יהודה קרמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה קרמון
ליאופולד קאופמן
1912 –‏ 1995
אין תמונה חופשית
נתונים נוספים
ענף מדעי גאוגרפיה
נולד 17 באפריל 1912
נפטר 7 ביולי 1995 (בגיל 83)

יהודה קרמון (17 באפריל 1912 - 7 ביולי 1995) היה גאוגרף ישראלי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמון נולד באושוויינצ'ים בשנת 1912 למשפחה יהודית. משפחתו עברה ללגניצה שבשלזיה תחתית ושם הוא קיבל חינוך כללי. בשנים 1929 עד 1933 למד בסמינר לרבנים, ובמקביל למד היסטוריה באוניברסיטת ברסלאו (ורוצלב). לאחר עליית הנאצים לשלטון, התקרב לתנועה הציונית והיה פעיל בתנועת הבונים בשלזיה. קרמון ביקר בישראל. בשנת 1936, ושנתיים לאחר מכן, עלה לארץ ישראל ולמד בסמינר למורים. בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי, ביחידת המיפוי בקהיר. לאחר המלחמה היה מורה בתל אביב. בין 1947 ל-1949 שירת במודיעין של "ההגנה".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמון החל בקריירתו המדעית בגאוגרפיה בגיל 38 בעקבות התמנותו לעוזר במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. כעבור שלוש שנים, בשנת 1953, קיבל הסמכה לגאוגרף בעקבות עבודת המחקר שלו בנושא אגם החולה. כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. היה ממקימי החוג לגאוגרפיה והחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.

לאחר שפרש לגמלאות אמר עליו פרופסור שלום רייכמן:

במשך שלושים ושתיים שנה, מגיע קרמון להישגים מרשימים בתחום המחקר וההוראה: הוא כתב תשעה ספרים, ערך ארבעה נוספים ופרסם חמישים ושבעה מאמרים מדעיים אולם אין בהרצאה יבשה של עובדות אלה כדי לתאר את דמותו המיוחדת של קרמון כאדם, כמורה וכחוקר. קודם כל, הוא תוצר מובהק של התרבות האירופית והיהודית כאחד, שאליהם נחשף בעת לימודיו בבית מדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטת ברסלאו. שנית, קרמון הוא מורה בחסד עליון, שרכש השכלה פורמלית בחינוך ובדידקטיקה בסמינר למורים בבית הכרם בירושלים. לימים, עתיד היה לומר בחיוך שהשכיל למצות בקריירה המדעית שלו את תחומי הידע שרכש קודם על­ידי שילובם בגאוגרפיה, שהייתה המקצוע האחרון שרכש. את העניין בגאוגרפייה גופא טיפח בו א"י ברור ז"ל, שהיה מורו בסמינר. כעבור קרוב ליובל שנים, כאשר תיאר את יחסו של ברור אליו בסוף שנות השלושים, עדיין ניתן להרגיש בחום, בחיבה וברגשי הכבוד שרחש קרמון כלפי מורו

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמון כתב תשעה ספרים, ערך ארבעה ספרים, ופרסם חמישים ושבעה מאמרים[1]

עברית:[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמק החולה הצפוני, פרק בחולדות הנוף של ארץ ישראל, ירושלים 1956
  • עם מ' ברוור, אטלס המזרח התיכון, פיסי, כלכלי ומדיני עם סקירה גאוגרפית, תל אביב. 1962.
  • קווי הפסקת האש של ישראל. הוצאח קצין חינוך ראשי. מטכ"ל, 1968.
  • עם א' שמואלי, חברון, דמותה של עיר הררית, תל אביב, 1970.
  • ארץ ישראל, גאוגרפיה של הארץ ואזוריה, תל אביב, 1977.
  • לכסיקון גאוגרפי חדש, 1966
  • אטלס המאה העשרים, תל אביב, 1980
  • (עם א' שמואלי וג' הורביץ). אגן הים התיכון. תל אביב. 1983.
  • עמ' ברוור, א' נגב, ד' עמירן), ארץ-ישראל, כרך י"ז וספר ברור', החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, ירושלים, 1984.
  • התהוות הנוף של עמק החולה, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, י"ט (תשט"ו), עמ' 70–86.
  • השפעות טופוגרפיות על דרכי התחבורה ביהודה, יהודה וירושלים, הכנס הארצי הי"ב לידיעת הארץ, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, ירושלים, ,1957 עמ' 144–150.
  • התנאים הפיסיוגרפיים של השרון והשפעתם על התפתחותו היישובית, ידיעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, כ"ב (תשי"ט), עמ' 111–133
  • השימוש החקלאי בקרקע בהרי-צפת, ידיעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, כ"ד תש"ך , עמ'  210-228
  • דרכי התחבורה בהרי-צפת כהתפתחותן ההיסטורית, יריעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, כ"ד (תש"ך), עמ' 240–249
  • תנאיה הגאוגרפיים של אילת כגורם בפיתוחה, ספר אילת, הכינוס הארצי הי"ח ליריעת הארץ, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, תשכ"ג, עמ' 231–241
  • אקרה בירת גאנה, התהוותה של עיר "ראשה" באפריקה, המזרח החדש, 1968, עמ' 24–39
  • מעמדה הגיאופוליטי של אילת ותמורותיו ההיסטוריות, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל, ו', 1968, עמ' 53–80
  • השגות למודלים שלצמיחה ומבנה עירוני, אופקים בגאוגרפיה א', אוניברסיטת חיפה, 1975, עמ' 21–40
  • ד"ר א.י. ברוור ז"ל, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל, ט' 1976.
  • תמורות בנוף העירוני שך ירושלים במאה הי"ט, קתדרה, ,6 1976, עמ' 38–73
  • מפעלי ים המלח -היבטים גאוגרפיים, ארץ הנגב, 1979, עמ' 753–762
  • הנמלים הים תיכוניים של ישראל בהשוואה לדגם הנמל הים תיכוני, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל, י"א, 1980, עמ' 133–151

אנגלית:[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Geography of Settlement in Eastern Nigeria. Scripta Hierosolymitana, Vol. XV, 2 (1966)
  • lsrael- A Regional Geography, New York. 1970
  • Ports Around the World, Crown Publishers, New York, 1980. Israel, Eine gengraphische Liiender,kunde, in: Wissenschaftlische Liinderkunden. Band 21. 9 Darmstadt, 1983.
  • The Settlement of the Northern Huleh Valley since 1838, Israel Exploration Journal (IEJ). 3 .(1953). pp. 4-25
  • Geographical Aspects in the History of the Coastal Plain of Israel. ,IEJ, (1956). pp. 33-.50
  • The Drainage of the Huleh Swamps, Geographical Review, 50 (1960). pp. 169-193
  • Zur Wirtschaftsgeographie Israels, Zeitschriji Jiir Wirschaflsgeographie. Hagen. 1960. pp. 22
  • An Analysis of Jacot in's Mapof Palestine, IEJ, 10 (1960).pp.155-173,244-253 23
  • Geographical Influences on the Historical Routes in the Sharon Plain. PEQ (1961). pp. 43-60
  • Israel, bevolkerungs und wirtschaftstruktur, in: E. Meynen (ed.). Geographisches Taschenhllch 1962-63. Wiesbaden. pp. 141-156
  • Eilath.lsrael's Red Sea Port. TESG. 54 (1963). pp. 117-126 27
  • Israel, Land und Bevolkerung. in: J.M. Landau (ed.), Israel (Kultur der Nationen. Nurnberg.
  • Land Use Survey in Mediterranean Countries. Cartographical Suggestions. Land Use Seminar on Mediterranean Climates. Arid Zone Research Series. Unesco. Paris. 19M. pp. 159- J 66
  • (with D,H.K. Amiran), The Development of the Dead Sea Works. Tf'SG. 55 (1964). pp.210-233
  • Das Tode Meer als Lebensspender. Die Natur. Spectrum Verlag. 3 (1965). pp. 6- 14
  • Ashdod, a New Mediterranean Port in Israel. Geography (1965). pp. 254-258
  • Israel und Jordanien, Westermanns Lexicon der Geographie. Braunschweig. 1967. 36 pp
  • Accra,Tema, Das Werden einer Afrikanischen Grosstadt, Erdkllnde. 21 (1967). pp. 33-48
  • Water - a Lever for Development in the Middle East, Middle East Development 1l. Truman.Center Publication, 3. Jerusalem. 1968. pp. 64- 78
  • The Vineyards of Hebron. Geografisch Tijdschrt. 5 ( 1971 ). pp. 501 -510
  • Urbanization in Nigeria - a review, African and Asian Studies, 8, Jerusalem, 1972, pp..319-322
  • Ein Modell des Raumlischen Wachstums Prozess Westeuropiiischer Hafenstiidte, in: Der Wirtschqfisraum. Festschrift fur Erich Otremba. Beihefl zur Geographischen Zeitschr(ft, Heft 41 (1975). pp. 212-231
  • Changes in the Urban Geography of Hebron During the Nineteenth Century, in: M. Maoz (ed,), 45 Studies on Palestine During the Ottoman Period, Jerusalem. 1975. pp. 70-86
  • Eilat. Problems of a Port on a Desert Coast. in: D.H.R. Amiran &Y. Ben Arieh (eds.), Geography in Israel, Jerusalemm. 1976. pp. 106-137
  • The Changing Role of Ports. Focus, vol. 32.40. 2 (1981). pp. 16-17 57
  • The Ownership of a Port as a Factor in its Operation and Physical Structure. in: Changing Maritime Transport. Proceedings of the International Seminar on the Geography of Maritime Circulation. Naples. Instituto Universitario Navale. Decembre 1981. pp. 167.-177

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]