יהודה דוד וולפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב יהודה דוד וולפא (נולד בשנת תרצ"א, 1931) הוא הרב הראשי האשכנזי של ראשון לציון.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, בנם של ליפא-יהונתן וגיטל וולפא. אמו הייתה בתו של הרב אהרן שיפמן-ידלר, חתנו של רבי יצחק זאב ידלר ומגיד שיעור בישיבת עץ חיים. למד בישיבת עץ חיים, ולאחר מכן בישיבת סלובודקה בבני ברק. בשנת תשי"ד (1954) נישא לבת דודו אלטה-מלכה גולדמן, נכדת הרב בן ציון ידלר והרב אהרן שיפמן-ידלר. לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בישיבת מיר, ובמשך תקופה למד בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. כעבור זמן עבר להתגורר בבני ברק. באותה תקופה פתח עם אחיו, הרב יעקב וולפא, את "ישיבת אשקלון". בין השנים תשכ"חתש"ל התגורר בקריית ישמח משה שבגני תקווה.

הוציא לאור את פירוש "תפארת ציון" על הספרא, שחיבר סבו הרב יצחק זאב ידלר.

רבנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ל (1970) נבחר לרבה האשכנזי של ראשון לציון. בתקופת רבנותו הקים מוסדות תורה וחינוך בעיר, ובהם: "ת"ת ראשון לציון", "הישיבה לצעירים ראשון לציון", כולל אברכים "כינור דוד" והמכון ללימודי יהדות "מצאנו מים".

הרב וולפא נחשב כבעל גישה מחמירה בתחומי פעילותו הרבנית, בנושאי כשרות, קבורה, נישואין וגיור. בשנת 1984 פסק לגבי קבורת תרזה אנגלוביץ כי אם הגופה לא תועבר ממקומה יש לפנות את כל הקברים סביבה עד למרחק של שמונה אמות. משפחתה של אנגלוביץ עתרה לבג"ץ כנגד העברת הגופה, וזה הוציא צו ביניים שאסר על העברתה עד להכרעה בעתירה.

הרב וולפא נוהג להפנות זוגות שנרשמו לנישואין לחוקרים פרטיים לצורך בירור יהדותם, והמשרד לענייני דת יצא נגד נוהל זה[1].

בספטמבר 2014 הוגשה נגדו תלונה במשטרה על ידי משגיח כשרות בעיר בחשד לעבירות שוחד. לאחר לחצים שהפעיל על המשגיח האחרון חזר בו מעדותו. בעקבות זאת, הורשע וולפא בדצמבר 2018 בהטרדת עד[2]. באפריל 2019, נגזרו על הרב, קלון ומאסר על תנאי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]