יהודה נבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יהודה בן רבי רפאל נבון
לידה לא ידוע
ירושלים
פטירה 1844
כ"ג בכסלו תר"ה
כינוי מורנו
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
מקום פעילות ירושלים
תפקידים נוספים שד"ר, הראשון לציון.
חיבוריו דגל מחנה אפרים
הראשון לציון ה־22
ינואר 1841דצמבר 1841[1]
(כ־47 שבועות ו־6 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יהודה נבון "מורנו" (? - 1844) היה שד"ר, אב בית דין בירושלים והראשון לציון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב חיים רפאל נבון, בן למשפחת נבון הספרדית שישבה בארץ ישראל בראשית המאה ה-18, עת שעלה לירושלים הרב אפרים נבון, ושבמשך דורות רבים הוציאה מתוכה רבנים, מנהיגים ואישי ציבור.

בשנת תקנ"ז (1797) היה שליח חברון לצפון אפריקה, בתקצ"ו (1836) יצא בשליחות ירושלים ושוב בשנת תר"ד (1844).

אחרי פטירת קרובו, הרב יונה משה נבון בתר"א (1841), מונה לאב בית דין, לפקיד הכוללות ולראשון לציון של ירושלים, למשך פחות משנה אחת עד תר"ב (1842). בגלל וויכוח על המינוי, בין תומכיו לתומכי הרב חיים אברהם גאגין. הוא נאלץ לפנות מקומו לרב חיים אברהם גאגין- גם בשל חולשתו וזקנתו ובעיקר כדי להשכין שלום בעדה.

נתפרסם בדורו בעיקר בשל דאגתו לציבור. חיבר את הספר "דגל מחנה אפרים", בו מתרץ הקושיות שנשאלו על ספר סבו מחנה אפרים (לא יצא לאור).

הרב יהודה נבון נפטר בירושלים בכ"ג בכסלו, תר"ה (1844). הוא קבור בחלקת הספרדים שבהר הזיתים.

נכדיו היו יוסף נבון ומשה אפרים נבון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיהן פחות משנה בתפקיד. תאריך סיום לא מדוייק. בערך בתקופה זו


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.