יהודה יודל רוזנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יהודה יודל רוזנברג (1914 לערך).

הרב יהודה יודל רוזנברג (בכתיב יידי: ראזענבערג; תר"ך, 1860, סקארישב, פולין – כ"ו בתשרי תרצ"ו, 23 באוקטובר 1936, מונטריאול, קנדה) היה רב וסופר שהתפרסם עקב חיבור כתבים שייחס לסופרים קדומים, שגר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה סקארישֶב (Skaryszew)[1] שליד ראדום, בפלך ראדום של פולין הקונגרסאית (שבשליטת האימפריה הרוסית). נודע כתלמיד חכם וכלמדן מופלג, וכונה "העילוי מסקארישב" ("סקארישעווער עילוי"). בגיל 17 נישא, ולאחר מכן כיהן כרב ודיין בקהילות טרלה, לודז' וורשה

ספרו "ידות נדרים", העוסק במסכת נדרים, מקובל בישיבות עד היום כספר יסודי בעניינים הנוגעים למסכת זו. הרב רוזנברג פרסם ספרי מעשיות פסאודו-אפיגרפיים שזכו לתהודה רבה, והתקבלו בציבורים רחבים כאמת, או לפחות כמסורות קדומות; בין אלה ניתן למנות את חיבורו המפורסם על הגולם מפראג בכותרת 'נפלאות המהר"ל' (1909), סיפורי הסבא משפולה, וספר רפאל המלאך. במעשיותיו חיבב את המהר"ל, ופרסם, מלבד סיפורי הגולם, גם הגדה של פסח עם שני פירושים 'לשון לימודים' ו'דברי נגידים', שייחס אותם למהר"ל, ועד היום נדפסת הגדה זו בסט כתבי המהר"ל.

כמו כן הדפיס הרב רוזנברג תרגום של ספר הזוהר לעברית, שזכה להסכמות של רבנים חשובים ביניהם פסק של השדי חמד להתיר הדפסת ספרו יש שטענו שאף כאן זייף וזהו פסק מליבו.

נכדו של הרב רוזנברג הוא ד"ר ישראל שלמה בן-מאיר (רוזנברג), לשעבר סגן שר הפנים וח"כ מטעם המפד"ל. בנו של בן-מאיר, הרב יהושע בן-מאיר, הוציא מחדש את חיבורי אבי-סבו. נין אחר הוא הרב יהושע מגנס.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ידות נדרים, ורשה תרס"ג. הנושא: חלק ראשון: ביאור על כל 'כלומר' בפירושי רש"י ור"ן במסכת נדרים. חלק שני: ביאורים ופלפולים על שמונה מסכתות וכן בהלכות פסח תפילין וקידושין. הספר נכלל כדפוס צילום בתוך: על מסכת נדרים, ירושלים תשל"ו.
  • גורל העשיריות, המיוחס לרב צמח בר מר רב אחאי גאון, ורשה תרס"ד. הנושא: ידיעת העתיד באמצעות שאלה בגורל להשגת עיצה טובה.
  • סדר הגדה של פסח למהר"ל, ורשה תרס"ה. מהדורה חדשה: ירושלים תשל"א; ירושלים תשל"ב (סידרת כל ספרי המהר"ל בפורמאט 20 ס"מ), צילום, כנראה, של מהדורת לונדון תש"ך.
  • קול תורה (עורך), ורשה תרס"ז - תרס"ט. הנושא: חידושי הלכה ואגדה ופרשנות התלמוד. שלושה קונטרסים שיצאו לאור במשך שלוש שנים (לפחות). בקובץ משוקעים חידושי תורה והלכה של רוזנברג.
  • נפלאות מהר"ל, פיעטרקוב תרס"ט. הנושא: כיצד הציל המהר"ל בחכמתו את קהילת יהודי פראג מעלילות דם, בין היתר, בסיוע הגולם שיצר. תיאור מפורט כביכול של הוויכוח התאולוגי בסגנון ימי-הביניים, בין המהר"ל לבין הקרדינל יאהן סאלוועסטער (נפלאות מהר"ל, סעיפים: ה-ו), מצוי בספר: חכמת מהר"ל מפראג, פיעטרקוב תרע"א. הספר יצא לאור ללא שם המהדיר, אך אצל פרידברג הוא מצוין: דברוש בן אלכסנדר טורש. י' דן (בספרו, לעיל, הע' 1, ובמאמרו לעיל הע' 24), כותב על יחסו של ספר אנונימי זה לנפלאות מהר"ל: 'ברור שיד אחת הולידה את שני הספרים הללו'. ברם, אף שמקורו של פרידברג לא התברר, הרי שאין להניח כי הוא המציא שם זה, ומן הסתם קיבלו ממקור כלשהו. מכל מקום, מסקנת דן מסופקת, ואפשר שהספר לא נכתב בידי רוזנברג, אף כי חובר בהשראתו או בעידודו. ראה: יסיף, עמ' 27; 40-36; 48; 62-53. על פי המודעה הכלולה בסדר הפרוזבול, הרי שהספר יצא לאור בשתי מהדורות: עברית ויידיש (תרגום אותו לא ראיתי); ובתרגום לפרסית: ירושלים תרע"ד.*
  • סדר הקפות לשמיני עצרת ושמחת תורה בהשתדלות והגהת הרב המפורסם וכו' מוה"ר יודל רוזנברג…פיעטריקוב תרס"ט. ספר זה כלול בתוך: אמרי פנחס השלם (חסר מקום דפוס), תשמ"ח .
  • סדר הפרוזבול, פיעטרקוב תר"ע. הנושא: דיני פרוזבול וסדר הכנתו הלכה למעשה; עברית עם תרגום ליידיש.
  • אליהו הנביא, פיעטרקוב תרע"א. הנושא: אנתולוגיה של ספורי אליהו הנביא מלוקטים ממקורות שונים. המהדיר ציין את מקורות הסיפורים - תלמודים, מדרשים וזוהר - אך נראה כי גם יצירות בדויות משל רוזנברג הוכנסו לאוסף זה. דוגמה לכך ניתן לראות בעמ' 34 ואילך, שם רוזנברג מעתיק, כביכול, מתוך מדרש 'ויושע' כתב-יד, קרוב לוודאי, כתב ידו של רוזנברג עצמו (כמעשהו של עגנון ב'קול דודי' ה'מצוטט' בספרו ימים נוראים). להשוואה מיוחדת ראוי ספור זה עם 'והיה העקוב למישור', אך לא כאן המקום לכך. ראה: יסיף, עמ' 31-30; 34; 46-45.
  • רפאל המלאך, פיעטרקוב תרע"א. הנושא: סגולות, קמיעות, רפואות ולחשים לכל צרה שלא תבוא. פרטים ביבליוגרפיים על פי יסיף עמ' 12 (וראה שם עמ' 61). מהדורה שנייה: ירושלים תל אביב (בדפוס האחים שלאמאוייטש, כרם התימנים), חסרה שנת דפוס. מעבר לשער כתוב באנגלית שהספר נדפס בפולין. הספר יצא בתרגום ליידיש (ומסודר מחדש בסדר א"ב ביידיש): דער מלאך רפאל, פשעמישל חש"ד; דפוס צילום: ישראל תשל"?.
  • תפארת מהרא"ל משפאלי, פיעטרקוב תרע"ב. הנושא: תולדותיו, צדקתו קדושתו ומופתיו של מרן אריה ליב משפאלי הידוע בשם הסבא משפאלי. ספורי נסים, כשפים, שדים ומכשפות. על מידת האותנטיות, ראה: י' דן, הסיפור החסידי, ירושלים תשל"ה, עמ' 220 ואילך; יסיף, עמ' 22; 29; 32; 52-49. דפוס צילום: ישראל תשכ"ט.
  • דרשה צמר ופשתים, פיעטרקוב תרע"ב. הנושא: הלכות כלאי בגדים, שאלה ותשובה להלכה, וכן קטע מהזוהר (מקור לעומת תרגום), בעניין זה.
  • דער קריזיס פון לאדז ווארשא, פיעטרקוב תרע"ב הנושא: על אודות המשברים הנוראיים אשר אירעו בשנים האחרונות בעיקר אלו הכרוכים בבתי החרושת לאריגה, ומה שצריכים היהודים לעשות כדי למנוע זאת. ספרון ביידיש.
  • חשן המשפט, פיעטרקוב תרע"ג. הנושא: 'ספורי קדושים', כיצד בכח חכמתו הצליח המהר"ל להשיב למוזיאון הבריטי את אבני החן היקרות מהחושן של הכהן הגדול. חלקו השני - על פי עדותו של רוזנברג - הוא עיבוד ספרותי של אחד מספוריו של ארתור קונאן דויל (!) אותו קרא רוזנברג ברוסית. על הספר, ראה: יסיף, עמ' 28. הספר הינו עדות נאמנה לכשרונו הספרותי, כמו גם לחולשתו, של רוזנברג בתחום הלשון העברית. פרטים ביבליוגרפיים על פי יסיף, עמ' 12 (הספר אינו אצל פרידברג). מהדורה שנייה: ירושלים, חסרה שנת דפוס (בעותק שבבית הספרים הלאומי נכתב על השער בכתב-יד: תשי"א).
  • דער גריידיצער ... רבי אליהו גוטמאכער זצ"ל, פיעטרקוב, חסרה שנת דפוס. הנושא: תיאור ביידיש את נפלאותיו של רבי אליהו גוטמאכר, מתורגמות, כביכול, מתוך הספר הדרת אליהו. הסיפורים משקפים את כוח דמיונו הספרותי הפורה של רוזנברג. ראה: ג' נגאל, סיפורי "דיבוק" בספרות ישראל, ירושלים תשמ"ג, עמ' 270 הע' 6; יסיף, עמ' 17, הע' 15. שלוש חוברות שיצאו, ככל הנראה, בהמשכים (משער הספר יש ללמוד כי הוא מאוחר לספרים הרשומים לעיל, היינו: תרע"ב-תרע"ד). החוברות מצויות בספריית אוניברסיטת תל אביב.
  • דברי הימים אשר לשלמה המלך עליו השלום, פיעטרקוב תרע"ד.* הנושא: אנתולוגיה של ספורי שלמה המלך מלוקטים ממקורות שונים. המהדיר לא ציין את מקורותיו, המוכרים, דרך כלל, וכך יכול היה להחדיר לילקוטו ספור כגון זה המודפס שם עמ' 14 ואילך. ספור אחר נשלח אליו, לדבריו, מהספרייה בלונדון (!), ספור שמקורו מופיע, כביכול, בתיאור מסעות בחבש של ירומו לובו, כתוב צרפתית, ספר שנדפס בפאריס בשנת 1728 (!). רוזנברג מציין לספרים נוספים ששימשו מקור לדבריו, ומוסיף: 'והגם שחסר שם עוד איזה פרטים, אבל מה שחסר שם מצאתי בשאר הספרים שהבאתי לעיל, וקבצתי וחברתי אותם ביחד להיותם דבר שלם ונפלא'. כך, איפוא, רואה רוזנברג את מעשיו. אגב, ראוי היה להשוות מה בין אנתולוגיה זו לאנתולוגיה דומה אותה חיבר ח"נ ביאליק אשר יועדה לילדים. עיין גם: ע' יסיף, "משלים של שלמה המלך", מחקרי ירושלים בספרות עברית, ט (תשמ"ו), עמ' 373-357; יסיף, עמ' 17-16; 23; 38, 61.
  • מקווה יהודה, טורונטו (תרע"ח)? הנושא: כיצד יוכל כל אדם להכין בביתו מקווה קטן ללא הוצאות מרובות. הספר חסר שנת דפוס, ובעותק שבספריית אוניברסיטת בר-אילן נרשם: תרפ"?. ההסכמה לספר היא משנת תרע"ג, והמסכים ידע על רוזנברג כי הוא רב בלודז'. עם זאת, ברור מן הספר שהוא חובר בקנדה. כיוון שהספר מופיע בפתח ספר קריאה הקדושה, הרי שנדפס קודם לכן.
  • קריאה הקדושה, ניו יורק תרע"ט. הנושא: הלכות ומנהגים בשעת הקריאה בתורה. הספר מובא עם תרגומו ליידיש.
  • סדר הקפות לשמיני עצרת ולשמחת תורה הנושא: "עם חרוזים נאים.... כמו שנאמרו בבית מדרשו של הרב... מרן פנחס מקאריץ זצוקלה"ה..
  • א בריוועלע פון די זיסע מאמע שבת מלכתא, מונטריאול תרפ"ד. חוברת בת 16 עמוד. מצויה בצילום בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. הנושא: איגרת שכתבה, כביכול, שבת המלכה לבניה למען ישמרו את השבת.
  • מאור החשמל - שאלה ותשובה, מונטריאול, שנת 'תגאל מהרה' (=תרפ"ד); מהדורה שנייה: ירושלים תרפ"ט. הנושא: הדלקה וכיבוי אור בשבת, אפיית פת בשבת, מריטת עופות בידי השוחט. (לדעתו מותר להדליק [ואף לכבות], אור ביום טוב כשיטת סב-סבי בעל 'ערוך השולחן' ועוד).
  • זהר תורה על חמשה חומשי תורה, מונטריאול - ניו יורק, תרפ"ד - תרפ"ה. הנושא: תרגום הזוהר לעברית, תוך סידור החומר מחדש לפי סדר הפרשיות, ובהשמטות. ראה על כך: י' תשבי, משנת הזוהר, א, ירושלים תש"ט, עמ' 113 הע' 7; הכרך ראשון בלבד ראה אור בוורשה תרס"ו (לעיל, מס' 4). נראה כי בפועל נדפס הספר לא בשנת 'תגאל מהרה' (=תרפ"ד), ככתוב בפתח הספר, כי אם רק כעבור שנתיים, כפי שעולה מהרישום הלועזי.
  • נפלאות הזהר, מונטריאול תרפ"ז. הנושא: ספורים ומעשיות מתורגמים לעברית מספר הזוהר, ומן הספרות התלמודית, עם תרגום ליידיש. הספר הינו ליקוט ועיבוד בסגנון של 'ספורי צדיקים' אשר במכוון לא הובאו ב'זהר תורה'. דפוס צילום: ירושלים תשכ"ח.
  • עטרת תפארת, ניו יורק תרצ"א. הנושא: דרושים לדרשן הדורש לפני בר המצווה לכל פרשיות השנה ביחס למצוות תפילין וחובת הבר מצווה. בסוף הספר מצויה תשובה הלכתית ודיון בדברי הראי"ה קוק בספרו 'חבש פאר'.
  • פרי יהודה, בילגורייא תרצ"ה. הנושא: חידושים ופירושים על חמישה חומשי תורה. בסוף הספר מובאת תשובתו של המחבר על אודות ההבדל שבין קבלת האריז"ל וקבלת הרמ"ק ז"ל.
  • עץ יהודה, א, מהדיר: ברוך ראזענבערג, נכד המחבר, טורונטו תשמ"ח. הנושא: כל כתבי הגאון המקובל... חלק א'.
  • קובץ מאמר יהודה, ההדיר: ברוך ראזענבערג, נכד המחבר, טורונטו תשמ"ט. הנושא: קונטרס א': דרוש נעים שלא יצא לאור, ועוד. הרב י"י רוזנברג הותיר בכתובים עוד: 1 רפואות הנפש ורפואות הגוף (תרגום [?] ספר רפואות של הרמב"ם). ראה: יסיף, עמ' 13 הע' 11. 2 וזאת ליהודה על התורה. 3 שו"ת אלופי יהודה, על פי הרשום בפתיחת 'מאור החשמל'.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ira Robinson, ‘Literary Forgery and Hasidic Judaism: The Case of Rabbi Yudel Rosenberg’, Judaism, 40 (1991), pp. 61-78.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Skaryszew, Poland, באתר Jewish Gen (באנגלית)