יהודה יודל רוזנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יהודה יודל רוזנברג (1914 לערך).
מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה.

הרב יהודה יודל רוזנברג (בכתיב יידי: ראזענבערג; תר"ך, 24 בדצמבר 1860 גנברזוב, פולין – כ"ו בתשרי תרצ"ו, 23 באוקטובר 1936, מונטריאול, קנדה) היה רב וסופר שהתפרסם עקב חיבור כתבים שייחס לסופרים קדומים, שגר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה סקארישֶב (Skaryszew)[1] שליד ראדום, בפלך ראדום של פולין הקונגרסאית (שבשליטת האימפריה הרוסית). נודע כתלמיד חכם וכלמדן מופלג, וכונה "העילוי מסקארישב" ("סקארישעווער עילוי"). בגיל 17 נישא, ולאחר מכן כיהן כרב ודיין בקהילות טרלה, לודז' וורשה.

בספרו "יחוה דעת" דן בשאלות ותשובות בנושאים מודרניים, והיה פורץ דרך בתחום זה. כך למשל דן על הדלקת וכיבוי חשמל ביום טוב (ואף התכתב בעניין זה עם הרב שלמה זלמן אוירבך), מי מקוה שעברו דרך צנרת עירונית ועוד. ספרו "ידות נדרים", העוסק במסכת נדרים, מקובל בישיבות עד היום כספר יסודי בעניינים הנוגעים למסכת זו. הרב רוזנברג פרסם ספרי מעשיות פסאודו-אפיגרפיים שזכו לתהודה רבה, והתקבלו בציבורים רחבים כאמת, או לפחות כמסורות קדומות; בין אלה ניתן למנות את חיבורו המפורסם על הגולם מפראג בכותרת 'נפלאות המהר"ל' (1909), סיפורי הסבא משפולה, וספר רפאל המלאך.

ההיסטוריון פרופסור שניאור ליימן[2] ערך מחקר ומצא ספר שיצא לאור לכבוד יום הולדתו השבעים של הרב רוזנברג. בספר הובאו קורות חייו של הרב רוזנברג, שככל הנראה נכתבו על ידו, ושם ישנה רשימה של ספריו. הספרים מחולקים על פי סוגים, כאשר הסוג השלישי מכונה "אגדות עם", ושם כלולים נפלאות המהר"ל וחשן המשפט. ע"פ פרופ' ליימן, ככל הנראה נכתבו הספרים כדי לשמש חומר קריאה תורני לנוער היהודי הפולני, כפי שעשה מאיר להמן. במעשיותיו חיבב את המהר"ל, ופרסם, מלבד סיפורי הגולם, גם הגדה של פסח עם שני פירושים 'לשון לימודים' ו'דברי נגידים', שייחס אותם למהר"ל, ועד היום נדפסת הגדה זו בסט כתבי המהר"ל.

כמו כן הדפיס הרב רוזנברג תרגום של ספר הזוהר לעברית, שזכה להסכמות של רבנים חשובים ביניהם פסק של השדי חמד להתיר הדפסת ספרו יש שטענו שאף כאן זייף וזהו פסק מליבו,[3] וכן יש שטענו שבבדיקה מדוקדקת לתרגומו נגלה שהוא פסאודואפיגרפיה.

נכדו של הרב רוזנברג הוא ד"ר ישראל שלמה בן-מאיר (רוזנברג), לשעבר סגן שר הפנים וח"כ מטעם המפד"ל. בנו של בן-מאיר, הרב יהושע בן-מאיר, הוציא מחדש את חיבורי אבי-סבו. נין אחר הוא הרב יהושע מגנס.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ידות נדרים ורשה תרס"ג. חלק א. ביאור על כל 'כלומר' בפירושי רש"י ור"ן במסכת נדרים. חלק ב. ביאורים ופלפולים על שמונה מסכתות וכן בהלכות פסח תפילין וקידושין.
  • גורל העשיריות, המיוחס לרב צמח בר מר רב אחאי גאון, ורשה תרס"ד.
  • סדר הגדה של פסח למהר"ל, ורשה תרס"ה.
  • נפלאות מהר"ל, פיעטרקוב תרס"ט
  • סדר הפרוזבול, פיעטרקוב תר"ע. דיני פרוזבול וסדר הכנתו הלכה למעשה; עברית עם תרגום ליידיש.
  • אליהו הנביא, פיעטרקוב תרע"א. לקט מדרשים ואגדות על אליהו הנביא
  • רפאל המלאך, פיעטרקוב תרע"א. סגולות וקמיעות
  • תפארת מהרא"ל משפאלי, פיעטרקוב תרע"ב. תולדות הסבא משפולי.
  • דרשה צמר ופשתים, פיעטרקוב תרע"ב הלכות כלאי בגדים ושעטנז.
  • דער קריזיס פון לאדז ווארשא, פיעטרקוב תרע"ב
  • חשן המשפט, פיעטרקוב תרע"ג, ספור על מהר"ל מעובד מארתור קונאן דויל.
  • דער גריידיצער ... רבי אליהו גוטמאכער זצ"ל, פיעטרקוב, חסרה שנת דפוס.נפלאות ואגדות על ר' אליהו גוטמאכר.
  • דברי הימים אשר לשלמה המלך עליו השלום, פיעטרקוב תרע"ד. אוסף מדרשים ואגדות על שלמה המלך
  • מקוה יהודה, טורונטו תרע"ח הוראות הכנה למקווה ביתי זול
  • קריאה הקדושה, ניו יורק תרע"ט. הלכות ומנהגים לקריאת התורה
  • סדר הקפות לשמיני עצרת ולשמחת תורה
  • א בריוועלע פון די זיסע מאמע שבת מלכתא, מונטריאול תרפ"ד.אגרת שכתבה השבת כביכול לעם ישראל למען שמירת השבת.
  • מאור החשמל - שאלה ותשובה, מונטריאול, שנת תרפ"ד) מהדורה שנייה: ירושלים תרפ"ט. חשמל בשבת והלכות מריטת עוף
  • זהר תורה על חמשה חומשי תורה, מונטריאול - ניו יורק, תרפ"ד - תרפ"ה, ספר הזוהר על סדר התורה עם תרגום לעברית
  • נפלאות הזהר, מונטריאול תרפ"ז. ספורים מלוקטים ומתורגמים מספר הזוהר.
  • עטרת תפארת, ניו יורק תרצ"א. דרוש להנחת תפילין
  • פרי יהודה, בילגורייא תרצ"ה. פרושים לחמשה חומשי תורה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ira Robinson, ‘Literary Forgery and Hasidic Judaism: The Case of Rabbi Yudel Rosenberg’, Judaism, 40 (1991), pp. 61-78.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]