יהודה לייב הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יהודה לייב הכהן מאניפולי (נפטר בי"ד בתשרי תקס"ז, 1806) היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש. מפורסם בשם ספרו אור הגנוז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי יוסף גרשון. לפי אחת המסורות החסידיות, היה תלמידו של הגאון מווילנה ובהמשך התקרב למגיד ממזריטש. היה שליח ציבור אצל המגיד ממזריטש. כיהן כמגיד מישרים באניפולי.

הוא אחד משני המסכימים על ספר התניא (לצד רבי זושא מאניפולי), ומכונה שם "הרב החסיד המפורסם איש אלוקי, קדוש יאמר לו".

נקבר באניפולי לצד רבו, המגיד ממזריטש.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרכ"ו הודפס ספרו אור הגנוז בלמברג, על ידי נכדו רבי שלמה מלודמיר שעלה ארצה והשתקע בטבריה ושהי' נכדו או נינו של רבי שלמה מקרלין. עיקר הספר עוסק בכל פרשה מפרשות השבוע, בה מוסבר איך הכל נובע ממקור השם אהו-ה, היוצא מהמילים "את השמים ואת הארץ", שבתחילת ספר בראשית.

בין המסכימים: הצמח צדק רבי מנחם מנדל שניאורסון, רבי מרדכי מצ'רנוביל, רבי אהרן מצ'רנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, רבי יעקב יצחק ממקארוב, רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור. בסוף ספרו, הודפס בשער חדש, ספר ביאורים על המשנה בדרך החסידות, בשם "וזאת ליהודה". בסוף הספר אור הגנוז נדפס גם הספד לא גמור על רבי צבי כץ, מחבר הספר "עטרת צבי" על שולחן ערוך, ושני עמודים מספרו על התנ"ך (שלא יצא לאור).

ספר נוסף הוא שבט מיהודה על חומש בראשית ושמות שהודפס בוורשה תרנ"ג-תרס"א בתוך הספר "דברי נגידים" של נכדו רבי דוד מאיר קרליבצקי. ספרים נוספים של המחבר על אגדות התלמוד בבלי וירושלמי היו בידי נכדו זה, ואבדו.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]