יהודית וינשטוק

יהודית וינשטוק (נולדה ב-1940) היא סופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית וינשטוק היא בתם הבכורה של חנה וחיים זיסוביץ ולה אח ואחות. הוריה עלו לישראל מתוך ציונות באמצע שנות השלושים והיו ממקימי הקיבוץ הדתי בארות יצחק. בהיותה בת שש עברה יהודית עם משפחתה למושבה פרדס חנה, בה גדלה. אביה היה פעיל המפלגה הדתית לאומית "הפועל המזרחי", שימש כסגן ראש המועצה וכמנהל לשכת העבודה בה. וינשטוק היא בוגרת התיכון האזורי "תחכמוני" בחדרה, למדה הוראה לגיל הרך, במכללת "תלפיות" בתל אביב. היא בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך ובמנהל החינוך מאוניברסיטת בר-אילן.

וינשטוק עסקה בחינוך הקדם יסודי קרוב לארבעה עשורים: תחילה כגננת, ולאחר מכן כמדריכת גננות, כמפקחת גני ילדים וכחברת הנהלה של מחוז המרכז במשרד החינוך. במסגרת זו כתבה והנחילה תוכניות לימודים בגני הילדים המ"מ והממ"ד.

לאחר פרישתה לגמלאות ב-2002 החלה ביצירתה הספרותית. כתבה סיפורים קצרים שפורסמו במעריב, ידיעות אחרונות, העיר ומקור ראשון. ספריה "כולם היו כאן והלכו", קובץ סיפורים, ו"אישה כמוה", רומן, יצאו לאור בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן.

יהודית וינשטוק נשואה לבן-ציון וינשטוק, איש ביטוח בעברו, לשעבר הבעלים והיושב ראש של חברת הביטוח "שומרה", כיום בעל חברה בתחום הנדל"ן. הם מתגוררים בפתח תקווה. וינשטוק היא אם לארבעה: יוסי וינשטוק, מנכ"ל לשעבר בחברת הביטוח "שומרה" וכיום יזם עסקי; שי כרם (וינשטוק), עיתונאי בעברו והמנהל והמפיק של דנה אינטרנשיונל זה שנים רבות; אלון ויינשטוק, במאי סרטים תיעודיים; ותמי פת-וינשטוק, אחות במקצועה.

יצירתה הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולם היו כאן והלכו, כנרת זמורה-ביתן דביר, עורכת מיה דבש, 2011.

אסופת סיפורים קצרים המלווים את חייהן של דמויות שמרכיבות את פסיפס החברה הישראלית בכללה, והחברה הדתית לאומית בפרט, על רקע החיים במדינת ישראל המוקמת, מתהווה, ומתגבשת, עד להווה של שנות האלפיים.

הסיפורים כתובים מתוך החיים העכשוויים, אבל מביטים אחורה אל מה שהיה, ואל ההתמודדות עם שינויים, ועם שברים וסדקים הנוצרים ומתרחבים עם השנים.

בין הנושאים בהם עוסק הספר: זוגיות, יחסי הורים וילדים, חברות, אינטראקציה בין דתיים וחילוניים, שכול, חוויית ילדות במצוקה, יחסי וותיקים ועולים חדשים, ילדות במושבה, פערים בחברה הישראלית, חיים בהתנחלות, אידאולוגיות ומימושן במציאות.

רן בן נון, כתב על ספרה בעיתון ידיעות אחרונות:

'"כולם היו כאן והלכו"... הוא קובץ מעניין להפתיע, קודם כל בגלל הסגנון המיוחד של הכותבת: השורות קצרות וטלגרפיות, הביטויים יצירתיים ולא שגרתיים, וגם ההתרחשויות מגיעות מארץ דמדומים לא מוכרת, שבה הכל קורה אחרת, גם אם זה סיפורי אהבה ומערכות יחסים כמו שהייתם מצפים למצוא בכל סוגה ספרותית. לסיפורים של וינשטוק יש טעם שונה, שאינו ערב לכל חיך, אבל שווה נגיעה, אפילו על קצה הלשון."

אישה כמוה, כנרת זמורה-ביתן דביר, עורכת תמר ביאליק, 2013

נימה זיסמן היא מנהיגה רוחנית כריזמטית, העוסקת בהחזרה בתשובה. יום אחד היא נעלמת במפתיע. ומותירה אחריה סימני שאלה רבים, שמועות, וספקות ההולכים ומתרבים. הסיפור מסופר בגוף ראשון מפי חברת נעוריה, לאה, הקוראת ביומניה, מביא גם את סיפורה של ידידות נעורים, כמערכת יחסים מורכבת שידעה עליות ומורדות במהלך השנים. באמצעות היומנים נחשף ומתגלה באור שונה סיפורה של זיסמן, נחשפים רבדים נוספים, סודות, החמצה, וחיים כפולים, הפורשים מחדש את סיפורה של נימה.

על הספר נכתב בעיתון "ישראל היום":

"הסיפור יוצא הדופן של הגיבורה משמש לווינשטוק קרש קפיצה לדון באופן נוקב ואירוני בדילמות המרכיבות את העולם הדתי־לאומי, המצוי בתווך בין העולם החרדי לחילוני ולסקור אותו על מורכבותו וחולשותיו תוך כדי דיון בתשוקה – לא המושג השכיח ביותר בהקשר לחברה הזו דווקא. ההישג הטמון ב"אישה כמוה" הוא בהצגת הדילמות של הנשים מן המגזר הדתי־לאומי באופן נגיש, שמדגיש את ההבדלים המאפיינים את עולמן לצד הדילמות שמעסיקות אותן."

פרח טורף, כנרת זמורה-ביתן דביר, עורכת תמר ביאליק, 2018

הספר הוא רומן העוסק בטלטלה הפוקדת משפחה שבתה הצטרפה לכת מסתורית ומסוכנת.

סיפורים קצרים שפורסמו בעיתונות הכתובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ריבה מים", מוסף סופשבוע של העיתון מעריב, 17 בינואר 2003
"סולו", מוסף שבת של העיתון מעריב, 19 במרץ 2008
"ואני ראיתי ברוש" מוסף דיוקן של העיתון מקור ראשון, 11 בספטמבר 2009
"הזדמנות שנייה", מוסף דיוקן של העיתון מקור ראשון, 29 בינואר 2009
"פגישת מחזור", מוסף דיוקן של העיתון מקור ראשון, 19 ביולי 2010
"בית בכפר", מגזין נשים של העיתון מקור ראשון, 15 באוגוסט 2008
"ימים נוראים", מגזין נשים של העיתון מקור ראשון, 26 בספטמבר 2008
"גברת מילץ מעין גב", מגזין נשים של העיתון מקור ראשון, 25 במאי 2008
"האישה מארץ עוץ", מגזין נשים של העיתון מקור ראשון, 27 בפברואר 2009
"על קנאה אחת", מגזין נשים של העיתון מקור ראשון, 21 בנובמבר 2008
"איך שגברת רחל מחנכת את הילדים", מגזין נשים של העיתון מקור ראשון, 19 בדצמבר 2008
"לוויה בקיבוץ", מוסף דיוקן של העיתון מקור ראשון, 30 בדצמבר 2011
"היום שבו מת חודורוב", מגזין נשים של העיתון מקור ראשון, 23 בפברואר 2007
"עכשיו אתה חוזר בחזרה", מגזין נשים של העיתון מקור ראשון, 22 בפברואר 2008
"ישראלים", בעיתון העיר, 24 ביוני 2006

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "כולם היו כאן והלכו"

צחי כהן, "הרגע שבו השלמתי עם התרחקותם של ילדיי מהדת", ריאיון במוסף "זמנים מודרניים" של העיתון ידיעות אחרונות, 2 במרץ 2011, עמ' 25–26.
ריאיון במוסף "שישבת" של העיתון ישראל היום, 18 במרץ 2011, עמ' 45.
"לא מתרפקת, זוכרת", ריאיון במוסף "דיוקן" של העיתון מקור ראשון, 20 במאי 2011, עמ' 22–26.
רן בן-נון, "מצאה תשובה", במדור "הספרייה" במוסף "24 שעות" של העיתון ידיעות אחרונות, 6 ביוני 2011, עמ' 11.
קורין אלבז, "הגיל לא רלוונטי", ריאיון בעיתון ידיעות פתח תקווה, 18 במאי 2012, עמ' 76.
לירון אלמוג, "המקום בו אני כותבת", ריאיון במוסף "שישבת" של העיתון ישראל היום, 18 במרץ 2013, עמ' 45.
יעקב בר און, "כולם היו כאן והלכו", ריאיון במוסף דיוקן של העיתון מקור ראשון, 20 במאי 2013.

על "אישה כמוה":

אסתר לאופר, "ספרים" במוסף "מוצש" של העיתון מקור ראשון, גיליון 125, 4 בספטמבר 2013, עמ' 32.
"אישה כמוה", ריאיון במגזין אסותא, גיליון 7, 2013.
יונית פרידלר, "בנימה אחרת", במדור "עם הספר", בעיתון הלל, ירחון לראשי חודשים מבית בשבע, חשוון תשע"ד, עמ' 82–84.
ריאיון בעיתון טיים אאוט תל אביב, 8 באוגוסט 2013.
נ. הלפרין, ע. לחמנוביץ, י. אמיר, ביקורת במוסף "קוראים היום" של העיתון ישראל היום, 28 באוגוסט 2013.
אורי קידר, "נוגעת לא נוגעת", ריאיון בעיתון ידיעות פתח תקווה, 25 באוקטובר 2013.
ריקי רט, "במלוא הנימה", ביקורת במוסף "שבת" של העיתון מעריב, 22 בנובמבר 2013. התפרסמה גם במקור ראשון.