסברים מהמשטרה מדוע לא נעשה דבר להגנתו.[5] המשטרה טענה בתגובה שלא הוגשו תלונות כאלו מעולם.[6] עם זאת, בהקלטות שהתפרסמו לאחר ההתנקשות נשמע מפקד מרחב דוד במשטרה מספר לגליק על איומים על חייו.[7]

בבחירות לכנסת העשרים, שנערכו במרץ 2015, שובץ במקום ה-33 ברשימת הליכוד, כנציג מחוז יש"ע, והחל לכהן כחבר הכנסת ב-23 במאי 2016.

באפריל 2015 זכה גליק בפרס מוסקוביץ' לציונות.

נשוי ליפי (אחותם של הרב שמואל טל ונחום לנגנטל), אב לשמונה ילדים (מתוכם שניים באומנה), מתגורר בעתניאל.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה גליק בעת הדרכה בהר הבית

גליק היה בין מקימי קבוצת "מנהיגות יהודית" בהנהגתו של משה פייגלין, הפועלת כסיעה פנים-מפלגתית בליכוד. חבר הליכוד מאז 1997, ממקימי פורום "מנהיגות יו"ש" וחבר בפורום "חברי מרכז הליכוד יו"ש". מרכז את השדולה בכנסת למען החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון, בראשות חברת הכנסת מירי רגב. הוא נבחר למשבצת מחוז יש"ע במפלגת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה ושובץ במקום ה־56 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו. לקראת הבחירות לכנסת העשרים, כחודשיים לאחר ההתנקשות בו, זכה גליק שוב בפריימריז על משבצת יש"ע ברשימת הליכוד ושובץ במקום ה־33 ברשימה.[8] הליכוד זכה ב־30 מנדטים וגליק לא נכנס לכנסת. לאחר כניסתם של שרן השכל ואמיר אוחנה, ולאחר התפטרותו של משה יעלון מהכנסת, החל גליק לכהן כחבר הכנסת ב־23 במאי 2016. הוא תומך בהחלת החוק הישראלי על שטחי יהודה והשומרון תוך אזרוח מלא של תושביו הפלסטינים, שלדבריו רובם הגדול מעדיפים שלטון ישראלי.[9]

מאז 2008 ועד כניסתו לכנסת עמד בראש ארגון "הקרן למורשת הר הבית" ומיזם הליב"ה (המיזם לחופש יהודי בהר הבית),[10] שהוקמו על ידו ועוסקים בעידוד עליית יהודים להר הבית, ובמאבקים כנגד הגבלת כניסתם של יהודים להר ולמען זכותם להתפלל בו. במסגרת פעולותיו הוא משמש כמדריך קבוצות יהודים העולות להר. על רקע פעילותו בהר הבית הסיתו מוסלמים בדפי פייסבוק לפגוע בו.

משטרת ישראל אסרה על גליק מספר פעמים, אחת מהן במשך שנתיים, את הגישה להר הבית, ובעקבות כך הוא פתח בשביתת רעב ברחבת הכותל ועתר לבג"ץ. הוא תבע את המשטרה על שעיכבה אותו בשנת 2009 פעמיים שלא כדין בכניסה להר הבית משום שצילם את עמדת הבידוק במקום. באחד המקרים הפרה המשטרה בכך צו שיפוטי. בראשית 2015 קיבל בית המשפט העליון בערעור את תביעתו של גליק ופסק כי על המשטרה לפצותו ב־7,500 ש"ח וב־2,500 ש"ח הוצאות משפט.[11] בפברואר 2015 פסק בית משפט השלום בירושלים שעל המדינה לשלם לגליק 500,000 ש"ח כפיצוי על האיסור לעלות להר הבית, שלדבריו פגע בזכויותיו ובפרנסתו, אולם המדינה ערערה והפיצויים בוטלו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.[12]

בסוף שנת 2014 התלוננה נגדו במשטרה אישה מוסלמית בטענה שהפיל אותה בהר הבית וגרם לשבירת ידה. בעקבות זאת הגישה נגדו המשטרה כתב אישום בגרימה לחבלה ונאסר על גליק לעלות להר עד תום ההליכים. בפברואר 2016 התברר שהמתלוננת שיקרה, התובעת הודיעה שהיא חוזרת בה מכתב האישום וגליק הורשה לעלות להר הבית.[13]

חבר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת העשרים, שנערכו במרץ 2015, שובץ במקום ה-33 ברשימת הליכוד, כנציג מחוז יש"ע. בבחירות זכה הליכוד ב-30 מנדטים, ולכן גליק החל לכהן כחבר הכנסת רק ב-23 במאי 2016, בעקבות התפטרותו של משה יעלון.[14] הוא חבר בוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, בוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי והוא ממלא מקום בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

גליק תומך בסיפוח שטחי יהודה ושומרון בכללותם לישראל, בעליית יהודים להר הבית ובההלכה האורתודוקסית. עם זאת, כמה פעמים הביע עמדות ליברליות. הוא תמך באילנה דיין בעקבות תגובתו החריפה של בנימין נתניהו על כתבתה על אשתו,[15] והתנגד לביקורת כלפי "נשות הכותל".[16] גליק גינה את אלאור אזריה (אך טען שלא היה צריך לשבת בכלא אלא לקבל ימי מחבוש), קרא לא להחרים את היהודים הרפורמים, התנגד להצעה לתיקון חוק למניעת מפגעים שנודעה בשם "חוק המואזין", והביע התנגדות נחרצת ליוזמה לשלול את אזרחותו של מנכ"ל בצלם.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודה גליק בוויקישיתוף

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמוליק חדד, בכיר במשרד הקליטה מתפטר 'בגלל ההתנתקות', באתר ynet, 16 במרץ 2005
  2. ^ כתבי חדשות 2, ‏פעיל הימין יהודה גליק נפצע קשה מאוד מירי בתום כנס על הר הבית בירושלים, באתר ‏mako‏‏, ‏29 באוקטובר 2014‏
  3. ^ נועם (דבול) דביר, אליאור לוי ועומרי אפרים, החשוד בהתנקשות בגליק חוסל במזרח י-ם, באתר ynet, 30 באוקטובר 2014
  4. ^ נועם (דבול) דביר ומורן אזולאי, הר הבית נסגר עד להודעה חדשה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2014
  5. ^ חזקי עזרא, מדוע לא נעשה דבר בנוגע לאיומים על גליק?, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2014
  6. ^ עדו בן פורת, המשטרה: יהודה גליק לא התלונן על איומים, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2014
  7. ^ ידידיה בן אור, ההקלטות מעידות: במשטרה ידעו שגליק מאוים, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2014
  8. ^ ניר הר זהב, גליק מתמודד בליכוד: רוצה מקום לא ריאלי, באתר ערוץ 7, 21 בדצמבר 2014
  9. ^ לפי ראיון עמו בתוכנית גב האומה מאוגוסט 2016, החל מאמצע הדקה ה-30.
  10. ^ יוסי אלי ואמיר בוחבוט‏, חוסל החשוד בניסיון ההתנקשות ביהודה גליק, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באוקטובר 2014
  11. ^ איתמר לוין, העליון: המשטרה הפרה צו בנוגע לגליק, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 6 בינואר 2015
  12. ^ ניר חסוןהמדינה לא תפצה את יהודה גליק על האיסור לעלות להר הבית, באתר הארץ, 21 בינואר 2016.
  13. ^ צביקה גרוניך, ‏הערבייה שיקרה והתביעה נמחקה: יהודה גליק יוכל לעלות להר הבית, באתר כיכר השבת, 25 בפברואר 2016
  14. ^ אלישע בן קימון, המחליף של יעלון בכנסת: פעיל הימין יהודה גליק, באתר ynet, 20 במאי 2016
  15. ^ ח"כ גליק במליאת הכנסת: "לא מצליח להבין את תגובת נתניהו לאילנה דיין" מעריב, 8.11.2016
  16. ^ יהודה גליק ל'סרוגים': "הנחת התפילין של נשות הכותל - מסירות נפש" אתר סרוגים, 22.8.2016
  17. ^ ח"כ יהודה גליק בריאיון אישי אתר וואלה, 15.12.2016