יהודית ליבר
| יהודית ליבר, 1970 | |
| לידה |
25 בפברואר 1940 אליאנס, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
19 באוגוסט 2020 (בגיל 80) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ארצות הברית |
יהודית (ג'ודי) ליבר (25 בפברואר 1940 – 19 באוגוסט 2020) הייתה נבלאית ישראלית. היא הייתה הנבלאית הראשית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בשנים 2000-1963.[1] שימשה במשך שנים רבות (2013-1983) כמנהלת מוזיקלית,[2] וכיושבת ראש חבר השופטים בתחרות הנבל הבינלאומית בישראל.[3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודית ליבר נולדה בעיירה אליאנס (אנ') שבאוהיו, ארצות הברית למשפחה לותרנית.[4][5] הכשרתה המוזיקלית החלה בגיל חמש בכינור ובגיל שבע בפסנתר, עד ששמעה את רסיטל הנבל הראשון שלה בגיל 10 והחלה שיעורים עם דורותי הנשן (Dorothy Henschen).[4] לאחר לימודים באוברלין קולג' אצל לוסי לואיס (Lucy Lewis),[4] היא למדה תואר שני באוניברסיטת אילינוי ובאוניברסיטת מוצרטיאום בזלצבורג, אוסטריה.[4] בקיץ 1963 היא השתלמה במושבת קיץ (סוג של כיתת אמן לתקופה ממושכת יותר) אצל הנבלאי קרלוס סאלזדו (אנ') בעיירה קמדן (אנ') שבמדינת מיין. הוצע לה להתמודד על תפקיד כנגנית נבל בתזמורת הפילהרמונית הישראלית וכמבחן היא ניגנה שם (במיין, ארצות הברית) בפני פייר מונטה, שהודיע לה כי קיבלה את התפקיד. היא התלבטה אם להיענות להצעה ובעידוד אביה נסעה באוקטובר 1963 לישראל והצטרפה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית.[4] התמיכה והעידוד שקיבלה בתזמורת בשנותיה הראשונות בישראל איששו את החלטתה לקבוע את מרכז חייה בישראל.[4] נגינת הנבל כחלק מתזמורת הייתה חידוש בישראל באותן שנים.[6]
בשנותיה הרבות כנבלאית ראשית של התזמורת, ניגנה ליבר עם מנצחים נודעים רבים. היא העידה כי לאונרד ברנשטיין, איתו עבדה במשך כ-20 שנה, השפיע עליה ועל זהותה כנגנית וכמוזיקאית יותר מכל מנצח ומכל מוזיקאי אחר.[4] מנצח נוסף אותו העריכה מאוד על אנושיותו ועל המרחב שהוא נותן למוזיקאי הבודד בתזמורת, ואשר השפיע עליה עמוקות, הוא זובין מהטה, איתו גם הייתה מיודדת באופן אישי.[7]
בין ההקלטות הבולטות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהן השתתפה: ב-1981 בהקלטת "חליל" של לאונרד ברנשטיין, בניצוחו ועם הסולן ז'אן-פייר רמפל (חליל).[1] ב-1988 היא השתתפה בהקלטת "פנטזיה סקוטית" (אנ') של מקס ברוך על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה יחד עם הסולן יצחק פרלמן (כינור).[1][8]
במרץ 2000, בהזמנת נשיא ישראל עזר ויצמן, היא הופיעה עם מוזיקאים נוספים במהלך טקס קבלת הפנים לאפיפיור יוחנן פאולוס השני בביקורו בישראל.[9]
לאחר פרישתה מהתזמורת הפילהרמונית ב-2000 התמקדה ליבר בהוראת נגינה בנבל ונתנה כיתות אמן מחוץ לישראל, בעיקר באיטליה.[7]
ב-2008 הוציאה ספר עיון "A Method for Harp. The Power of Music" (מתודה לנבל. כוחה של המוזיקה) בהוצאת ספרי המוזיקה האיטלקית "אוט אורפאוס" (איט'), עם דברי פתיחה של זובין מהטה.[1]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבעלה הראשון, לו נישאה ב-1967, רפי גלזר - חצוצרן בתזמורת הפילהרמונית, נולדו לה שתי בנות, שהפכו גם הן למוזיקאיות. לאחר פרידתם התחתנה עם צביקה ליטבק, נגן ויולה בתזמורת הפילהרמונית.[10] לאחר פרישתה, חילקה את זמנה בין ישראל ואיטליה, שם התגוררה ליד אגם קומו.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודית ליבר, באתר ספוטיפיי
יהודית ליבר, באתר Discogs (באנגלית)- Sunita Staneslow a league of her own
- קארן לינדקוויסט — שפייר, לזכרה של יהודית ליבר (1940-2020), באתר תחרות הנבל הבינלאומית, 22 במרץ 2020
- ראיון עם יהודית ליבר באיגוד האיטלקי לנבל, (באיטלקית)
- Judith Liber '61 Performs for Pope John Paul II in Jerusalem, אתר הקונסרבטוריון של אוברלין קולג', 2020. (באנגלית)
- מידע על פעילותה הבינלאומית והערכה לביצועיה, אתר הפסטיבל הבינלאומי לנבל, (באיטלקית)
- Judith Liber באתר The Alliance Review, (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 A Method for Harp. The Power of Music, Ut Orpheus Edizioni
- ^ הודעה על פטירת יהודית ליבר, בפייסבוק של תחרות הנבל הבינלאומית, 22 באוגוסט 2020
- ^ Judith Liber באתר The Alliance Review, 26 באוגוסט 2020 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 ,Sunita Staneslow a league of her own
- ^ 1 2 Judith Liber – Graduated 1957; Inducted 2014, אתר בוגרי בית ספר התיכון באליאנס, אוהיו
- ^ מיכל זמורה, שלשום בקונצרט: מוזיקה צרפתית, הארץ, 21 ביוני 1965
- ^ 1 2 ראיון עם יהודית ליבר באיגוד האיטלקי לנבל, 2 באוגוסט 2014, (באיטלקית)
- ^ Bruch*, Itzhak Perlman, Israel Philharmonic Orchestra, Zubin Mehta – Violinkonzert No. 2 / Schottische Fantasie, באתר Discogs.com
- ^ Judith Liber '61 Performs for Pope John Paul II in Jerusalem, אתר הקונסרבטוריון של אוברלין קולג', 2020. (באנגלית)
- ^ אהבה מוסיקלית בלי רבנות, "העולם הזה", גיליון 2684 מ-8 בפברואר 1989, עמוד 35