יודי יובל רקנאטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יודי יובל רקנאטי, מאי 2017
יהודית יובל רקנאטי לשמאלו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין ורעייתו, נחמה ריבלין מארחים אירוע לציון 20 שנות פעילות לנט"ל, מימין מנכ"לית נט"ל אורלי גל, ומשמאל בני גנץ, מרץ 2018

יודי יובל רקנאטי (נולדה בתל אביב-יפו בשנת 1951) היא יזמת חברתית, אשת עסקים ונדבנית ישראלית. מייסדת ויו"ר קבוצת גנדיר ועמותת נט"ל.

בשנת 2016 פורבס ישראל העריך את הונה ב-1.5 מיליארד שקלים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית יובל רקנאטי היא בת למשפחת רקנאטי, ממשפחות העסקים הבולטות בתולדות מדינת ישראל. סבה, ליאון רקנאטי היה מייסד בנק דיסקונט; אביה דניאל רקנאטי היה מנכ"ל הבנק; ואמה, מטילדה רקנאטי ממשפחת קרסו, הייתה פעילה חברתית.[2] אחיה הוא הבנקאי ליאון רקנאטי.

למדה בגימנסיה העברית "הרצליה" והדריכה בתנועת הצופים. שירתה בצה"ל כקצינת ח"ן וסעד. בוגרת תואר ראשון בארכאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב (בשנת 1976) ותואר שני בטיפול באמצעות אמנויות, מלסלי קולג'(אנ'), בבוסטון, שבארצות הברית.

יובל רקנאטי היא המייסדת והבעלים של "קבוצת גנדיר", המשלבת פעילות עסקית נרחבת עם פילנתרופיה ותמיכה בפעילות ארגוני החברה האזרחית בישראל, "קרן גנדיר" המשפחתית, השייכת לקבוצה, מתמקדת במספר תחומים עיקריים: קידום צעירים גילאי 20–35 בקהילות, קיבוצים עירוניים, מרכזי צעירים בפריפריות חברתיות וגאוגרפיות בישראל, שרות לאומי/אזרחי ותמיכה בבעלי צרכים מיוחדים במסגרת "קרן הזדמנות". נוסף על כך, שותפה בקרנות שחף, קרב, רש״י, אריסון ומריו סגל.

בשנת 1998 הקימה יחד עם ד"ר יוסי הדר את עמותת נט"ל, שמטרתה העיקרית היא להוות בית טיפולי רב מקצועי לנפגעי טראומה וקרוביהם על רקע הסכסוך הישראלי הערבי ואסונות בעלי אופי לאומי למען שיקום ושיפור איכות חייהם. רקנאטי, המשמשת גם כיו"ר העמותה בהתנדבות, מעמידה את בית נט"ל לטובת העמותה, וכן תורמת לכיסוי הוצאות הנהלה וכלליות מדי שנה.

בין השנים 2001–2004 השתתפה מספר פעמים במשלחת ישראל ל-GA, העצרת הכללית של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה. בפעמיים אלו הייתה נציגת המשלחת של פילנתרופים ישראלים.

בשנים 2014–2015 הייתה יושבת ראש מבצע "הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן.

עם הארגונים להם תרמה נמנים: מרכז רפואי דוידוף במרכז רפואי רבין, מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, האגודה למלחמה בסרטן, המרכז הבינתחומי הרצליה, מוזיאון ישראל ובית האבות ע"ש ליאון רקנאטי. משמשת כדירקטורית בבית גיל הזהב ע"ש דניאל ומטילדה רקנאטי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובל רקנאטי היא אלמנתו של ד"ר ישראל יובל, שהיה גינקולוג ואיש עסקים. נמצאת במערכת יחסים זוגית ואם לשלוש בנות. מתגוררת בהרצליה פיתוח.

חברויות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברת הנהלה של האוניברסיטה העברית
  • חברת הנהלה של אוניברסיטת תל אביב
  • חברה הנהלה של מוזיאון ישראל
  • חברת הנהלה של קרן יה"ל
  • חברה מייסדת בוועד המנהל, מרכז שיתופים, הפועל לחיזוק החברה האזרחית בישראל, באמצעות פיתוח הניהול החברתי, הרחבת הפילנתרופיה הפרטית וקידום השיח הבין מגזרי
  • חברת ארגון JFN ויושבת הראש לשנת 2015
  • נאמנה בארגון מידות
  • חברת ומשנת 2017 סגנית יו"ר של ארגון אריה יהודה ישראל, המקיים פעילות חברתית פילנתרופית של נשים בישראל לקידום ולהעצמת נשים ונערות בחברה הישראלית
  • חברה משנת 2010 ביוזמה "יכולים, נותנים", לקידום נתינה פרטית משמעותית בישראל
  • הייתה חברה בוועדה המייעצת לישראלים מטעם ה-UJC

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס משנה בתחרות היזם החברתי (2004)
  • אות כבוד על פעילותה בנט"ל, המועצה הארצית לפיתוח חברתי (2004)
  • מגן שר הבריאות למתנדבים מצטיינים (2005)
  • אות ראש עיריית תל אביב-יפו למתנדבים מצטיינים (2005)
  • אות הנשיא למתנדב (2008)
  • אות יקיר הצופים (2012)
  • אות החוסן, מכללת חיפה (2012)
  • דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת תל אביב, "על היותה מנהיגה מן השורה הראשונה בתחומי הפילנתרופיה, הסנגוריה הציבורית וההתנדבות האזרחית... והרוח ההומניטרית הנדיבה שלה בתמיכה במגוון יוזמות תרבותיות, רפואיות וחברתיות בתחום הרווחה, שמשפרות את איכות החיים בישראל" (2013)
  • עמית כבוד, המרכז הבינתחומי הרצליה, בעבור פועלה בעמותת נט"ל (2014)
  • דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2015)
  • אות פורום בכירי המשק, אוניברסיטת חיפה, "על עשייתה החברתית לחיזוק חוסנה ועתידה של החברה הישראלית" (2015)
  • פרס רפפורט לאישה מעוררת השראה, "על הקמת ארגון נט"ל ופעילותה החברתית והפילנתרופית ארוכת השנים" (2017).[3][4]

רשימות עיתונאיות שציינו את יובל רקנאטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליידי גלובס בחר בה לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל (2005)
  • דה-מרקר בחר בה כאחת מ-101 משפיעים לטובה (2010)[5]
  • פורבס ישראל ציין אותה כאחת מ-100 האנשים העשירים בישראל (2016)

נוסף על כך, יובל רקנאטי צוינה כאישה כמעוררת השראה בספר "24/7 - ישראלים מעוררי השראה" מאת להמן ורפאלי, בהוצאת מטר (2018).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יודי יובל רקנאטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 100 העשירים בישראל 2016, באתר פורבס ישראל
  2. ^ אודות מטילדה רקנאטי, באתר לזכרם של דניאל ומטילדה רקנאטי
  3. ^ דפנה ארד, זוכות פרס קרן רפפורט: שלוש נשים שהצליחו לשנות את העולם, באתר Xnet‏, 22 במרץ 2017
  4. ^ יהודית יובל רקנאטי - פרס רפפורט 2017, בערוץ פרס רפפורט, באתר יוטיוב, 12 במרץ 2017
  5. ^ 101 משפיעים לטובה - האנשים שהופכים את ישראל למקום טוב יותר, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2010