יהודית רותם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יהודית רותם (נולדה ב-13 ביוני 1942) היא סופרת ועורכת ישראלית.

אין תמונה חופשית

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית רותם נולדה בבודפשט, הונגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלטו הוריה ברכבת ההצלה שארגן ישראל קסטנר. המשפחה נשארה בשווייץ שנה ואז עלתה לישראל, כשהיא בת שלוש.

גדלה בגבעת שמואל ולאחר מכן בבני ברק במשפחה חרדית, למדה בבית יעקב, ובגיל שמונה עשרה נישאה לבחור ישיבה ועבדה כמורה. לאחר עשרים שנות נישואים יצאה בשאלה והתגרשה, כשהיא אם לשבעה ילדים. עבדה כסופרת צללים (בין השאר, עבור גליה אלבין), ולאחר שמונה שנים החלה לכתוב פרוזה.

בשנת 2001 נבחרה כסופרת השנה מטעם העיתון "גלובס", ובשנת 2003 זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

רותם נישאה בשנית למשה בר-יודא, ממנו התאלמנה בשנת 2014.[1].אחת מבנותיה של רותם היא העיתונאית תמר רותם (הארץ). שתיים מבנותיה של רותם נפטרו בילדותן. בתה נעה רוט, אשת תיאטרון וקולנוע, הפיקה וביימה את הסרט "גירסא דינקותא" (2015) המספר את המהפך בחיי אמה והמשפחה. הסרט זכה לשבחים רבים.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בברית יחד: סיפורה של תנועת בח"ד-בני עקיבא בארצות הונגריה (1985)
  • אחות רחוקה: עולמה של האשה החרדית בעיני מי שיצאה משם (1992)
  • Distant sisters : the women I left behind ‏(1997)
  • קריעה (1996)
  • אהבתי כל-כך (2000)
  • איש אשר רוח בו: צבי גולדפרב – חייו (2002)
  • כולם צמאים לאהבה (2003)
  • הדום בגן עדן (2005)
  • כמיהה (2006)
  • על משכבם בלילות, הוצאת קשת (2009)
  • מתי תבוא אלי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן (2011)
  • עד שאבא יחזור, הוצאת כנרת זמורה-ביתן (2015)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] אתר "הספרייה"