יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח
Archeological survey 1968.jpg
העמוד הפותח את הספר
מידע כללי
מאת משה כוכבי
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרי ארץ ישראל
הוצאה
הוצאה האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל
שנת הוצאה 1972
מספר עמודים 350
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001962265
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח או כפי שכונה "סקר החרום" הוא הסקר הארכאולוגי המקיף הראשון אשר נערך באזורים אלה: יהודה, השומרון והגולן. מלחמת ששת הימים פתחה לראשונה בפני הארכיאולוגים הישראליים אפשרויות מחקר באזורים האלה. רק על אזור הגולן היה מידע על אתרים עתיקים מספרו של גוטליב שומאכר שנכתב בסוף המאה ה-19. ביהודה ושומרון, למעט יוצאים מהכלל, לא נבדקו אתרים וזיהויים לא היה מלא.

הסקר בשטח החל להתבצע כבר חודשים אחדים מסיום מלחמת ששת הימים, כיוון שהייתה תחושה כי שטחים אלה יוחזרו לירדן, מצרים וסוריה מוקדם ככל האפשר. הארכיאולוג אברהם בירן שניהל את הסקר כתב: הייתה זו "מעין פעולת בזק אשר גילתה אתרים עליהם לא היה ידוע דבר". אגף העתיקות והמוזיאונים, צה"ל, משטרת ישראל ומתנדבים רבים הצטרפו לעבודה. סקרי השלמה בוצעו בגולן, הרי השומרון, צפון סיני ובאתרים היהודיים בדרום הר חברון.

לשם ביצוע הסקר חולק השטח שתוכנן לסקר לחמישה חלקים ולכל אזור מונה ארכאולוג אחראי.

  1. ארץ יהודה - משה כוכבי.
  2. מדבר יהודה ובקעת יריחו - פסח בר אדון
  3. ארץ בנימין והר אפרים - זאב קלאי
  4. ארץ אפרים ומנשה - רם גופנא ויוסף פורת
  5. הגולן - קלר אפשטיין ושמריה גוטמן

ארץ יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסקר הקיף 800 קמ"ר הנמצאים מעבר לגבולות שנקבעו בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. בסקר נכללו כמעט כל הרי יהודה, שוליה המזרחיים של השפלה הגבוהה וקצהו הצפוני של הנגב. על חבל ארץ יהודה היה מעט ידע ארכאולוגי, לעומת זאת היה עליו מידע רב ממקורות מקראיים והיסטוריים. לפיכך החליטה המשלחת כי הסקר ייערך לפי סדר העדיפות הבא:

  1. בדיקה ארכאולוגית של אתרים אשר לגביהם הוצעו זיהויים היסטוריים.
  2. בדיקת האתרים אשר מסומנים במפה כאתרי עתיקות.
  3. כיסוי רציף של השטח כולו.

בסך הכל נבדקו 208 אתרים. רובם על גב ההר: תלים כיפתיים ותלים עם שלוחה. חלק מהאתרים מהתקופה ההלניסטית ועד היום נמצאו הרוסים, עקב הוצאת האבנים לשימוש משני. אתרים עם אבני גוויל, מתקופות קדומות יותר, נמצאו שמורים.

אם נחלק את האתרים לפי התקופות, הרי האתרים שקדמו לתקופת הברזל היו מעטים. ההתנחלות הצפופה החלה בתקופת הברזל על ידי המתיישבים שלימים נודעו כממלכת יהודה. בתום הסקר אושר הזיהוי של יישובים רבים, ביניהם: ביתר, תקוע, בית צור, חלחול, זיף, כרמל, מעון, דביר, קעילה.

מהתקופה הפרסית נמצאו יישובי פרזות באזור בית לחם. לאורך הגבול הדרומי של פחוות יהודה התגלו מצודות להגנה מפני פולשים מדרום הארץ.

בתקופה ההלנסיטית יש עליה ניכרת בצפיפות היישוב ובעוצמתו. צפיפות המזכירה את ראשית ההתנחלות בתקופת הברזל. רוב היישובים בדרום הרי יהודה, בין השאר, סביב אדוריים שהייתה בירת טופרכיה.

בתקופה הרומית נמשך הגידול במספר היישובים. נמצאו שרידים מפוארים במקומות אחדים בנוסף לאלה הידועים מהרודיון ומחברון (מערת המכפלה). הממצאים היו עדות לפריחת השטח בתקופת הבית השני. מתקופה זו יש גם שרידים לקיום חקלאות מפותחת על גבי מדרגות עיבוד. חפירה יסודית בוצעה ליד ביתר לאיתור ביצוריה וההגנה על סביבות העיר בימי מרד בר כוכבא.

התקופה הביזנטית היא תקופת שיא של היישוב בכל ארץ ישראל וגם ביהודה יש עליה במספר היישובים. בסך הכל נמצאו עדויות לקיום 127 יישובים בהר (כפליים מהתקופה הרומית) ועוד 26 - בשפלה הגבוהה. יישובים אלה יוצרים את "הגשר ההתיישבותי" ליישובים של ימינו, חלקם הגדול מיושב עד היום. דגש מיוחד ניתן היה למציאת שרידים מהיישובים היהודיים בדרום הרי חברון באזור שכונה דרומא.

עוד נושא שנידון בסקר הוא מערכת הדרכים שנמצאה פרוסה ביהודה.

מדבר יהודה ובקעת יריחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור שנסקר כלל את החלק של מדבר יהודה שלא נכלל בגבולות מדינת ישראל, את ערבות יריחו ובקעת הירדן עד גשר אדם - 1,400 קמ"ר. עקב הזמן המוגבל של הסקר - ארבעה חודשים, המספר הרב של האתרים והקשיים והמאמץ הכרוך בסקירת המערות בשטח, התוצאות היו חלקיות בלבד. אתרים מוכרים לפני הסקר היו בקומראן, עין פשחה וואדי מורבעת והמערות שבו. בסקר אותרו 210 אתרים נוספים. התברר "כי המדבר שמר על עקבות בולטים של התרחשויות ואירועים היסטוריים, בייחוד בתולדות עם ישראל ובמלחמתו לעצמאות ולחרות".

הסקר לא העלה השערות אשר יסבירו את התופעות הבאות:

מהתקופה הפרה-היסטורית נמצא אתר על שטח של 25 דונם, דרומית לסרטבה. הוא היה מרכז לתעשיות כלי צור. נמצאו בו אבני צור טובות. על אפשרות הימצאות אתרים מהתקופה הכלקוליתית היה ידוע לאור המטמון המפואר שנמצא בנחל משמר וההמקדש הכלקוליתי בעין גדי. נמצאו אתרים נוספים במדבר: מתחמים עגולים בקוטר מ-30 מטר עד 50 מטר, עם במה בתוכם. יש להניח שהיו אלה אתרים פולחניים. הסוקרים העלו גם את ההשערה כי השם "גלגל" אינו מתייחס למקום מסוים אלה לאתר פולחני בעל מבנה עגול עם במה - כמוהו נמצאו עשרות בסקר.

מהתקופה הישראלית נמצאו מצודות, מצדים וקווי-חומה, האחד באורך של 2.5 ק"מ. ההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי ממלכת יהודה. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי הצאן, שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מספר דברי הימים (ב' כ"ו - י') על ימי המלך עוזיהו "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי הבדויים.

מהתקופה הרומית נמצאו קווי ביצורים ודרכים, באותו תוואי שנבחר על ידי מלכי יהודה. הרומאים הוסיפו מחנות צבא ומבצרים ומצדים נוספים. התברר בסקר עד כמה הצבא הרומאי עשה מאמץ לחסום את דרכם של הלוחמים היהודים. הוא בנה מבצרים ומצדים במדבר מעל פתחי הנחלים ומוצאם על מנת לשימם במצור ולהביאם לידי כניעה.

הושגו גם ממצאים על אמות המים ועל המערות הרבות שהתגלו במצוקים. המערות, ללא יוצא מהכלל, במדבר יהודה ובמערב יריחו, נמצאו כמעט ריקות מממצאים, הבדואים כנראה הקדימו את חוליות הסקר. פסח בר אדון מנהל הסקר באזור מסכם: "אין בליבי ספק שהנסתרות עדיין מרובות מהנגלות, וכך בשטח הסקר כולו."

ארץ בנימין והר אפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ אפרים ומנשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]