יהוד (מושבה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°02′51.35″N 34°52′20.13″E / 32.0475972°N 34.8722583°E / 32.0475972; 34.8722583

מראה המושבה 1892
בית הראשונים

יְהוּד הייתה מושבה חקלאית לשעבר שהקימו מתיישבי פתח תקווה בסוף 1882. היא כללה שבעה בתי מגורים, בית כנסת ובית מרחץ. המושבה נעזבה בשנת 1893. ב-1972 שוקם הבית היחיד שנותר מימי העלייה הראשונה. הבית נמצא כיום במרכז סביון ומכונה "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהמושבה פתח תקווה נעזבה בפעם הראשונה, לאחר שהוקמה בשנת 1878, הוחלט לחדש את קיומה על ידי רכישת חלקה של 140 דונם בשולי הכפר הערבי יהודייה. המושבה החדשה נקראה "יהוד", כשם העיר הקדומה שהייתה בנחלתו של שבט דן "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן" (ספר יהושע, פרק י"ט , מ"ה). השטח היה רחוק מריכוזי היתושים מחוללי מחלת המלריה שהיו בסביבות הירקון ופטר את המתיישבים מסכנה זו.

בתי המושבה החדשה נבנו על סמך רישיון בנייה שנועד לבנייה בירושלים, שם הייתה ליהודים חלקת אדמה שנקראה אף היא בשם "יהודייה", ולה ניתן רישיון בנייה.

המתיישבים הראשונים היו משפחות מהעיר ביאליסטוק בפולין (באותה עת חלק מהאימפריה הרוסית) שכונו הביאליסטוקאים. אליהם הצטרפו אריה ליב פרומקין, ואחדים מהמייסדים הראשונים של פתח תקווה כמו יואל משה סלומון, יהודה ראב ומשה שמואל ראב, אחיו של יהודה ראב[1] שהגיע במקום האב אלעזר[2] שהיה ממייסדי פתח-תקווה אך כבר לא יכול היה להשתתף בעבודת ההתיישבות. הם הקימו אגודה שיתופית וקיבלו על עצמם עבודה עצמית. האדמות שלהם היו במקומה של פתח תקווה של היום -מרחק 7 ק"מ. בשל המרחק הרב שנאלצו לעבור בדרך לשדות הם לא הצליחו לעבדם כראוי ולהתפרנס מהחקלאות. ב-1885 - 1886 חזרו רוב המתיישבים לפתח תקווה. ביהוד נשארו מעטים. בשנת 1887 ביקר במושבה הברון רוטשילד.

בסביבות 1890 הצטרפו למושבה תלמידי חכמים ואנשי רוח, ביניהם הרב יחיאל מיכל פינס, המורה אליהו ספיר וההיסטוריון זאב יעבץ.

הרב מרדכי גימפל יפה, מגדולי רבני ליטא, עלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ח והתיישב ביהוד. הוא הקים בה ישיבה-בית מדרש שאליו נשלחו "המעולים שבאברכי ירושלים". כשנפטר, בתרנ"ב, נעזבה המושבה.

"רחוב יהוד" במרכז פתח תקווה מנציח פרק זה בקורות בניין האזור.

בית הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר אברהם שפירא. בבית, ששוקם ב-1972, שני חדרים ומרתף. במקום יש תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים - לתצפית ולהגנה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]