יהודה לייב מינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה לייב מינוביץ'
לידה 1749-1752
ה'תק"ט-ה'תקי"ב
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי ליוזנה, מחוז ויטבסק, בלארוס, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 1825
תקפ"ו
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ינוביץ', האימפריה הרוסית
כינוי המהרי"ל, בעל השארית יהודה
מקום קבורה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ינוביץ', האימפריה הרוסית
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה הרוסית
מקום מגורים ליאזנא, ינוביץ'
מקום פעילות ינוביץ'
תקופת הפעילות 18121825 (כ־13 שנים)
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק רבה של העיירה ינוביץ'
מעסיק שניאור זלמן מלאדי (כתיבת מאמרים)
תפקידים נוספים ראש ישיבה ו"חוזר" בחצר אחיו
רבותיו שניאור זלמן מלאדי
חיבוריו שארית יהודה
שם השושלת משפחת שניאורסון
אב ישראל ברוך
אם רבקה פוזנר
צאצאים רבי ישעיה, רבי מנחם מנדל
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יהודה לייב מינוביץ' (מכונה גם המהרי"ל[א]; נולד בין השנים ה'תק"ט-ה'תקי"ב, 1749-1752. נפטר בסוף שנת 1825) היה רבה של העיירה ינוביץ', ואחיו של האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי ושימש כיד ימינו, וחוזר שלו. בעל הספר שארית יהודה - ספר שו"ת בו כתב תשובות רבות בהלכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הגדול של רבי יהודה, הרב בעל התניא, אשר מינה אותו לכותב מאמרי החסידות שלו
נכדו של אחיו, "הצמח צדק", ראה את כתביו של רבי יהודה כמדויקים ביותר

נולד בעיירה ליוזנה שבמחוז ויטבסק שבבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון האיחוד הפולני ליטאי, לרבי ישראל ברוך פוזנר, דור שמיני למהר"ל מפראג[1][2], ולרבקה[ב]. לדברי רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ', בשם אביו רבי שלום דובער, היה צעיר מאחיו רבי שניאור זלמן בארבע שנים[5], ולפי זה נולד בערך בשנת ה'תק"ט (1749) לפי המסורת הרווחת[6].

על פי מסורת חב"ד, כשנסע אחיו הבכור, רבי שניאור זלמן מלאדי בפעם הראשונה לחצר המגיד ממזריטש הצטרף אליו גם המהרי"ל, אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו[7][8].

נפטר בשנת 1825 (תקפ"ו) ונקבר בעיירה ינוביץ'.

תפקידו בחצר אחיו רבי שניאור מלאדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיי אחיו רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שימש רבי יהודה כיד ימינו ואיש סודו[9]. הרב חיים מאיר הילמן מעיד בספרו "בית-רבי" כי ”הוא היה בן משק ביתו של רבינו ורוב ענייני רבינו היו נחתכים על פיו”[10]. בנוסף, הוא שימש כאחד מראשי הישיבה בחצר אחיו[11][12].

אחיו מינה אותו לכותב מאמרי החסידות הראשי ואף היה משלם לו על כך[13]. רבי שניאור זלמן היה עובר ומגיה שוב את רוב רשימותיו. על הדברים שכתב סמך אחיו יותר מאשר על שאר ה"כותבים" האחרים, בהיותם נאמנים למקור בלי תוספת, מגרעת ופרשנות אישית. רבי שניאור זלמן אמר: "אחי רבי יהודה ליב כותב את דברי החסידות בדיוק כפי שאני אומר אותם"[14]. ב"תקנות דלאזניא" הוא אף ביקש מחסידיו למסור את כתביהם להגהתו של רבי יהודה ליב על מנת למנוע שיבושים בכתבי החסידות שלו[15]. לכתיבת החלק הראשון של הספר "תורה אור" המכיל מאמרים של אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות, בחר אחיינו, בעל ה"צמח צדק" דרושים בעיקר מרשימותיו של דודו, רבי יהודה ליב, שראה אותם כמדויקים. בשער הספר כתב הצמח צדק:

ונתנו לכתוב רוב הדרושים על ידי אחיו תלמידו הרב הגדול בישראל ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל, ועל פי ציווי כ"ק אדמו"ר [הזקן] נ"ע כתבם [אחיו המהרי"ל] כתיבה תמה ומאושרה, ורובם סדרם [מהרי"ל] לפני אחיו אדמו"ר [הזקן] נ"ע, והוא הגיה אותם בכבודו ובעצמו בכתבו ובלשונו

שער הספר תורה אור

המהרי"ל היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו הגדול בהלכה וחסידות ומשמש מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בשו"ת נכדו של אחיו, בעל ה"צמח צדק", מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל מהרי"ל מאחיו, בהם פסקי הלכה שכתב בעל התניא בצעירותו בספר "שולחן ערוך הרב" וחזר בהם לעת זקנותו. לאחר פטירת אחיו, התמסר מהרי"ל לעריכת והגהת "שולחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו[16].

רבנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו מקור שכבר בשנת 1812 היה בינוביץ' ומונה למו"ץ בעיירה[17].

יחסו לממשיך דרכו של אחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת אחיו רבי שניאור זלמן, התרחש ויכוח על המשך הנהגת חסידות חב"ד בין המצדדים בבנו, רבי דובער שניאורי, לבין אלה שצידדו בגדול תלמידיו רבי אהרן מסטרשלה שהקים לאחר מכן חצר חסידית נפרדת. באותה עת, ניסח רבי יהודה לייב מכתב חריף בו הוא פונה לרבי אהרון וכותב: ”יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו ימשיך את דרכו”[ג].

על דרכו של אדמו"ר האמצעי לומר לעיתים ריבוי מאמרי החסידות ביום אחד, התבטא: ”לאו כל מוחא סביל דא”תרגום חופשי מארמית: לא כל אדם מסוגל להכיל ולקלוט את כל זה)[18][19].

אדמו"ר האמצעי מצידו, כיבד את סמכותו ההלכתית של רבי יהודה ואף נשען עליו בתשובותיו[9].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על כתביו של רבי שניאור זלמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר שולחן ערוך הרב עבר את הגהת רבי יהודה לייב לאחר פטירת אחיו.
בתמונה, שער הספר משנת 1816.

לאחר פטירת רבי שניאור זלמן, עבר רבי יהודה על ספר שולחן ערוך הרב והגיה אותו[20].

בסידור הרב שנדפס בשנת 1822, על ידי המדפיס בקאפוסט הרב ישראל יפה, נתן רבי יהודה לייב את הסכמתו על דבר ההדפסה[21][22].

שארית יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שארית יהודה

כתביו בהלכה נקבצו ויצאו לאור לראשונה בוילנה בשנת 1841, בספר בשם "שארית יהודה", על ידי נכדו הרב זאב וואלף[ד].

הספר נכתב בלשון הקודש והוא כולל תשובות לשאלות בהלכה על ארבעת חלקי השולחן ערוך. חלק מהשאלות שנשאל היו על מנת לברר את דעת אחיו אדמו"ר הזקן בהלכה, תקנותיו לחסידיו ואת כוונותיו בנוסח הסידור שכתב.

בתשובותיו מוסר המהרי"ל שמועות ששמע מאדמו"ר הזקן. תשובות אחדות כתב בכמה מהדורות ונדפסו כולם.

בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם חיבורי הלכה של רבי יהודה על כמה נושאים:

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למהרי"ל היו שלושה אחים ושתי אחיות: אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, בעל ספר התניא ושולחן ערוך הרב. הרב מרדכי פוזנר, היה רב בעיר אורשה ברוסיה הלבנה. הרב משה, היה רב בערים באעייו מחוז מוגילוב, ליעפלי מחוז ויטבסק, ובסוף ימיו ברודניא הסמוכה ללובביץ'. אחותו לאה[23], נישאה לרבי ישראל קאזיק.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי ישעיה, בנו הבכור.
  • רבי מנחם מנדל, בנו השני.
  • רבי זאב וולף, נכדו, אשר הדפיס את ספרו, "שארית יהודה".

צאצאים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרבנים נוספים אשר נקראו בשם זה ראו מהרי"ל (פירושונים)
  2. ^ כששאלו את רבי יהודה לייב בשל מה זכו הוריו שנולדו להם שני בנים צדיקים ענה: ”זה בזכות אמנו, שהייתה בעלת מסירות-נפש על תורה ויראת-שמים”[3][4]
  3. ^ בספר "בית רבי" נכתב "בעת ההתחלקות שנעשה אחר פטירת רבינו נ"ע בין בנו אדמו"ר האמצעי נ"ע עם תלמידו הרה"ק משטראשיעליע עמד הוא לימין צדקו של בן אחיו הנ"ל וכתב מכתב חזק להרא"ה נ"ע בתוכחת מגולה מאהמ"ס [מאהבה מסותרת], והרבה שם להפליג בגדולת בן אחיו אדמו"ר מה ששמע בעצמו מפי מר אחיו רבינו הקדוש נ"ע" (בית רבי, ח"א, עמ' 110)
  4. ^ בן הרב ישעיה בנו של המהרי"ל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובץ אור ישראל מחודש כסלו תשס"ד
  2. ^ קובץ "מאסף ישורון" ג' באלול תשנ"ז עמוד תרע"ט.
  3. ^ מנחם ברוד (עורך), אמרת השבוע, שיחת השבוע, צעירי אגודת חב"ד בישראל, 2004, עמ' גיליון 934
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , פדה בשלום נפשי, חוט של חסד 552, מוסדות "חוט של חסד", 2018
  5. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר המאמרים – תש"ט, עמ' 87.
  6. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, "הערות וציונים", שארית יהודה, ברוקלין נ.י.: קה"ת, תשי"ז, באתר HebrewBooks.
  7. ^ חיים מאיר היילמאן, בית רבי, ברדיטשוב: ח"י שעפטיל, תרס"ב, עמ' 3
  8. ^ אני פה בגלל אשתי, באתר זושא
  9. ^ 1 2 לדמותו של המהרי"ל מיאנוביץ, אחיו של אדמו"ר הזקן ומחבר הספר שארית יהודה, באתר עלי ספר, ‏באוקטובר 2016
  10. ^ רבי חיים מאיר הילמן, בית רבי, כרך א, מהדורת תורת חב"ד לבני הישיבות, פרק כ"ג, עמ' 160
  11. ^ אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר תולדות אדמו"ר הזקן, כרך ב', עמ' 311 ואילך, 381 ואילך.
  12. ^ לקוטי דיבורים, חלק ב', ליקוט י"ד, אות מ"ח.
  13. ^ שו"ת צמח צדק, חו"מ סימן ע, "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים"
  14. ^ חיים מאיר היילמן, בית רבי, תרס"ב, עמ' 220
  15. ^ אגרות קודש אדה"ז, אגרת מ"ב: "כל הנערים הנוסעים למחננו מהיום והלאה יביאו עמהם הכתבים והעתקות מד"ח [מדברי חסידות] חדשים גם ישנים, ואפילו ההעתקות מד"ח שכתב אחי נ"י, להיות כי רבה בהם השיבושים העצומים, וכל אחד ואחד יכרוך כתבים שלו, ויכתוב שמו על הכרך, וימסור ליד אחי נ"י ויגיה אותם, בצירוף מגיהים אחרים דקהלתנו דווקא בהשגחת אחי עליהם להגיה, ואחר כך יוחזר לכל אחד ואחד הכתבים שלו".
  16. ^ על פי שכתב רבי דובער שניאורי, בהקדמתו לספר שולחן ערוך הרב
  17. ^ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, כרך דור ראשון – כ"ק אדמו"ר הזקן, פרק על המהרי"ל
  18. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
    מנחם ברוד (עורך), , שיחת השבוע, צעירי אגודת חב"ד בישראל, 2002, עמ' גיליון 828
  19. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , תקציר ימיו של אדמו"ר האמצעי, עמ' 3
  20. ^ כפי שכתב רבי דובער שניאורי, בהקדמתו לספר שולחן ערוך הרב.
  21. ^ על היבטים שונים בהסכמה זו ראה: הרב ברוך אוברלנדר, הנוסח והניקוד בסידור אדמו"ר הזקן. הסידור - מבנה ונוסח סידורו של אדמו"ר הזקן (הרב גדליה אוברלנדר והרב נחום גרינוולד עורכים), עמ' קפ"ז.
  22. ^ חלקה העיקרי של ההסכמה מובא בתחלת הסידור "תורה אור".
  23. ^ אודות ששמה היה לאה (ולא שרה) ראו אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (עמוד ל"א וכן בהערה "דודתנו לאה")
תקופת חייו של הרב יהודה לייב מינוביץ' על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן