יהודה קופרמן
לידה |
7 ביוני 1929 כ"ח באייר תרפ"ט ![]() |
---|---|
פטירה |
4 בינואר 2016 (בגיל 86) כ"ג בטבת ה'תשע"ו ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה ![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
השכלה |
ישיבת בית יוסף ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 4 בינואר 2016 ![]() |
פרסים והוקרה |
|
![]() ![]() |

הרב ד"ר יהודה קופרמן (כ"ח באייר תרפ"ט, 7 ביוני 1929 - כ"ג בטבת ה'תשע"ו, 4 בינואר 2016) היה מחנך ישראלי ופרשן מקרא, מייסדה ומנהלה של המכללה לבנות בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב קופרמן נולד בשנת תרפ"ט (1929) בדבלין שבאירלנד. למד משפטים וביקורת המקרא באוניברסיטה, ובמקביל למד בישיבת גייטסהד.[1] בתחילת שנות ה-50 עלה לישראל, ולמד בישיבת חברון.
נשא את ציפורה, בתו של הרב שרגא פייבל פינקוס משיקגו (בנו של הרב אברהם צבי פינחס). אחרי נישואיהם הם התגוררו מספר שנים בשיקגו, ולאחריהן חזרו ארצה והרב קופרמן שימש כמורה ומנהל לימודי התיכון בישיבה התיכונית "מרום ציון".[2] בתקופה זו החל לעסוק בהוראת המקרא, ופרסם חוברות ל"לימוד סוגיות מן התורה על פי המקורות", בהתאם לתוכנית הלימודים לבחינות הבגרות.[3]
ב-1964, הקים את המכללה לבנות בירושלים מתוך שאיפה לשלב בין מחקר והכשרת מורות ברמה אקדמית נאותה לבין הכרה בסמכות הדת. במכללה היה מן הראשונים שדגלו בלימוד תורה לנשים באופן מעמיק, כחלק מתפיסתו את הלימודים הנדרשים להכשרות מורות דתיות. עם זאת, התנגד לפמיניזם הדתי, ובשל כך נמנע מלהורות במכללה גמרא והתמקד בלימוד תנ"ך בעיון.[1] בני הזוג, הרב ואשתו, הרבנית ציפורה קופרמן (נפטרה בכ"ט בתמוז תשע"ג), היו דמויות תורניות וחינוכיות מרכזיות במכללה במשך כארבעה עשורים, והיה להם חלק רב בעיצוב דמותן של בוגרות המכללה. על פועלו זכה בתואר יקיר ירושלים לשנת תשס"ז[4].
בניו הם הרב אברהם קופרמן חתנו של הרב יצחק זילבר ר"מ בישיבת מיר בירושלים, הרב חיים זלמן קופרמן ר"מ בישיבת נחלת הלויים בחיפה, הרב מרדכי קופרמן ראש צוות מנהלי ורכז לימודי היהדות במכללת בית וגן, אותה הקים אביו, והרב הלל קופרמן מנהל הגמ"ח המרכזי של ישיבת מיר בירושלים. בתו של הרב קופרמן, פרופ' דבורה רוזנווסר, מנהלת כיום את המכללה בירושלים. ובתו שפרה גולדשטיין מרצה במכללה.
הרב קופרמן נפטר בכ"ג טבת תשע"ו, בצוואתו ביקש לחרות על מצבתו את הפסוק "ואת יהודה שלח לפניו להורות" בנמקו, שזו הסיבה, להבנתו, שהקדוש ברוך הוא זיכהו, ילד קטן ויתום, להנצל מאימי המלחמה ולכונן את חייו בארץ, כדי שיוכל "להורות".
שיטתו הפרשנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב קופרמן דגל בלימוד על פי העיקרון: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". הוא מתבסס על דברי הרמב"ן ש"חז"ל לא אמרו שאין במקרא אלא פשוטו" (ומקור דבריו בגמרא מסכת שבת סג ע"א). בשיטתו הוא משלב מחקר אקדמי עם פרשנותם של חז"ל ו"אמונה בתורה משמים[5]".
במידה רבה, המשיך הרב קופרמן את הגישה התורנית - שמרנית השואפת להראות את איחוד המקרא עם התורה שבעל פה. במאמריו הרבה הרב קופרמן להתבסס על דברי הפרשנים הראשונים והאחרונים.
בשנת תשמ"ה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, על ההדרת הספר "משך חכמה" עם הערותיו.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לפשוטו של מקרא (2 כרכים) הוצאת מכללה ירושלים.
- מבוא ללימוד תורה הוצאת מכללה ירושלים.
- קדושת פשוטו של מקרא הוצאת מוסד הרב קוק.
- בא לכלל כעס בא לכלל טעות הוצאת מכללה ירושלים.
- נתעלמה ממנו הלכה הוצאת מכללה ירושלים.
- סוגיות בפרשת שופטים הוצאת מכללה ירושלים.
ההדיר ופירש ספרים שונים:
- פרוש ספורנו על התורה. יצא במהדורה חדשה ומהודרת, שנת תשע"ז (שני כרכים).
- משך חכמה של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק.
- פרוש "העמק דבר" על התורה של הנצי"ב בשיתוף עם בנו הרב מרדכי קופרמן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרים ושיעורים של הרב קופרמן על התורה באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
- ישראל כהן, מייסד 'המכללה': הרב יהודה קופרמן ז"ל, באתר כיכר השבת, 4 בינואר 2016
- שלמה פיוטרקובסקי, הרב יהודה קופרמן הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2016
- שעורים מוקלטים של הרב קופרמן סביב פרשיות השבוע באתר המכללה(הקישור אינו פעיל).
- מספריו
- פשוטו של מקרא - חלק א, ירושלים, תשס"ח, באתר HebrewBooks
- פשוטו של מקרא - חלק ב, ירושלים, תשס"ח, באתר HebrewBooks
- יהודה קופרמן (1929-2016), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 חגית רוזנבאום, "מורן ורבן", ריאיון עם הרב יהודה קופרמן, בשבע, מוסף אתנחתא 635, כ"א באדר תשע"ה. (להורדה)
- ^ מגמה ריאלית בישיבת "מרום ציון", מעריב, 18 ביוני 1961.
- ^ יהודה קופרמן, לימוד סוגיות מן התורה עפ"י המקורות: חוברת א' – פרשת עדים זוממים, ירושלים תשכ"ב, באתר אוצר החכמה.
- ^ יקירי ירושלים לשנת תשס"ז - 2007 באתר עיריית ירושלים.
- ^ ראו דבריו ב"תעודת הזהות" של המכללה (נמצא גם באתר המכללה).