יהודה לייב מינוביץ'

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "יהודה ליב שניאורסון".
מהרי"ל מינוביץ'
יהודה ליב שניאורי
לידה בין 1749 עד ל-1752
ה'תק"ט-ה'תקי"ב
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי ליוזנה, מחוז ויטבסק, בלארוס, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 1825
תקפ"ו
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ינוביץ', האימפריה הרוסית
כינוי מהרי"ל מינוביץ', ה"שארית יהודה"[א]
מקום קבורה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ינוביץ', האימפריה הרוסית
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה הרוסית
מקום מגורים ליאזנא, ינוביץ'
מקום פעילות ינוביץ'
תקופת הפעילות 1812–1825 (כ־13 שנים)
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק רבה של העיירה ינוביץ'
מעסיק שניאור זלמן מלאדי (כתיבת מאמרים)
תפקידים נוספים ראש ישיבה ו"חוזר" בחצר אחיו
רבותיו שניאור זלמן מלאדי
חיבוריו שארית יהודה
שם השושלת משפחת שניאורסון
אב ישראל ברוך פוזנר
אם רבקה פוזנר
צאצאים רבי ישעיה, רבי מנחם מנדל
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יהודה ליב שניאורי[ב] המכונה מהרי"ל מינוביץ' (בכתיב יידי: יאנאוויטש[א]; נולד בין השנים ה'תק"ט-ה'תקי"ב, 1749-1752. נפטר בסוף שנת 1825) היה ה"מגיד מישרים" וה"מורה צדק" של העיירה ינוביץ', ואחיו של האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי ושימש כיד ימינו, וחוזר שלו. בעל הספר שארית יהודה - ספר שו"ת בו כתב תשובות רבות בהלכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הגדול של רבי יהודה, הרב בעל התניא, אשר מינה אותו לכותב מאמרי החסידות שלו
נכדו של אחיו, "הצמח צדק", ראה את כתביו של רבי יהודה כמדויקים ביותר

נולד בעיירה ליוזנה שבמחוז ויטבסק שבבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון האיחוד הפולני ליטאי, לרבי ישראל ברוך פוזנר, דור שמיני למהר"ל מפראג[1][2], ולרבקה[ג]. לדברי האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, בשם אביו רבי שלום דובער, יהודה לייב היה צעיר מאחיו שניאור זלמן בארבע שנים[5], ולפי זה נולד בערך בשנת תק"ט (1749) לפי המסורת הרווחת בקרב החסידים[6].

על פי מסורת חב"ד, כשנסע אחיו הבכור, רבי שניאור זלמן מלאדי בפעם הראשונה לחצר המגיד ממזריטש הצטרף אליו גם המהרי"ל, אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו[7][8].

נפטר בשנת 1825 (תקפ"ו) ונקבר בעיירה ינוביץ'.

ישנו מקור שכבר בשנת 1812 היה בינוביץ' ומונה למו"ץ בעיירה[9].

תפקידו בחצר אחיו רבי שניאור מלאדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיי אחיו רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שימש רבי יהודה כיד ימינו ואיש סודו[10]. הרב חיים מאיר הילמן מעיד בספרו "בית-רבי" כי ”הוא היה בן משק ביתו של רבינו ורוב ענייני רבינו היו נחתכים על פיו”[11]. בנוסף, הוא שימש כאחד מראשי הישיבה בחצר אחיו[12][13].

אחיו מינה אותו לכותב מאמרי החסידות הראשי ואף היה משלם לו על כך[14]. רבי שניאור זלמן היה עובר ומגיה שוב את רוב רשימותיו. על הדברים שכתב סמך אחיו יותר מאשר על שאר ה"כותבים" האחרים, בהיותם נאמנים למקור בלי תוספת, מגרעת ופרשנות אישית. רבי שניאור זלמן אמר: "אחי רבי יהודה ליב כותב את דברי החסידות בדיוק כפי שאני אומר אותם"[15]. ב"תקנות דלאזניא" הוא אף ביקש מחסידיו למסור את כתביהם להגהתו של רבי יהודה ליב על מנת למנוע שיבושים בכתבי החסידות שלו[16]. לכתיבת החלק הראשון של הספר "תורה אור" המכיל מאמרים של אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות, בחר אחיינו, בעל ה"צמח צדק" דרושים בעיקר מרשימותיו של דודו, רבי יהודה ליב, שראה אותם כמדויקים. בשער הספר כתב הצמח צדק:

ונתנו לכתוב רוב הדרושים על ידי אחיו תלמידו הרב הגדול בישראל ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל, ועל פי ציווי כ"ק אדמו"ר [הזקן] נ"ע כתבם [אחיו המהרי"ל] כתיבה תמה ומאושרה, ורובם סדרם [מהרי"ל] לפני אחיו אדמו"ר [הזקן] נ"ע, והוא הגיה אותם בכבודו ובעצמו בכתבו ובלשונו

— שער הספר תורה אור

המהרי"ל היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו הגדול בהלכה וחסידות ומשמש מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בשו"ת נכדו של אחיו, בעל ה"צמח צדק", מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל מהרי"ל מאחיו, בהם פסקי הלכה שכתב בעל התניא בצעירותו בספר "שולחן ערוך הרב" וחזר בהם לעת זקנותו. לאחר פטירת אחיו, התמסר מהרי"ל לעריכת והגהת "שולחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו[17].

שם משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסמך פסק דין בו שימש מהרי"ל כאחד הדיינים חתם את שמו בתור "יהודא ליבא"א מו"ה ברוך זללה"ה שניאורי", על שם אחיו שניאור[18][19][20]. פסק הדין תורגם לשפה הרוסית שם חתם מהרי"ל את שמו עם הפטרונים "ברוכאוויטש"[20], כשם המשפחה שנשא אחיו שניאור, על שם אביהם "ברוך"[21][22][23][24].

בהסכמה להוצאה של הספר הלכות רב אלפס במהדורה בקאפוסט משנת תקע"ח חתם את שמו תחת שם המשפחה שניאור[21][20].

יחסו לממשיך דרכו של אחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת אחיו רבי שניאור זלמן, התרחש ויכוח על המשך הנהגת חסידות חב"ד בין המצדדים בבנו, רבי דובער שניאורי, לבין אלה שצידדו בגדול תלמידיו רבי אהרן מסטרשלה שהקים לאחר מכן חצר חסידית נפרדת. באותה עת, ניסח רבי יהודה לייב מכתב חריף בו הוא פונה לרבי אהרון וכותב: ”יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו ימשיך את דרכו”[ד].

על דרכו של אדמו"ר האמצעי לומר לעיתים ריבוי מאמרי החסידות ביום אחד, התבטא: ”לאו כל מוחא סביל דא” (בתרגום חופשי מארמית: לא כל אדם מסוגל להכיל ולקלוט את כל זה)[26][27].

אדמו"ר האמצעי מצידו, כיבד את סמכותו ההלכתית של רבי יהודה ואף נשען עליו בתשובותיו[10].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על כתביו של רבי שניאור זלמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר שולחן ערוך הרב עבר את הגהת רבי יהודה לייב לאחר פטירת אחיו.
בתמונה, שער הספר משנת 1816

לאחר פטירת רבי שניאור זלמן, עבר רבי יהודה על ספר שולחן ערוך הרב והגיה אותו[28].

בסידור הרב שנדפס בשנת 1822, על ידי המדפיס בקאפוסט הרב ישראל יפה, נתן רבי יהודה לייב את הסכמתו על דבר ההדפסה[29][30].

שארית יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שארית יהודה

כתביו בהלכה נקבצו ויצאו לאור לראשונה בוילנה בשנת 1841, בספר "שארית יהודה". הספר כולל תשובות לשאלות בהלכה על כל חלקי השולחן ערוך. חלק מהשאלות שנשאל היו לברר את דעת אחיו אדמו"ר הזקן בהלכה, ובסידור שכתב, ואכן בתשובותיו מוסר המהרי"ל שמועות ששמע מאדמו"ר הזקן. בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם חיבורי הלכה של רבי יהודה על כמה נושאים: הלכות מליחה. גוף הדף הוא שו"ע הבית יוסף עם הגהות הרמ"א ומבאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי"ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו"ע. חידושים על הגמרא. הערות לכמה סימנים בשולחן ערוך הרב. שמועות והנהגות מאדמו"ר הצמח צדק ועוד.

כתב ידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדר א' תשפ"ב (פברואר 2022) העלתה ספריית חב"ד לאתר האינטרנט של הספרייה סריקה מכתב ידו, מאוסף כתבי היד של הספרייה, של הספר שלו[31] ושל מכתבים שלו[32] וחלק מכתב היד המקורי של תשובתיו[33], וכן הנחה של דרוש שאמר אחיו[34].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – משפחת שניאורסון

למהרי"ל היו שלושה אחים ושתי אחיות: אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, בעל ספר התניא ושולחן ערוך הרב. הרב מרדכי פוזנר, היה רב בעיר אורשה ברוסיה הלבנה. הרב משה, היה רב בערים באעייו מחוז מוגילוב, ליעפלי מחוז ויטבסק, ובסוף ימיו ברודניא הסמוכה ללובביץ'. אחותו לאה[35], נישאה לרבי ישראל קאזיק.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי ישעיה, בנו הבכור.
  • רבי מנחם מנדל, בנו השני.
  • רבי זאב וולף, נכדו, אשר הדפיס את ספרו, "שארית יהודה".

צאצאים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 בקרב חסידי חב"ד מכונה גם: דער פעטער לייבעלע, ובעברית: דודנו לייבל'ה
  2. ^ להרחבה לגבי שם משפחתו ראו #שם משפחתו
  3. ^ כששאלו את רבי יהודה לייב בשל מה זכו הוריו שנולדו להם שני בנים צדיקים ענה: ”זה בזכות אמנו, שהייתה בעלת מסירות-נפש על תורה ויראת-שמים”[3][4]
  4. ^ בספר "בית רבי" נכתב "בעת ההתחלקות שנעשה אחר פטירת רבינו נ"ע בין בנו אדמו"ר האמצעי נ"ע עם תלמידו הרה"ק משטראשיעליע עמד הוא לימין צדקו של בן אחיו הנ"ל וכתב מכתב חזק להרא"ה נ"ע בתוכחת מגולה מאהמ"ס [מאהבה מסותרת], והרבה שם להפליג בגדולת בן אחיו אדמו"ר מה ששמע בעצמו מפי מר אחיו רבינו הקדוש נ"ע"[25]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובץ אור ישראל מחודש כסלו תשס"ד
  2. ^ קובץ "מאסף ישורון" ג' באלול תשנ"ז עמוד תרע"ט.
  3. ^ מנחם ברוד (עורך), אמרת השבוע, שיחת השבוע, צעירי אגודת חב"ד בישראל, 2004, עמ' גיליון 934
  4. ^ ., פדה בשלום נפשי, חוט של חסד 552, מוסדות "חוט של חסד", 2018
  5. ^ יוסף יצחק שניאורסון, ספר המאמרים – תש"ט', קה"ת, עמ' 87
  6. ^ הערות וציונים, שארית יהודה, קה"ת, תשי"ז, עמ' צ"ח
  7. ^ חיים מאיר היילמאן, בית רבי, ברדיטשוב: ח"י שעפטיל, תרס"ב, עמ' 3
  8. ^ אני פה בגלל אשתי, באתר זושא
  9. ^ שלום דובער לוין, על המהרי"ל, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, כרך דור ראשון – כ"ק אדמו"ר הזקן
  10. ^ 1 2 לדמותו של המהרי"ל מיאנוביץ, אחיו של אדמו"ר הזקן ומחבר הספר שארית יהודה, באתר עלי ספר, ‏באוקטובר 2016
  11. ^ רבי חיים מאיר הילמן, כ"ג, בית רבי, כרך א, מהדורת תורת חב"ד לבני הישיבות, עמ' 160
  12. ^ אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר תולדות אדמו"ר הזקן, כרך ב', עמ' 311 ואילך, 381 ואילך.
  13. ^ לקוטי דיבורים, חלק ב', ליקוט י"ד, אות מ"ח.
  14. ^ שו"ת צמח צדק, חו"מ סימן ע, "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים"
  15. ^ חיים מאיר היילמן, בית רבי, תרס"ב, עמ' 220
  16. ^ אגרות קודש אדה"ז, אגרת מ"ב: "כל הנערים הנוסעים למחננו מהיום והלאה יביאו עמהם הכתבים והעתקות מד"ח [מדברי חסידות] חדשים גם ישנים, ואפילו ההעתקות מד"ח שכתב אחי נ"י, להיות כי רבה בהם השיבושים העצומים, וכל אחד ואחד יכרוך כתבים שלו, ויכתוב שמו על הכרך, וימסור ליד אחי נ"י ויגיה אותם, בצירוף מגיהים אחרים דקהלתנו דווקא בהשגחת אחי עליהם להגיה, ואחר כך יוחזר לכל אחד ואחד הכתבים שלו".
  17. ^ על פי שכתב רבי דובער שניאורי, בהקדמתו לספר שולחן ערוך הרב
  18. ^ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, תשע"ג, אגרת כ"ז, עמ' קמ"ד, קמ"ו. (בלשון הקודש)
  19. ^ מבוא, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, תשע"ג, עמ' 15-16. (בלשון הקודש)
  20. ^ 1 2 3 שלום דובער לוין, מ"ט, שטר בוררות ופס"ד של אדהא"מ, ואחיו, ודודו המהרי"ל, מבית הגנזים, קה"ת, עמ' קפ"ב, מסת"ב 978-0-8266-0657-0. (בלשון הקודש)
  21. ^ 1 2 מבוא, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, תקע"ג, עמ' 16. (בלשון הקודש)
  22. ^ שלמה אנגלרד, לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע (א), אור ישראל: קובץ לענייני הלכה ומנהג, שנה ט' גיליון א' (לג), 2004, עמ' קכ"ט (בלשון הקודש)
  23. ^ מנחם מנדל שניאורסון, ז' בניסן, היום יום, קה"ת, 1942, עמ' מ"ג. (בלשון הקודש)
  24. ^ מבוא, אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי), קה"ת, תשע"ג, עמ' 15. (בלשון הקודש)
  25. ^ בית רבי, ח"א, עמ' 110
  26. ^ מנחם ברוד (עורך), ., שיחת השבוע, צעירי אגודת חב"ד בישראל, 2002, עמ' גיליון 828
  27. ^ ., תקציר ימיו של אדמו"ר האמצעי, עמ' 3
  28. ^ כפי שכתב רבי דובער שניאורי, בהקדמתו לספר שולחן ערוך הרב.
  29. ^ על היבטים שונים בהסכמה זו ראה: הרב ברוך אוברלנדר, הנוסח והניקוד בסידור אדמו"ר הזקן. הסידור - מבנה ונוסח סידורו של אדמו"ר הזקן (הרב גדליה אוברלנדר והרב נחום גרינוולד עורכים), עמ' קפ"ז.
  30. ^ חלקה העיקרי של ההסכמה מובא בתחלת הסידור "תורה אור".
  31. ^ 238
  32. ^ בסוף כותר זה, כרטיס מספר 43, קישור ישיר לעמוד עצמו של המכתב: עמוד 108 עד סוף הכותר בעמוד 110. | בכותר כרטיס 106 | ובתוך הכותרים: 231, 232, 577, 636, 1872,2052, וכן 546
  33. ^ ‏ 2470, 3115, 2049
  34. ^ 7714
  35. ^ אודות ששמה היה לאה (ולא שרה) ראו אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (עמוד ל"א וכן בהערה "דודתנו לאה")
  36. ^ אור אלימלך, עמ' 9. (בעברית)
תקופת חייו של הרב יהודה לייב מינוביץ' על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד
פעילות ציבורית ומושגים קופת מעות ארץ הקודש • כולל חב"ד • תקנת המקוואות של בעל התניא • חג הגאולה • פדה בשלום
ספריו ספר התניא • שולחן ערוך הרב • סידור אדמו"ר הזקן • תורה אור ולקוטי תורה • מאמרי אדמו"ר הזקן • אגרות קודש אדמו"ר הזקן • שו"ת אדמו"ר הזקן
ניגונים שידוע שחיבר ניגוני רבי שניאור זלמן: "ארבע בבות" • "אלי אתה" • "אבינו מלכנו" • "קול דודי" • "שלוש תנועות" • "ניגון דבקות לתפילות ראש השנה" • "ניגון צאינה וראינה" • "ניגון לקראת שבת" • "ניגון דבקות חב"ד לתפילות שבת" • "כאיל תערוג" • "ניגון ישן"
רבו ומשפחתו המגיד ממזריטש (רבו) • ישראל ברוך פוזנר (אביו) • סטערנא (אשתו) • דובער שניאורי (בנו ממשיכו, ה־2 בשושלת) • חיים אברהם שניאורי (בנו) • משה שניאורי (בנו) • דבורה לאה (בתו) • פרידא (בתו) • רחל (בתו) • יהודה לייב מינוביץ' (אחיו) • מנחם מנדל שניאורסון (נכדו שגידל, ממשיכו וה־3 בשושלת) • משפחת שניאורסון
אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יהודה_לייב_מינוביץ%27&oldid=37407688"