יהונתן יעקבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהונתן יעקבס
יהונתן יעקבס.png
לידה 29 בנובמבר 1965 (בן 55)
ה' בכסלו ה'תשכ"ו
רחובות, ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
מקצוע חוקר תנ"ך, מרצה
פרסים והוקרה פרס יצחק בן צבי
פרס רקטור אוניברסיטת בר-אילן

יהונתן יעקבס (נולד ב־29 בנובמבר 1965) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, חוקר מקרא ומחבר ספרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהונתן יעקבס נולד בה' כסלו תשכ"ו ברחובות לנעמי ואלחנן, בבחרותו למד בישיבת ההסדר הר עציון ושירת בחי"ר בחטיבת גבעתי לאחר מכן נישא לאחינעם בתו של ישראל תא שמע.

יעקבס סיים תואר ראשון בחינוך במכללת ירושלים, תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת בר-אילן, כמו כן הוא בעל תעודת הוראה ממכללת הרצוג ובעל תעודת השכלת תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית לישראל.

את ראשית פעילותו בהוראה החל בישיבת בני עקיבא - כפר הרא"ה, והמשיך כמרצה באוניברסיטת בר-אילן, ובמכללת הרצוג. כמו כן שימש כמרצה במכללת אשקלון (1998-1999) במכללת ליפשיץ (1998-2000) ובטורו קולג' (2002-2003), בשנת השבתון שלו (2020) שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת לונדון.

יעקבס הוא עורך משנה באנציקלופדיה העברית החדשה בתחום פרשנות המקרא, חבר ועדת ההיגוי של המושבים מדרש ופרשנות ב-SBL annual Conference, וחבר הוועדה האקדמית של סדרת היהדות (Judaism in Context) ב- Gorgias Press.

כיווני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו האקדמיים של יעקבס מתמקדים בשני תחומים: עיקר עניינו הוא תחום פרשנות המקרא בימי הביניים הוא עוסק גם באומנות הסיפור המקראי.

בתחום פרשנות המקרא בימי הביניים חקר יעקבס את דרכי פרשנותם של רש"י, ר' יוסף קרא, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור, ראב"ע, רד"ק, רמב"ן, ר' טוביה בן אליעזר (לקח טוב), ור' מיוחס בן אליעזר.

יעקבס פרסם קרוב לעשרים מאמרים העוסקים בפירושי רשב"ם למקרא. בין השאר בדק את מקורותיו, את עקרונות הפשט שלו ואת נוסח פירושו. כמו כן הוא דן בהיקף המצומצם של תפוצת הפירוש והציע לתופעה מפליאה זו הסבר חדש הקשור להיקף פולמוס עם הקראות.

בחלק ממחקריו הוא שילב בין שני תחומי מחקרו, והצביע על היבטים ספרותיים ואומנותיים במקרא שנחשפו על ידי פרשני ימי הביניים. לדוגמה, בסדרת מאמרים הוא הצביע על הפרשנות הפנים מקראית בפירושי ר' יוסף קרא, רשב"ם ור' יוסף בכור שור, ובדק את 'עקרון ההקדמה' ו'עקרון ההבטה לאחור' בפירושי ר' יוסף קרא, רשב"ם, ור' יוסף בכור שור. בין שאר ממצאיו הוא הוכיח שר' טוביה בן אליעזר היה ראשון הפרשנים שהציע פירוש במישור המילולי למגילת שיר השירים.

מאמרים נוספים שלו הוקדשו למחקר ספרותי על דמויותיהם של גיבורי המקרא וביניהם אברהם, השופט יפתח, המלך שאול, בנו יונתן, המלך דוד, רעייתו מיכל, וכן המלכה אסתר.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס יצחק בן-צבי בחקר קהילות ישראל במזרח וקהילות ספרד ופזורתן[1] יחד עם יוסף עופר על ספרו "תוספות רמב"ן לפירושו על התורה שנכתבו בארץ ישראל".

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מידה כנגד מידה בספור המקראי, הוצאת תבונות, אלון שבות ה'תשס"ו[2] בספר הוצגו כמאה וחמישים סיפורי מידה כנגד מידה המפוזרים לאורך כל התנ"ך, והוכח שעקרון המידה כנגד מידה בסיפור המקראי איננו רק עיקרון ספרותי, אלא גם עיקרון חינוכי-אידאולוגי.
  • תוספות רמב"ן לפירושו על התורה שנכתבו בארץ ישראל - יחד עם יוסף עופר, אלון שבות ה'תשע"ג[3]. בספר הוצגה מהדורה מדעית מוערת של כל התוספות שהוסיף רמב"ן לפירושו לתורה, בהסתמך על בדיקת כחמישים כתבי יד של פירוש הרמב"ן לתורה במסגרת מחקר זה נחשפו מאות תוספות שנוספו במהדורה בתרא של פירוש רמב"ן, הוצגו הדרכים השונות שבהן השתמש רמב"ן כדי לשלב את תוספותיו במהדורה קמא, ובוארו הסיבות שגרמו לרמב"ן לשנות את פירושו או להוסיף עליו קטעים חדשים. ספר זה זיכה את המחברים בפרס יצחק בן-צבי בחקר קהילות ישראל במזרח וקהילות ספרד ופזורתן לשנת תשע"ז, על הספר נכתבו ביקורות על ידי חננאל מאק[4], יהודה טרופר[5], ואליעזר ברודט[6], לספר מלווה אתר מחקרי[7].
  • בכור שורו הדר לו - רבי יוסף בכור שור בין המשכיות לחידוש, הוצאת מאגנס, תשע"ז[8], בספר הוצגה התמודדותו של בכור שור עם השאלה שהטרידה אותו ואת בני זמנו - מה המקום של פירוש חדש ונוסף לתורה, מעבר לפירושים שכבר נכתבו עד ימיו ונמצאים על שולחן עבודתו. מסקנת הספר היא שבצד מחויבותו למסורת הפרשנית, השכיל בכור שור לסלול נתיבים חדשים שלא פותחו בידי קודמיו, על הספר נכתבה ביקורת מאת נחם אילן[9].

יעקבס ארגן והשתתף בעשרות כנסים מדעיים, ופרסם עשרות מאמרים בעיקר בתחום המקרא.

קישורים חיצונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]