יהודה פתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה משה ישועה פתיה
הרב יהודה פתיה.jpg
תאריך לידה ב' בשבט ה'תרי"ט
תאריך פטירה כ"ז באב ה'תש"ב (בגיל 83)
תאריך לידה לועזי 7 בינואר 1859
תאריך פטירה לועזי 10 באוגוסט 1942
מקום פעילות בגדאד, ירושלים
רבותיו רבי ראובן יוסף בלבול
תלמידיו הרב סלמאן מוצפי, הרב יהושע משה
בני דורו רבי שמעון אגסי
חיבוריו מנחת יהודה, יין הרקח ואחרים

הרב יהודה משה פתיה (ב' בשבט ה'תרי"ט, 7 בינואר 1859 - כ"ז באב ה'תש"ב, 10 באוגוסט 1942) היה מקובל. פרופ' יהודה ליבס הגדירו כמקובל החשוב ביותר במאה העשרים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבגדאד לרב משה ישועה. בילדותו למד במדרש תלמוד תורה, [2] וכשסיים את לימודיו שם עבר ללמוד בישיבת "מדרש בית זילכה". כילד אף האזין לדרשותיו של הרב יוסף חיים מבגדאד.

בהיותו כבן 17 נסמך לרב ומורה הוראה על ידי הרב עבדאללה סומך.

כבר בגיל צעיר הוא נמשך בעיקר ללימוד תורת הקבלה ולכן פנה לראש קהילת בגדד, הרב יוסף חיים, גדול המקובלים בדורו, וזה לימדו קבלה.

הרב יהודה היה עושה "תיקוני נפש" לנפטרים ודיבוקים - דיבר עם שדים, על מנת להוציאם מגוף האדם, וזאת על פי הקבלה. חכם יהודה היה בקי בפתרון חלומות, ורבים השכימו לפתחו, כדי שיאציל עליהם מברכותיו.

בשנת ה'תרצ"ד (1933) עלה לישראל, והתיישב בירושלים עד יומו האחרון.

בתקופת השואה היה עורך בקבר רחל תיקון חצות.[3]

נפטר בירושלים בכ"ז באב ה'תש"ב 1942 ונטמן בנקודה הגבוהה ביותר בחלקה הבבלית בבית הקברות בהר הזיתים.

על שמו קרויים רחובות ברמת גן, בפרדס כץ ובירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

רבי שאול פתיה, שמעון פתיה, עבדאללה פתיה

בנותיו:

לולו עובדיה, שמחה פתיה, רבקה פתיה, מסעודה בצרי

ניניו:

  • הרב יהודה עובדיה - רב קהילת אורות החומה בשכונת הר חומה בירושלים ורב בישיבת הכותל. נפטר בד' בחשוון ה'תשע"ה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
  • הרב יהודה עובדיה פתיה - רב בית הכנסת 'מנחת יהודה', עורך ומוציא לאור את כתבי הסבא רבא
  • הרב חיים עובדיה - רב קהילה בניו יורק
  • חביבה פדיה - חוקרת ומשוררת
  • חנה פתיה - חוקרת מוזיקה ופיוט
  • הרב דוד בצרי, ראש ישיבת "השלום" בירושלים
  • הרב עזרא בצרי, רב ואב"ד בירושלים, לשעבר חבר בית הדין הרבני הגדול
  • הרב מנחם בצרי, מנהל תלמוד תורה "סוכת דוד" בירושלים
  • הרב יהודה דביר מח"ס "בית לחם יהודה" על הש"ס ו"בית היין" על פירוש הרמב"ן על התורה
  • אסף פדיה - פייטן ואיש עסקים

נינת אחיו (עבודי): כרמלה מנשה

בן נינו: הרב בנימין בצרי: (בן אח של הרבנים דוד עזרא ומנחם) ראש מוסדות "בית יוסף": ישיבה ומרכז תורני בבאר שבע

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

.ציון קברו של הרב, הר הזיתים, ירושלים.

הרב יהודה פתיה כתב ספרים רבים, ביניהם פירושים לספר הזוהר, ומחברת "אסירי התקווה" שמכילה כמה מפיוטיו החשובים. הוא חיבר את "מחברת אסירי התפילות" ב-1942 – לאור הידיעות על הפתרון הסופי והתקרבות הנאצים לארץ ישראל. רוב ספריו עוסקים בתורת הקבלה:

  • מנחת יהודה - פירוש על קטעים ב: תנ"ך, תלמוד, ספרי קבלה, שיחות עם דיבוקים וסדר הוצאת דיבוק.
  • בית לחם יהודה - פירוש על עץ חיים.
  • יין הרקח - פירוש על אידרא רבא ואידרא זוטא, בגדאד, תרס"ח
  • מתוק לנפש - פירוש על סבא דמשפטים.
  • אפיקי מים - פירוש עיוני על עץ חיים (מתוך לימוד בחבורה).
  • עטרת רחל - פירוש וליקוטי דרושים על פרקי אבות.
  • כתר צדיק - פירוש וליקוטי דרושים על חמישה חומשי תורה.
  • מקיץ נרדמים - מענות ובקשות.
  • אסירי התקוה - ספר תפילות ובקשות על כל צרה שלא תבוא.
  • חסדי דוד - בקשות ותפילות שונות.
  • משלי בבל - 842 משלים, שהיו שגורים בפי המון העם, עם פירוש וביאור על פי הפרד"ס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קץ הימין, הוצאת בקאל, ירושלים, תשכ"ז
  • ארזי הלבנון, ירושלים תשס"ו (עמ' 786)
  • חכמי בבל, הוצאת ישיבת "הוד יוסף"
  • תולדות חכמי ירושלים, השני בסדרה, ירושלים, כסלו התש"ע
  • מבוא לספרו יין הרקח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'מקדש שמו של השם' על ספרה של חביבה פדיה: השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי נהור: עיון משוה בכתבי ראשוני המקובלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"א.
  2. ^ שאול דביר ישי, איש מבית לחם יהודה, בני ברק תשע"ב, עמ' 34-35; ב. צ. אייזנשטאט, דורות האחרונים, ניו יורק תרע"ג, עמ' 12; פתיה, יהודה, בית לחם יהודה, תרצ"ו
  3. ^ איש מבית לחם יהודה, עמ' 43. כמו כן מופיע אצל אליהו נאוי בזכרונותיו שטרם ראו אור.
תקופת חייו של הרב יהודה פתיה על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן