יהודה לנדי
 | |
| לידה |
1958  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 2023 (בגיל 65 בערך) |
| מקום קבורה |
בית הקברות שומרי שבת |
| מדינה |
ישראל |
| מקום מגורים |
קריית יערים |
| השכלה | |
  | |
הרב יהודה לנדי (ה'תשי"ט, 1958 - י"ד באלול ה'תשפ"ג, 30 באוגוסט 2023) היה חוקר תורני חרדי, שעסק בנושאים תורניים בעלי היבטים ארכאולוגיים, היסטוריים וגאוגרפיים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד למשפחת לנדי המיוחסת לגאון מווילנה. למד בישיבת איתרי, נשא לאישה את רבקה, בתו של הרב חיים שאול קרליץ. לאחר נישואיו התגורר בטלז סטון ולימד שם בישיבה לבחורים מארצות הברית. התמחה בארכאולוגיה מקראית וחיבר בה ספרים ומאמרים רבים, ובלט כחוקר שעוסק בנושא זה מתוך הציבור החרדי ומתוך גישה אורתודוקסית.[1] הוכר כסמכות בתחום,[2] העביר שיעורים רבים והופיע בכנסים שונים, בכללם הכנס השנתי של אגודת מטמוני ארץ החרדית שעוסקת בריאליה תורנית. נפטר בי"ד באלול תשפ"ג, בגיל 64, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.[3]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב סדרת ספרים העוסקים בגאוגרפיה מקראית ובתקופת חז"ל, תוך התמקדות בזיהוי מקומות. הספרים יצאו לאור בעברית ובאנגלית, בפורמט אלבומי בדפי כרומו, וכוללים מפות ותמונות רבות להמחשה, לצד מחקר מקורי והתפלמסות עם דעות שונות של מפרשים קלאסיים וחוקרים מודרניים. בספריו מודגשת החשיבות של נתונים טופוגרפיים, לא פעם כשיקול מכריע בזיהוי מקומות וגבולות.
ערכה של ארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאור ריאלי על ספר יהושע, המתמקד בזיהוי המקומות שבהם התרחשו האירועים המתוארים בו והמקומות המוזכרים ברשימות נחלות הערים. על ספר זה נכתב: "המחבר לא בא לפרש את ספר יהושע עקב בצד אגודל. לא יימצאו בו פירושים לכל פסוק ופסוק בפרשת גבולות נחלת השבטים, אלא מפה סופית המציירת את שמות המקומות המצוינים בפסוקים. כמו כן, אין בספר הנמקה לכל מיקום משוער או זיהוי המפורטים בו ובמפותיו. לרוב, המחבר משרטט מפה או פורש נתונים לפי הידע שצבר וההכרעות ששקל בדעתו, כשהוא נוטל כמה פרטים, מיקומים או אירועים ודן בהם ובשיקולים שהנחו אותו בהרחבה".[4]
ואלה דברי ימי ירמיהו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאור ריאלי על ספר ירמיהו, כולל נבואות ירמיהו המתייחסות לארצות הסמוכות לארץ ישראל: מצרים, לבנון ועוד.
ויהי בימי האימפריה הפרסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאור ריאלי על מגילת אסתר. כולל ניסיון לשחזר את ארמונו של אחשוורוש לפי ממצאים משושן העתיקה.[5]
שלוש ארצות לשביעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספק עוסק בנושא גבולות הארץ. עיסוקו של הרב לנדי בנושא החל בשרטוט מפות עבור ביאור של מסכת שביעית מהתלמוד הירושלמי במהדורת שוטנשטיין, והתפתח לכתיבת הספר. הספר עוסק בזיהוי מקומות בארץ המוזכרים בדברי חז"ל ובמשמעותם ההלכתית, והוא בעל השלכות הלכתיות על קביעת גבולות הארץ בזמננו.[6]
חיבורים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך עשרים שנים, נשא דרשה מדי שבת בבית כנסת 'בדרכי אבותינו' בקריית יערים. חלק קטן מהדרשות פורסמו על ידו בחוברות 'חיים שאל ממך'[7] ו'שלח לכם אליהו'.[8] ככלל, דרשות אלו אינן בעלות היבטים מחקריים. מלבד זאת, השאיר כתבים שונים ובכללם ספר על מסכת מידות וזיהוי מקום המקדש בהר הבית, הספר עודנו בעריכה.[9]
מעמדותיו ופעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספריו מביע לעיתים עמדות שונות מהמקובל בפרשנות הקלאסית, וכשנשאל על כך, אמר בין היתר: "אני לא מוכן שהבנים שלי בישיבות יקראו את הספר שלי, אלא רק בגיל מבוגר, לאחר שמלאו את כרסם בש"ס ופוסקים, יהיה מותר להם ללמוד אותו".[2] סבר שממצאים ארכאולוגיים מלמדים שקריית יערים נמצאת במקומה של קריית יערים המקראית, ועל כן יש לנהוג בה פורים דמוקפים בט"ו אדר, כדין עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.[2] בספרו שלוש ארצות לשביעית, העלה טענות כנגד היתר המכירה.[6]
השתלם בהדרכת טיולים מטעם משרד התיירות, השתתף בטיולים וסיורים באתרים שונים במסגרת מחקריו,[10] ותכנן טיול בסיני לצורך חקירת עניינים הקשורים לפסוקי התורה.[2]
בשנת תשע"ג (2013) החל לכתוב עבודת דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' יגאל לוין בנושא: "כיבושי יהושע בן נון בכנען, מקרא מול ממצא ארכאולוגי, בחינה מחודשת".[11][12][13] העבודה לא הושלמה, וייתכן שהסיבה לכך היא פערי אמונות והשקפות בין עמדותיו ובין עמדות אקדמיות.[דרוש מקור]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויהי בימי האימפריה הפרסית, מגילת אסתר ממבט היסטורי, ארכאולוגי וגאוגרפי, ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשע"א 2011. (הספר בקטלוג הספרייה הלאומית)
- שלוש ארצות לשביעית: ביאורים חדשים ובהירים לנושאים הגאוגרפיים של מסכת שביעית, מלווים במפות חדשות ותמונות. ועוד נוספו עליהם ביאורים חדשים לסוגיות בירושלמי בעניין יבול נכרים בשביעית, מהדורה שנייה, קריית יערים תשפ"א (הספר בקטלוג הספרייה הלאומית)
- ויהי בימי האימפריה הפרסית: מגילת אסתר ממבט היסטורי, ארכאולוגי וגאוגרפי, הוצאת פלדהיים, ירושלים תשע"א (הספר בקטלוג הספרייה הלאומית)
- ואלה דברי ימי ירמיהו: תקופת ירמיהו הנביא, סקירה היסטורית, גאוגרפית וארכאולוגית, הוצאת קולמוס, ירושלים תשע"ו (הספר בקטלוג הספרייה הלאומית)
כתבות עליו ועל מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה לנדי, איש יהודי היה ב'בריטיש מוזיאום', משפחה 997 (ז' באדר ב' תשע"א) עמ' 55-50
- יצחק הורוויץ, כבר כאן, בקהילה (כג בשבט תשע"ה) עמ' 38-34
- הרה"ג רבי יהודה לאנדי ז"ל, דער איד (פרשת האזינו ז' תשרי תשפ"ג) עמ' 41-40 (ביידיש)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיעורי הרב יהודה לנדי באתר קול הלשון
- שיעורי הרב יהודה לנדי ביוטיוב
- שיעורי הרב יהודה לנדי באתר בינינו
- פרסומי יהודה לנדי בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרב יהודה לנדי, מהו הממצא הארכאולוגי של תל ירמות?, מתוך מגזין קולמוס
- הספדו של הרב מיכאל סורוצקין על הרב יהודה לנדי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ יצחק הורוויץ / בקהילה, ארכיאולוגיה מקראית למישוש: סיור בתערוכת "על נהרות בבל", באתר הידברות, 2 באפריל 2015
- 1 2 3 4 ישראל שפירא, "תורת ארץ ישראל" | אחר מיטתו של רבי יהודה לנדי זצ"ל, באתר כיכר השבת, 1 באוקטובר 2023
- ↑ משה ויסברג, הצאצא של הגר"א: הגאון רבי יהודה לנדי זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 30 באוגוסט 2023
- ↑ הרב דוב קינרייך, ספר "ערכה של ארץ ישראל", פשטות המתחדשים טו (אייר תשפ"א) עמ' 78-75; בספריית אסיף.
- ↑ שמואל לב, הצצה אל ארמונו של אחשורוש • ספר חדש, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2011
- 1 2 לתיאור נוסף וסיכומים של חידושים בולטים בספר, ראו באשכול: שלוש ארצות לשביעית לר' יהודה לנדי - סקירה חלקית, בפורום אוצר החכמה.
- ↑ חיים שאל ממך, באתר אוצר החכמה
- ↑ שלח לכם אליהו, באתר אוצר החכמה
- ↑ ספרים חדשים מאת הרב יהודה לנדי זצ"ל, באתר פורום לתורה, 2024-07-11
- ↑ ארטבה - מצודה חשמונאית בהדרכת ד"ר דביר רביב, דצמבר 2018, באתר Family Wiki
- ↑ רשימת סטודנטים ועבודות באתר המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
- ↑ פרופ' יגאל לוין - קורות חיים, באתר אוניברסיטת בר-אילן.
- ↑ "כיבושי יהושע בן נון בכנען, מקרא מול ממצא ארכאולוגי, בחינה מחודשת - האגודה הארכיאולוגית הישראלית". האגודה הארכיאולוגית הישראלית.