יהודה פתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יהודה משה ישועה פתיה
הרב יהודה פתיה.jpg
לידה 7 בינואר 1859
ב' בשבט ה'תרי"ט
בגדאד, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוגוסט 1942 (בגיל 83)
כ"ז באב ה'תש"ב
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בגדאד, ירושלים
רבותיו רבינו יוסף חיים רבי ראובן יוסף בלבול
תלמידיו הרב סלמאן מוצפי, הרב יהושע משה
בני דורו רבי שמעון אגסי
חיבוריו מנחת יהודה, יין הרקח ואחרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יהודה משה ישועה פתיה (ב' בשבט ה'תרי"ט, 7 בינואר 1859 - כ"ז באב ה'תש"ב, 10 באוגוסט 1942) היה רב ומקובל. הוגדר על ידי פרופ' יהודה ליבס כמקובל החשוב ביותר במאה העשרים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה פתיה נולד בבגדאד, עיראק, לרב משה בן הרב ישועה. בילדותו למד במדרש תלמוד תורה,[2] וכשסיים את לימודיו שם עבר ללמוד בישיבת מדרש בית זילכה. כילד האזין לדרשותיו של הרב יוסף חיים מבגדאד.

בהיותו כבן 17 הוסמך לרב ומורה הוראה על ידי הרב עבדאללה סומך, וכבר בגיל צעיר נמשך בעיקר ללימוד תורת הקבלה ולכן פנה ללמוד תורה זו אצל הרב יוסף חיים (מחבר בן איש חי), גדול המקובלים בדורו.

הרב פתיה נהג לעשות "תיקוני נפש" לנפטרים ודיבוקים. לשם כך דיבר עם הרוחות הרעות אשר היו מגולגלים באדם החולה, על מנת להוציאם מגוף האדם על ידי ייחודיים ושמות קדושים כדי לתקנם וזאת על פי הקבלה. כן היה בקיא בפתרון חלומות, ורבים השכימו לפתחו, כדי שיאציל עליהם מברכותיו.

בשנת ה'תרצ"ד (1933) עלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים עד ליומו האחרון. בתקופת השואה היה עורך בקבר רחל תיקון חצות.[3]

נפטר בירושלים בכ"ז באב ה'תש"ב (1942) ונטמן בנקודה הגבוהה ביותר בחלקה הבבלית בבית הקברות בהר הזיתים.

על שמו רחובות ברמת גן, בפרדס כץ ובירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו, רבי שאול
  • בנו, שמעון
  • בנו, עבדאללה פתיה
  • בתו, שמחה
  • בתו, רבקה
  • בתו, מסעודה עבאדי
  • בתו, לולו עובדיה
  • אשתו, ג'חלה רחל לבית סלטון

מניניו הידועים:

נינת אחיו (עבודי) היא כרמלה מנשה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

.ציון קברו של הרב, הר הזיתים, ירושלים.

הרב יהודה כתב ספרים רבים, בהם פירושים לספר הזוהר, ומחברת "אסירי התקווה" שמכילה כמה מפיוטיו החשובים. הוא חיבר את "מחברת אסירי התפילות" ב-1942 – לאור הידיעות על הפתרון הסופי והתקרבות הנאצים לארץ ישראל. רוב ספריו עוסקים בתורת הקבלה:

  • מנחת יהודה - פירוש על קטעים ב: תנ"ך, תלמוד, ספרי קבלה, שיחות עם דיבוקים וסדר הוצאת דיבוק.
  • בית לחם יהודה - פירוש על עץ חיים.
  • יין הרקח - פירוש על אידרא רבא ואידרא זוטא, בגדאד, תרס"ח
  • מתוק לנפש - פירוש על סבא דמשפטים.
  • אפיקי מים - פירוש עיוני על עץ חיים (מתוך לימוד בחבורה).
  • עטרת רחל - פירוש וליקוטי דרושים על פרקי אבות.
  • כתר צדיק - פירוש וליקוטי דרושים על חמישה חומשי תורה.
  • אסירי התקוה - ספר תפילות ובקשות על כל צרה שלא תבוא.
  • חסדי דוד - בקשות ותפילות שונות.
  • משלי בבל - 842 משלים, שהיו שגורים בפי המון העם, עם פירוש וביאור על פי הפרד"ס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קץ הימין, הוצאת בקאל, ירושלים, תשכ"ז
  • ארזי הלבנון, ירושלים תשס"ו (עמ' 786)
  • חכמי בבל, הוצאת ישיבת "הוד יוסף"
  • תולדות חכמי ירושלים, השני בסדרה, ירושלים, כסלו התש"ע
  • מבוא לספרו יין הרקח
  • משה ש. שבת, ישיבות בגדאד - התהוותן והשפעתן לדורות, מכון אהל דוד ששון, כרך ב' (ירושלים תשע"ט), עמ' 108-165

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'מקדש שמו של השם' על ספרה של חביבה פדיה: השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי נהור: עיון משוה בכתבי ראשוני המקובלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"א.
  2. ^ שאול דביר ישי, איש מבית לחם יהודה, בני ברק תשע"ב, עמ' 34-35; ב. צ. אייזנשטאט, דורות האחרונים, ניו יורק תרע"ג, עמ' 12; פתיה, יהודה, בית לחם יהודה, תרצ"ו
  3. ^ איש מבית לחם יהודה, עמ' 43. כמו כן מופיע אצל אליהו נאוי בזכרונותיו שטרם ראו אור.


תקופת חייו של הרב יהודה פתיה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן