יהודה עציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה עציון (2009)

יהודה עציון (נולד בל' בכסלו תשי"ב; 29 בדצמבר 1951) הוא מחנך, מחבר ועורך ספרים ישראלי. היה ממנהיגי המחתרת היהודית ועל מעשיו בה הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, בגרימת חבלה חמורה, בהחזקת נשק ובפעילות בארגון טרור.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה עציון נולד בקיבוץ עין צורים בשם יהודה מינץ, לאברהם ויפה (לבית פלוקסט), וגדל בהרצליה, בפרדס חנה ובגוש עציון. הוא למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה ובמחזור השני של ישיבת ההסדר הר עציון, ושירת בצה"ל בחיל ההנדסה. היה שותף לפעולות ההתנחלויות הראשונות (גרעין אלון מורה), והיה ממייסדי היישוב עפרה. לאחר מכן היה מדריך בבית ספר שדה עפרה, והקים את ענף המטעים של היישוב. לשעבר פעיל מרכזי בעמותת "מכנף דרום לציון", הפועלת להעלאת שארית יהדות אתיופיה, בעיקר בני קהילת פראס מוקרה. בין היתר קיים עם אברהם נגוסה את "מפקד עציון-נגוסה", בו נמנתה לראשונה האוכלוסייה היהודית הנותרת באתיופיה.

נמנה עם חברי המחתרת היהודית, שבשנות ה-80 חבריה פצעו קשה שני ראשי ערים פלסטינים וחבלן של מג"ב ותכננו לפוצץ את כיפת הסלע בהר הבית. לאחר שנלכד אמר על תוכניתו: "בהחלצותנו לפעולה זו מתוך כוונה זו להמשיך את המהלך הרוחני שיתחיל בה, רואה אני את הדרך היחידה להיותה של מדינת ישראל בסופו של דבר - מלכות ישראל התיקנית, הראויה והמובטחת".‏[1] הוא הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, בגרימת חבלה חמורה, בהחזקת נשק ובפעילות בארגון טרור ונשלח למאסר לתקופה של שבע שנים (ועוד שלוש שנות מאסר על תנאי), מהן נוכה שליש על התנהגות טובה.

עציון המשיך בפעילות ציבורית במאבק לתפילת יהודים בהר הבית, והועמד לדין, פעמים רבות, בגין הפרעה לשוטרים, אך יצא זכאי.‏[2] ב-23 במרץ 2000 נעצר, יחד עם ברוך מרזל, טירן פולק, נועם פדרמן, וברוך בן יוסף, כאשר ביקשו למחות על פגישת האפיפיור עם הרבנים הראשיים לישראל בהיכל שלמה. הם הועמדו לדין ונמצאו זכאים,‏[3] ואף נפסקו להם פיצויים על הפגיעה בחירותם.‏[4]

הקים את תנועת חי וקיים, למאבק למימוש חופש הפולחן ליהודים בהר הבית. בתחילת שנת תשס"ז, זכה בתביעה שהגיש נגד הוואקף, שחויב לשלם לו 5000 ש"ח כפיצוי על שמנע ממנו להפגין בשערי הר הבית.‏[5]

באירועי עמונה נפגע מפרש משטרתי, ראשו נחבט בקרקע, ונגרמו לו חבלות מרובות בגופו. על כך קיבל מהמדינה פיצוי בסך 23,000 ש"ח‏[6]. בשנת 2008 הופיע בסרט "Religulous" של ביל מאהר.

עציון הוא תושב עפרה, נשוי ואב לשבעה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה עציון כתב מספר ספרים וגם ערך והוציא לאור מספר ספרים. בשנת תשס"ד זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חגי סגל, אחים יקרים, הוצאת כתר, 1987.
  • נעמי גל-אור, המחתרת היהודית : טרוריזם שלנו, הקיבוץ המאוחד, 1990.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ת"פ (י-ם) 203/84 מדינת ישראל נגד מנחם ליבני ואחרים - פסק הדין של חברי המחתרת היהודית, מאגר "נבו"
  2. ^ יהודה עציון זוכה בפעם השלישית מאותו כתב אישום, באתר ערוץ 7, 17 במאי 2001
  3. ^ ת"פ (י-ם) 3701/00 מדינת ישראל נגד ברוך מרזל ואחרים, ניתן ב-14 באוקטובר 2001
  4. ^ ת"פ (י-ם) 3701/00 מדינת ישראל נגד ברוך מרזל ואחרים, ניתן ב-7 באוגוסט 2003
  5. ^ רותי אברהם, ‏הוואקף יפצה את יהודה עציון, באתר ערוץ 7, 21 בדצמבר 2006
  6. ^ אביעד גליקמן, הורשע שוטר שדהר על סוס ורמס מפגין בעמונה, באתר ynet‏, 14 ביולי 2009