יהושע אלטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהושע (שייע) אלטמן (נולד ב-1943) הוא איש חינוך והתיישבות ישראלי, מילדי קיבוץ כפר עציון לפני מלחמת העצמאות וממייסדיו לאחר מלחמת ששת הימים; מזכ"ל תנועת בני עקיבא בשנים 19881990.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-י"ד באדר ה'תש"ג (פברואר/מרץ 1943) בכפר פינס לטובה, ילידת גרמניה[1] ויעקב אלטמן, יליד הונגריה, חברי "קבוצת אברהם" שייסדו זמן קצר לאחר מכן את כפר עציון. אביו היה מפקד הנוטרים בגוש עציון. במלחמת העצמאות היה אביו סגן מפקד הגוש. עם התחזקות הקרבות בגוש עציון, הועברו הנשים והילדים, ובכללם יהושע ואחיו, למנזר רטיסבון בירושלים. ביום האחרון לפני נפילת הגוש, לאחר נפילת המפקד משה (מוש) זילבשמידט, התמנה אביו למפקד הגוש, ונהרג בקרב על כפר עציון יום לפני הכרזת העצמאות, כשיהושע היה בן חמש. לאחר מספר חודשים הם עברו יחד עם פליטי כפר עציון לגבעת עלייה שביפו. לאחר מספר שנים התקבלו כחברי קבוצת יבנה. למד בתיכון בקבוצת יבנה, והתגייס לנח"ל, שם שירת כמפקד כיתה. לאחר שירותו הצבאי למד למשך כשנה בישיבת מרכז הרב, שם פגש את חברי כפר עציון חנן פורת ויעקב גל, והם התחילו לדבר על שיבה לכפר עציון[2]. באותה העת, הוא עמד לקראת נישואיו, ובדיוק אז פרצה מלחמת ששת הימים והוא גויס למילואים ולחם בחזית סיני ובחזית רמת הגולן. לאחר סיום המלחמה היה ממובילי החזרה לגוש עציון, והיה מהגרעין המייסד של קיבוץ כפר עציון שבו התמנה למרכז המשק[3]. ברית המילה של בנו הייתה הראשונה בקיבוץ מאז נפילתו[4].

כיהן כמזכ"ל בני עקיבא מ־1988 עד 1990[5].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי ללאה, ששכלה אף היא את אביה אברהם (קורטי) מאיר ואת אחותה רות (רותי) מאיר בהפצצה של מטוס מצרי בקבוצת יבנה במהלך מלחמת העצמאות[6]. לאה הייתה בעבר מזכירה בבית ספר שדה כפר עציון[7]. לזוג חמישה ילדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמיה ליבליך, ילדי כפר עציון, תשס"ז, עמ' 399 - 403.
  • נעימה ברזל, המתנחלים בלבבות, 2017, פרק ראשון: "ההקמה המחודשת של כפר עציון: הקיבוץ והאתוס".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]