יהודית ושפחתה עם ראש הולופרנס (מנטניה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | אנדראה מנטניה |
| תאריך יצירה | בין השנים 1495–1500 |
| טכניקה וחומרים | טמפרה על לוח עץ |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
18.1 מ"מ  |
| גובה |
30.1 מ"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
1942.9.42 (הגלריה הלאומית לאמנות) |
| מיקום |
הגלריה הלאומית לאמנות וושינגטון שבארצות הברית |
  | |
יהודית ושפחתה עם ראש הולופרנס (באיטלקית: Giuditta e l'ancella con la testa di Oloferne) הוא ציור טמפרה מעשה ידי הצייר אנדראה מנטניה, שצויר בין השנים 1495–1500 ומתאר את יהודית ושפחתה עם ראשו הכרות של הולופרנס. היצירה מוצגת בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון.[1]
היסטוריה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודית היא גיבורת ספר יהודית, מן הספרים החיצוניים למקרא שבו מתואר כיצד היא עורפת את ראשו של הולופרנס, שר הצבא האשורי, לאחר שהסתננה למחנהו כדי להציל את עמה. הציור מתאר את הרגעים שלאחר העריפה, שבהם יהודית ושפחתה נמצאות ליד אוהלו של הולופרנס.
הציור תוארך בעזרת השוואה לציורי גריזיי דומים, שנושאם הברית הישנה, שצוירו על ידי מנטניה בין השנים 1495–1500. ייתכן והציור היה כלול באוסף בית גונזגה שנרכש על ידי צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה בשנת 1628. הוא עבר בירושת משפחת אצולה אנגלית עד שנמכר בלונדון בשנת 1917. הוא נרכש והועבר לניו יורק בשנת 1923 ונתרם לגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון בשנת 1942.
תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוח הוא בעל צבעים מבריקים וססגוניים, ודומה למיניאטורה. יהודית עומדת מתחת לאוהלו הוורוד של הולופרנס (שרגלו נראית מימין) מיד לאחר שערפה את ראשו, כשהחרב עדיין בידה. היא לבושה שמלה לבנה צמודה ומעליה אריג כחלחל. האדמה, המצוירת בפרספקטיבה אלכסונית, מורכבת מאבנים ולוחות קרקע שחלקם אינם במקומם וצבועה בטמפרה בצבעי זהב וכסף.
קפלי לבושה של יהודית משתפלים מגופה כאילו הייתה פסל קלאסי. עמידתה היא עמידת קונטרה פוסטו מתפתלת הרווחת בדמויות הרנסאנס, ונגזרת מפסלים עתיקים. היא נראית שלווה ומנותקת מהזירה המבעיתה, כשראשו של הקורבן שעדיין אחוז בידה מוכנס לשק המוחזק בידי שפחתה.[1]
