יהודית עם ראש הולופרנס (ג'ורג'ונה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודית עם ראש הולופרנס
Giuditta con la testa di Oloferne
Giorgione - Judith - Eremitage.jpg
צייר ג'ורג'ונה
תאריך יצירה 1505 לערך
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ 81.4 רוחב × 143.5 גובה
מספר יצירה ГЭ-95 (ארמיטאז') עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ארמיטאז'
סנקט פטרבורג שברוסיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יהודית עם ראש הולופרנסאיטלקית: Giuditta con la testa di Oloferne) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר ג'ורג'ונה, שצויר בשנת 1505 לערך ומתאר את יהודית עם ראשו הכרות של הולופרנס. היצירה מוצגת בארמיטאז' בסנקט פטרבורג.[1]

היסטוריה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של ג'ורג'יונה קבעה במידה רבה את התפתחות הציור הוונציאני מהמאה ה-16. היא מתארת את יהודית עם ראשו של הולופרנס לאחר שערפה אותו. גיבורת ביבליה זו, שהצילה את עיר הולדתה בתוליה מהתקפתם של האשורים, הייתה פופולרית ביותר בתקופת הרנסאנס. למרות הנושא ההיסטורי, הציור הוא למעשה מה שמכונה poesie (פיוט), סוג של יצירה שיצר ג'ורג'ונה עצמו ונפוצה במהרה בראשית הציור הוונציאני של המאה ה-16.[1]

היצירה היא אחת מאבני היסוד של התקופה הצעירה של ג'ורג'ונה ואחת הבודדות עליהן יש הסכמה כללית בדבר הייחוס אליו. היא הגיעה לסנקט פטרבורג בשנת 1772 לאחר שנרכשה בפריז בידי יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה. בסוף המאה ה-19 היא הועברה לבד לאחר הידרדרות במצבו של לוח העץ עליו צוירה במקור.

תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אפרודיטה אוראניה"

יהודית מיוצגת באורך מלא, בגודל מעט קטן מגודל טבעי. ניצחון היופי על הרודנות מומחש כאן על ידי הניגודיות בין פניה החלקים והאובלים לחלוטין של יהודית, תחת השפעתו של לאונרדו דה וינצ'י, ופניו הנפוחות של הראש הערוף של הולופרנס, מתחת לרגליה. התנוחה נובעת מהפיסול הקדום, בעיקר "אפרודיטה אוראניה" (אנ') הידועה דרך עותקים רומיים. ואילו פרטים מסוימים מתייחסים לפייטרו פרוג'ינו (ניצב החרב), לורנצו קוסטה (השרוולים הארוכים) ולאונרדו דה וינצ'י (בנוסף לפני הגיבורה, השפעות ספומאטו באטמוספירה ובשיחים שבחזית). למעשה, מעבר לחומה נמוכה, עליה היא נשענת בזרועה השמאלית תוך אחיזה בחרב ביד ימין, יש נוף רחב עם יער ועיר הנעלמת באובך כחלחל מרוחק, וכך גם ההרים.

העץ האלון העומד מאחורי יהודית ממשיך באופן אידיאלי את דמותה ומקנה לה חשיבות מונומנטלית גדולה יותר. זהו מאפיין המשותף גם ליצירות אחרות המיוחסות לג'ורג'ונה. הרושם הכללי של יהודית הוא של אישה ממוקדת ומכוילת. עכשיו, כאשר השיגה את מטרתה לחסל את שר הצבא האשורי, היא שקועה בנוף הבוקר הרענן, באווירה פיוטית שלא מופרעת אפילו על ידי נוכחות ראשו הכרות של האויב שדיכא את עירה בתוליה.

ציורו של ג'ורג'ונה מציין את המעבר בין דמותה של יהודית מלוחמת ענווה, לדמות של אישה מפתה. לחרב אותה היא מחזיקה יש צורת צלב, מה שמזכיר לצופה את האבירים הנוצריים ומסעי הצלב. הציור מראה את הגיבורה ברגע ניצחונה, דורכת על ראשו המעוות של הולופרנס. אבל במיצג זה של טוהר יש פגם, ג'ורג'ונה מכניס שינוי משמעותי: הופעתה של הרגל החטובה של יהודית דרך חריץ מיוחד בשמלתה מעוררת ארוטיקה, מעידה על דו משמעות ולכן והיא הרמז הראשון למהפך העתידי בדמותה של יהודית: מדמות המקבילה למרים, אם ישו היא הופכת לחוה, מלוחמת לפאם פאטאל.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Giorgione, Judith". ארמיטאז'.  (באנגלית)
  2. ^ Peters, Renate (2001). "Dressing Up for War: Transformations of Gender and Genre". Amsterdam: Rodopi.  (באנגלית)