יהודה פתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יהודה משה ישועה פתיה
לידה 7 בינואר 1859
ב' בשבט ה'תרי"ט האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית
בגדאד, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוגוסט 1942 (בגיל 83)
כ"ז באב ה'תש"ב פלשתינה (א"י) פלשתינה (א"י)פלשתינה (א"י)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים, ישראל ישראלישראל
תאריך עלייה 1933
מקום פעילות בגדאד, ירושלים
תקופת הפעילות ? – 10 באוגוסט 1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יוסף חיים מבגדאד, רבי עבדאללה סומך, רבי ראובן יוסף בלבול
תלמידיו הרב סלמאן מוצפי, הרב יהושע משה
בני דורו רבי שמעון אגסי
חיבוריו מנחת יהודה, יין הרקח, רוחות מספרות ואחרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יהודה משה ישועה פתיה (ב' בשבט ה'תרי"ט, 7 בינואר 1859 - כ"ז באב ה'תש"ב, 10 באוגוסט 1942) היה רב ומקובל עיראקי, שבשנותיו האחרונות פעל בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה פתיה נולד בבגדאד, עיראק, לרב משה בן הרב ישועה. בילדותו למד במדרש תלמוד תורה,[1] וכשסיים את לימודיו שם עבר ללמוד בישיבת מדרש בית זילכה. כילד האזין לדרשותיו של הרב יוסף חיים מבגדאד.

בהיותו כבן 17 הוסמך לרב ומורה הוראה על ידי הרב עבדאללה סומך, וכבר בגיל צעיר נמשך בעיקר ללימוד תורת הקבלה ולכן פנה ללמוד תורה זו אצל הרב יוסף חיים (מחבר בן איש חי), גדול המקובלים בדורו.

הרב פתיה נהג לעשות "תיקוני נפש" לנפטרים ודיבוקים. לשם כך דיבר עם הרוחות הרעות אשר היו מגולגלים באדם החולה, על מנת להוציאם מגוף האדם על ידי ייחודיים ושמות קדושים כדי לתקנם וזאת על פי הקבלה. כן היה בקיא בפתרון חלומות, ורבים השכימו לפתחו, כדי שיאציל עליהם מברכותיו.

בשנת ה'תרצ"ד (1933) עלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים עד ליומו האחרון. בתקופת השואה היה עורך בקבר רחל תיקון חצות.[2]

נפטר בירושלים בכ"ז באב ה'תש"ב (1942) ונטמן בנקודה הגבוהה ביותר בחלקת הבבלים בבית הקברות בהר הזיתים.

על שמו רחובות ברמת גן, בפרדס כץ ובירושלים.

במאמר שפרסם פרופ' יהודה ליבס, כינה את הרב פתיה "גדול המקובלים בדורות האחרונים".[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו, חכם שאול
  • בנו, שמעון
  • בנו, עבדאללה פתיה
  • בתו, שמחה
  • בתו, רבקה
  • בתו, מסעודה עבאדי
  • בתו, לולו עובדיה
  • אשתו, ג'חלה רחל לבית סלטון

מניניו הידועים:

נינת אחיו (עבודי) היא כרמלה מנשה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון קברו של הרב, הר הזיתים, ירושלים

הרב יהודה כתב ספרים רבים, בהם פירושים לספר הזוהר, ומחברת "אסירי התקווה" שמכילה כמה מפיוטיו החשובים. הוא חיבר את "מחברת אסירי התפילות" ב-1942 – לאור הידיעות על הפתרון הסופי והתקרבות הנאצים לארץ ישראל. רוב ספריו עוסקים בתורת הקבלה:

  • מנחת יהודה - פירוש על קטעים ב: תנ"ך, תלמוד, ספרי קבלה, שיחות עם דיבוקים וסדר הוצאת דיבוק.
  • בית לחם יהודה - פירוש על עץ חיים.
  • יין הרקח - פירוש על אידרא רבא ואידרא זוטא, בגדאד, תרס"ח
  • מתוק לנפש - פירוש על סבא דמשפטים.
  • אפיקי מים - פירוש עיוני על עץ חיים (מתוך לימוד בחבורה).
  • עטרת רחל - פירוש וליקוטי דרושים על פרקי אבות.
  • כתר צדיק - פירוש וליקוטי דרושים על חמישה חומשי תורה.
  • אסירי התקוה - ספר תפילות ובקשות על כל צרה שלא תבוא.
  • חסדי דוד - בקשות ותפילות שונות.
  • משלי בבל[דרוש מקור] - 842 משלים, שהיו שגורים בפי המון העם, עם פירוש וביאור על פי הפרד"ס.[דרושה הבהרה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יובל הררי, "שלוש סגולות להרוג את אדולף היטלר: פרק בתולדות הקבלה המעשית במאה העשרים", ציון, פא, ב (תשע"ו), עמ' 177–213.
  • Mark Verman, "R. Judah Ftayya: his exploits as an exorcist", Australian Journal of Jewish Studies, 30 (2017), pp. 199-232
  • קץ הימין, הוצאת בקאל, ירושלים, תשכ"ז
  • ארזי הלבנון, ירושלים תשס"ו (עמ' 786)
  • חכמי בבל, הוצאת ישיבת "הוד יוסף"
  • תולדות חכמי ירושלים, השני בסדרה, ירושלים, כסלו התש"ע
  • מבוא לספרו יין הרקח
  • משה ש. שבת, ישיבות בגדאד - התהוותן והשפעתן לדורות, מכון אהל דוד ששון, כרך ב' (ירושלים תשע"ט), עמ' 108–165
  • איש מבית לחם יהודה : על רבי יהודה פתייא אוסף מתוך כתביו וספריו ומתוך ספרות על גדולי בבל וירושלים וסיפורי המשפחה ומכיריו / נערך על ידי ישי שאול בן ר' אליעזר דביר. בני ברק : גמ"ח דביר, תשע"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאול דביר ישי, איש מבית לחם יהודה, בני ברק תשע"ב, עמ' 34-35; ב. צ. אייזנשטאט, דורות האחרונים, ניו יורק תרע"ג, עמ' 12; פתיה, יהודה, בית לחם יהודה, תרצ"ו
  2. ^ איש מבית לחם יהודה, עמ' 43. כמו כן מופיע אצל אליהו נאוי בזכרונותיו שטרם ראו אור.
  3. ^ יהודה ליבס, מקדש שמו של השם: על ספרה של חביבה פדיה, 'השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי נהור: עיון משוה בכתבי ראשוני המקובלים', הארץ, 9 בנובמבר 2001.


תקופת חייו של הרב יהודה פתיה על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן