יהושע אייזיק שפירא

הרב יהושע אייזיק שפירא

לידה	1801 ה'תקס"א
פטירה	1873 (בגיל 72 בערך) ד' בטבת ה'תרל"ג
מקום פעילות	מינסק, קלווריה, קוטנה, טיקטין, סלונים
השתייכות	יהדות ליטא
תחומי עיסוק	תנ"ך, תלמוד, הלכה ופסיקה, אגדה, מוסר, דרשנות
תלמידיו	בנו הרב משה
חיבוריו	"עמק יהושע", "נועם ירושלמי", "מרבה עצה", "מרבה תבונה", "אבי הנחל"

הרב יהושע אייזיק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) היה אב"ד סלונים וערים נוספות בשטחי ליטא היהודית ופולין שבאימפריה הרוסית. מגדולי התורה בדורו. נודע כיחיד בדורו בזיכרונו ובבקיאותו ובחריפותו, וכמחבר ספרים תורניים, וכונה ר' אַיְזֶל חריף על שכלו החריף ולשונו השנונה.

מראשית חייו עד הרבנות

נולד בגלובוקי שבפלך וילנה (כיום בבלארוס) לר' יחיאל שפירא, בנו של ר' מרדכי שפירא ממקורבי הגר"א, ותלמיד של רבי שניאור זלמן מלאדי. סבו רבי מרדכי היה מצד אמו נכדו של רבי יצחק אייזיק הלפרין אב"ד קוידינוב, בנו של רבי יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות".

התחיל ללמוד תורה בהיותו בן שלוש, וגמרא בגיל שש, ובהיותו בן שמונה כבר ידע כמה מסכתות. מילדותו היה שוקד לבדו על התורה, כי לדבריו ידע שאיננו יודע, וידיעה זו כבשה כל ישותו ולא נתנה לו מנוח יומם ולילה, נרעד למחשבה שהתורה כה גדולה ועצומה, והוא טרם טעם מטעמה. על תלמודו בילדותו הוא סיפר:

ראשי היה פתוח, לתורה, איך להתפלל למדתי אז, בעמלי בלימוד, יש ולא ידעתי לרדת לעומקה של סוגיה, יש והסתבכתי בפירושה והבחנתי בדבר. מאחר שילד קטן הייתי ולבדי בבית המדרש, התחלתי לבכות, התפללתי להקב"ה שיאיר עיני, אמרתי: ריבונו של עולם, ילד קטן אני, בודד כאן, אין איש שיאיר עיני בסוגיה זו, שטרם למדתי אותה, ואז נעניתי מיד, השיטה נתגלתה לי לכל עומקה, עד כי היה נדמה לי כי מן השמים לומדים עמי.

גדל עם חסידים, ושמחה ועליצות אפיינו אותו כל חייו. אולם לא הלך בדרך החסידות של אביו, והעדיף את מסורת סבו מהמתנגדים לחסידות. התארס בגיל שתים-עשרה, וכעבור שנה נשא לאישה את חיה, בתו היחידה של ר' יצחק פיין ממינסק ידיד של אביו. על שם חותנו, הוצמד לו הכינוי 'חריף', ראשי תיבות של "חתן רבי יצחק פיין", המצביע גם על חריפותו ולשונו השנונה. למד בישיבה הגבוהה שבבית המדרש "בלומקס" שבמינסק, שלומדים וחריפים, גדולי מינסק וחכמיה, נמנו על יושביו. שם הוא התפרסם בכינוי "העילוי מגלובוקי". התיידד עם לומדים קשישים, ביניהם רבי יחיאל מיכל ממינסק. בגיל שבע-עשרה שימש כממלא מקום של רבי אברהם דוואריצר, ראש הישיבה, והיה משמיע את דבריו לבאי בית המדרש כמגיד, עד שחתנו ביקשו שיחדל מדרשות וישקוד רק על התורה.

כעבור שבע שנים מיום בואו למינסק, בגלל ירידתו מנכסיו של חותנו, הוא שימש כמגיד מישרים לפרנסתו.

בגיל צעיר סיים את שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, ששים ותשע פעמים. במהלך חייו סיים את המשנה כולה שלוש מאות וששים פעמים.

כרב קהילה

הוסמך לרבנות על ידי רבי אברהם אבלי פאסוועלער בווילנה.

בגיל עשרים הוא נענה להפצרות יהודי קלווריה לכהן כרב הקהילה. בתחילת כהונתו הייתה בעיה שהוא עדיין לא היה בקיא בספרי ההלכה והפוסקים, אך בתוך כשנה למד בעל פה את השולחן ערוך ובמשך הזמן היה בקיא גם בספרות זו. בקלווריה הוציא לאור את ספרו הראשון "עמק יהושע", ושמו יצא לתהילה בכל תפוצות ישראל כגדול בתורה השקול ל"שאגת אריה", עד ששליחים מערים נכבדות, ביניהן קוטנא שבפולין, הזמינוהו לכהן כרב בעירם.

כיהן כרבה של קוטנא, וזכה למשכורת יפה ותנאים טובים. אלא שהעיר ומנהגיה לא היו לרוחו, והוא עזב בגלל מחלוקות עם החסידים שהוא היה ממתנגדיהם החריפים. בתר"ט החל לכהן כרבה של טיקטין, ועסק בה הרבה בצדקה. לאחר שהרב דב בריש אשכנזי, מחבר "נודע בשערים", עבר לכהן כרבה של לובלין החליפו ר' אייזל חריף כרבה של סלונים.

היה דרשן מחונן שאמר דרשותיו בניגון כדרך המגידים שסובבו בין הקהילות היהודיות, אך לא הטיף למוסר בדרשותיו, בניגוד למגידים הללו. דגל בלימוד ישר ללא פלפולים. היה מבוקש כמיישב סכסוכים, ונמנה עם הפטרונים הרוחניים של ישיבת וולוז'ין.

אף שהתנגד בחריפות לחסידות ונראה ממעשיות שפורסמו עליו שזלזל בר' אברהם וינברג הראשון, שהיה הרבי מסלונים במקביל לשנות רבנותו בעיר, שניהם היו בידידות רבה^{[דרוש מקור]}.

השיא את בתו לרב יוסף שלופר (בן הרב צבי הירש) שהיה אחריו ראב"ד סלונים, מחבר "מרכבת יוסף" ו"פורת יוסף" על הש"ס. הרב יוסף שלופר למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב, ור' אייזל חריף הגיע בתקופה שלמד שם למצוא בה חתן לבתו. הוא שאל שאלה חמורה בסוגיה שלמדו ואמר שמי שיתרץ אותה יהיה חתנו. רבים מהתלמידים ניסו לתרץ את הקושיה, אך לא הצליחו. לאחר זמן מסוים נואש ר' אייזל למצוא תלמיד שיתרץ את הקושיה והלך. התלמיד יוסף שלופר רץ אחריו ושאל אותו מה התירוץ של הקושיה, כי הוא משתוקק לדעת את התירוץ הנכון. אז אמר לו ר' אייזל חריף שאותו הוא ייקח כחתן לבתו בזכות אהבת התורה שבו. וחתנו זה הפך בפני עצמו לגאון ידוע בדורו.

תקופת חייו של הרב יהושע אייזיק שפירא על ציר הזמן
ציר הזמן

ר' אייזל חריף בספרות היהודית העממית

התפרסם באמרות חריפות ושנונות שהופיעו בלקטי אמרים בעברית וביידיש (כגון, מ' רייצסזון, פון ר’ אייזעלע’ס מויל, בהוצאת "גמילות-חסדים-קאסע", סלונים תרצ"א - משיחותיו ואמרותיו של ר' אייזל חריף). בשיחות החולין שלו לגלג על רבנים שלא שימשו כדי צורכם בלימוד תורה, וקפצו לשמש ברבנות, ועל גינוני רבנות שרבנים נהגו בהם כדי להתגדל בהם לעיני ההמון. להלן דוגמאות:

• פעם שאל אברך שרצה לקבל ממנו סמיכה להוראה: "מה פירוש תנו רבנן?" אמר האברך: "דבר זה אף תינוק של בית רבו יודע, תנו רבנן פירוש הרבנים למדו". אמר לו ר' אייזל חריף: "תנו רבנן, תנו תחילה, ואחר-כך רבנן, ולא להפך".
• פעם שאל חבר שנהיה לאדמו"ר: 'איך נעשית בין רגע לאדמו"ר? הרי רק אתמול היינו שווים שבשווים'. ענה חברו: 'יודע אתה, הנה כור חיטים פשוטות ומגושמות, נוטל יהודי מלוא חופניו מהן ואומר: "הרי זו תרומה", והפשוט נעשה קודש בין רגע. אם מאות יהודים באו ואמרו עלי שאני קודש, הרי אני קודש". ענה לו ר' אייזל חריף: "חרש שוטה וקטן שתרמו אין תרומתן תרומה".
• פעם הזדמן לעיירה והתארח בביתו של רב העיירה. התחיל נושא ונותן עמו בדברי תורה, וראה שאין ברב לא הלכה ולא אגדה. אמר לו: "תמה אני על מר, מילא בני העיירה סומכים על כבודו וחושבים שיש כאן רב, ואילו מר הרי הוא יודע בעצמו שאין כאן רב, וכיצד אדם מישראל דר בעיר שאין בה רב?".
• שני אברכים, אחד בקיא ואחד חריף, באו אליו, שיתהה על קנקנם ויסמוך עליהם להוראה. נענה לבקי ונתן לו סמיכה, ולחריף לא נתן. כשנשאל לפשר הדבר, ענה: סיני ועוקר הרים, סיני עדיף - אמרו חז"ל, כי לו רצה החריף לעקור את הר סיני לא היה מוצאו מרוב חריפותו.
• פעם נסע ר' אייזל בעגלה עם עשיר מופלג. בלילה נטתה העגלה מן הכביש ונתהפכה. נפלו שניהם לחפירה. אמר ר' אייזל: 'עכשיו נתקיים מאמר חז"ל: תורה וגדולה במקום אחד'.

ספריו

נודע בעיקר בעבור ספריו "עמק יהושע", "נחלת יהושע", ו"נועם ירושלמי", בהם ביאר סוגיות עמוקות בתלמוד הבבלי והירושלמי. עלי ידי ספריו התפתחו הכישרונות של הרבה מגדולי ישראל שהתאבקו בחידושיו המבריקים, השקולים ומדודים בהגיון ישר. להלן רשימת ספריו:

• עמק יהושע - ספר הכולל שני חלקים: חלק א' הוא שו"ת וחלק ב' הוא דרשות לשבתות ומועדים. יצא לראשונה בוורשה תר"ב. ובהדפסות נוספות בירושלים-ניו יורק תרפ"ה (מהדורת תרפ"ה בהיברובוקס), בפיוטרקוב תרנ"ו עם חידושים מבניו הרבנים משה שפירא ויששכר בר שפירא והספד על ר' אייזל בשם "עמק הבכא" של הבן הרב משה שהביא את החיבור לבית הדפוס (מהדורה זו הודפסה שוב בירושלים תשכ"ו ותשל"ד והובאה לדפוס בפעמיים האלו בידי זלמן שפירא, נין המחבר).
• נועם ירושלמי - מהפירושים החשובים על התלמוד הירושלמי. כולל ארבעה כרכים שיצאו לראשונה בווילנה תרכ"ג-תרכ"ט: על סדר זרעים בתרכ"ג, על סדר מועד בתרכ"ו, על סדר נשים בתרכ"ח ועל סדר נזיקין בתרכ"ט. בירושלים תשכ"ח יצא דפוס צילום ראשון בשני כרכים (זרעים-מועד ונשים-נזיקין), ובירושלים תשנ"ב יצא דפוס צילום בידי זלמן שפירא.
• נחלת יהושע - חלק ראשון - שו"ת וחלק שני - דרשות וחידושים ודברי מוסר. יצא לאור בוורשה תרי"א. יצא דפוס צילום בירושלים תש"ל בהוספת מפתחות שנערכו על ידי ישראל קלפהולץ, ונוסף בירושלים תשל"ח שבו נוספו גם חידושים ותשובות בסוף. נכדו, זלמן שפירא (בן יחיאל), הביא את החיבור לבית הדפוס בדפוסי הצילום.
• עצת יהושע - ביאור על האגדה במסכת בכורות דף ח' בעניין השאלות ששאלו "סבי דבי אתונא" את רבי יהושע בן חנניה ותשובותיו. יצא לראשונה בווילנה תרכ"ח. בירושלים תשכ"ט יצא דפוס צילום יחד עם "מרבה עצה" ו"מרבה תבונה", וכך גם בברוקלין תשנ"ו בתוספת 24 עמ' שבהם מפתח חדש.
• מרבה עצה - ביאור של אגדות רבה בר בר חנה ועוד אגדות מהש"ס. יצא לאור בווילנה תר"ל. יצאו שני דפוסי צילום בירושלים תשכ"ט וברוקלין תשנ"ו יחד עם "עצת יהושע" ו"מרבה תבונה", כשבברוקלין נוספו 25 עמ' שבהם מפתח חדש.
• מרבה תבונה - מוסר. יצא לאור בווילנה תרל"ב. יצאו שני דפוסי צילום בירושלים תשכ"ט וברוקלין תשנ"ו יחד עם "עצת יהושע" ו"מרבה עצה", כשבברוקלין נוספו 24 עמ' שבהם מפתח חדש.
• שפת הנחל - דרשות לשבתות וימים טובים. יצא לאור בקניגסברג, תרי"ד.
• אבי הנחל - דרשות לשבתות ומועדים. יצא לאור בקניגסברג תרי"ז. יצאו דפוסי צילום בירושלים תשל"ב (נכדו זאב שפירא הביא החיבור לבית הדפוס), ובניו-יורק תשס"ג יחד עם "שפת הנחל".
• ימים טובים. יצא לאור בקניגסברג תרי"ט. יצא דפוס צילום בירושלים תשל"ג בתוספת מפתחות כשנכדו זאב שפירא הביא את החיבור לבית הדפוס, והדפסה זו הודפסה שוב בניו-יורק תשס"ג.

ילדיו

• הרב משה שפירא - רב בווילקומיר, מחבר "פני משה" על מסכת פסחים (יצא במקור בווילנה תרל"ב ובדפוס צילום בתשל"ה כשנכדותיו הביאו את החיבור לבית הדפוס) ועל הגדה של פסח (יצא במקור בוורשה תרנ"ה ובדפוסי צילום בירושלים תשמ"ב וכן בתשנ"ד בידי "ספריית בני תורה'" של "המוסד לעידוד לימוד התורה", וגם ניו-יורק תשנ"ח כרוך יחד עם הגדה עם ביאור "מים אדירים" של הרב ישראל מרדכי [בן הרב זאב יוסף] טונקלנג); "ברכת משה על הנ"ך (יצא לאור בפיוטרקוב תרס"ט ובדפוסי צילום בבני-ברק) תשל"ו ובניו-יורק תשנ"ג); 'דרשות מהר"ם' עם שו"ת בסופו (יצא בפיוטרקוב תר"ס ובדפוס צילום מוקטן ובהדפסה מצומצמת בירושלים תשמ"ב), וכן חיבר הערות וחידושים על "עמק יהושע" של אביו, בשם "שפת העמק".
• הרב יששכר בר שפירא - חידושיו צורפו להדפסת תרנ"ו של "עמק יהושע" שהביא לבית הדפוס אחיו הרב משה.
• יחיאל שפירא - בנו זאב שפירא הביא לבית הדפוס כמה מחיבורי סבו ר' אייזל.
• נחמה. אשת הרב יוסף שלופר.

לקריאה נוספת

• יהודה אריה לייב לוין, רבי אייזל חריף, ירושלים: נחליאל, תשל"א, באתר אוצר החכמה
• יהודה ליב הכהן מימון, שרי המאה, חלק ששי, פרק ד, ע' 62-49, מוסד הרב קוק: ירושלים תשנ"ט.
• יהודה ליב הכהן מימון, מדי חודש בחודשו, מחזור שני, ע' 220-213, מוסד הרב קוק: ירושלים תשט"ז.
• אסתר רפאלי, רֵבּ אַייזְל חָרִיף, חייו ואמרי פיו, אסתר רפאלי, הוצאת "דבורה", ירושלים תש"ע. המחברת היא בת נינו שכתבה ספר מקיף עליו, על משפחתו והסובבים אותו. היא כללה בו את דור תלמידי הגר"א, רבותיהם של רבותיו, ועד לצאצאיו בימינו. הספר כולל מפות וצילומים ונספחים שונים, ובהם לוחות גנאלוגיים של צאצאי ר' אייזל חריף עד היום.

קישורים חיצוניים

• יהודה ליב הכהן מימון, פרקי זכרונות על הציוניות, הצופה, 17 ביולי 1953
• מ. צינוביץ, הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא (רבי אייזל חריף): (במלאות 75 שנה לפטירתו, תרל"ג–תש"ח), הצופה, 13 בפברואר 1948
• מ. צינוביץ, הגאון ר' אייזל חריף, הצופה, 10 במרץ 1961
• שמשון רוזנבאום, ר' אייזל חריף מסלונים, הד ליטא⁩, 12 פברואר 1924⁩
• אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, מאורע ספרותי־תלמודי, הארץ, 14 ביולי 1925
• א. ז. תרשיש, "עמק יהושע", הצופה, 4 בנובמבר 1966
• המבשר תורני: הגאון המובהק, חריף ובקי, רבי אייזל חריף זצ"ל, כ"ט כסלו תשפ"ג, באתר אוצר החכמה
• חייקל לונסקי, ר' איזל חריף וחידודיו, מחניים, 25 בפברואר 1966
• שלמה שבא, מה שהיה | הרב החריף, דבר, 9 במרץ 1973, המשך
• לא תלך רכיל בעמך, סיפור מעשה עם ר' אייזיל חריף במדור "מעשה שהיה" בגרסה המקוונת של העלון "שיחת השבוע", גיליון 957, פרשת קדושים, כ"ז בניסן תשס"ה (6 במאי 2005)
• הפרק "גדולים ומפורסמים" ב"ספר הבדיחה והחידוד, על ר' אייזל בסיפורים 2335–2354.
• 'שפירא, ר' יהושע־אייזיק ב"ר יחיאל („ר' אייזל חריף”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 101 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1299).
• רשימת מאמרים על יהושע אייזיק שפירא באתר רמב"י
• רשימת כתבי יהושע אייזיק שפירא באתר WorldCat Identities
• רבי יהושע אייזיק שפירא חריף באתר MyTzadik.com
• רבי אייזל חריף באתר תולדות ושורשים - עצי משפחה, 17 בדצמבר 2012
• פרסומיו של ר' יהושע אייזיק שפירא, בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל