לדלג לתוכן

יהושע בן-מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושע בן-מאיר
הרב בן מאיר (משמאל) בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב
הרב בן מאיר (משמאל) בהכנסת ספר תורה
בישיבת מרכז הרב
לידה נובמבר 1947 (בן 76)
י"ג בכסלו ה'תש"ח
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכות צבא, משפט עברי, רפואה והלכה ועוד
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב שלמה זלמן אוירבך
הרב שמואל רוזובסקי
הרב ניסן זק"ש
הרב צבי יהודה הכהן קוק
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
בן או בת זוג רות בן-מאיר עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ישראל שלמה בן-מאיר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלי בן-מאיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב בן מאיר (במרכז) עם הרב יהושע מגנס והרב אבינועם זומר, תשע"ה
הרב בן מאיר (משמאל) עם הרב מרדכי גרינברג והרב מנחם בורשטין, תשע"ה

הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה.

נולד בארצות הברית וגדל ברמת גן. אביו היה הרב ישראל שלמה בן-מאיר (רוזנברג), חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות שנייה עד השביעית). אחיו הגדול הוא יהודה בן-מאיר, שהיה אף הוא חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות השביעית עד העשירית).

למד בישיבת קול תורה בין השנים תשי"טתשכ"ה ושמע שיעורים באופן קבוע אצל הרב שלמה זלמן אוירבך אשר בנה אצלו את דרך הגישה היסודית לסוגיה וסברא ישרה. לאחר מכן למד בישיבת פוניבז' בין השנים תשכ"ותשכ"ז עד לאחר מלחמת ששת הימים. בשנים אלו למד את דרך הלימוד הישיבתית-בריסקאית מהרב שמואל רוזובסקי וכן למד מהרב אלעזר מנחם שך והרב דוד פוברסקי. בשנת ה'תשכ"ח עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב עד שנת תשל"א, במרכז הרב נעשה לתלמידם של רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא אשר ממנו קיבל את עיקר דרכו בהלכה ובו דבק עד פטירתו בשנת ה'תשס"ח, לצד לימוד גם מפיהם של הרב מרדכי פרום, הרב שלום נתן רענן והרב דוד כהן (הנזיר). הוא תלמידו גם של הרב ניסן זק"ש, אשר ממנו למד את דרך העיון והדקדוק בדבריהם של הראשונים.[1]

הוסמך לרבנות על ידי הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, הרב יצחק אריאלי, הרב ניסן זק"ש והרב אברהם שפירא. הוסמך לדיינות על ידי הרבנים אושפיזאי, אברהם שפירא וניסן זק"ש. קיבל כושר לרבנות עיר מהרב שלמה גורן שממנו למד ענייני הלכות צבא וציבור ועוד. כמו כן סיים תואר שני במחשבת ישראל ולימים אף למד משפטים והוסמך כעורך דין.

את שירותו הצבאי החל בחיל התותחנים. בהמשך היה לרב צבאי. שירת כסגן הרב של פיקוד צפון תחת הרב ישראל אריאל, וכן כרב של מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני (אוגדה 252). במלחמת יום הכיפורים שירת במילואים כרב של עוצבת המפץ והקים את "ישיבת גושן", יחד עם הרב מרדכי הלפרין[2]. במלחמה עסק רבות בפינוי חללי צה"ל והיה הראשון שהפעיל מחלקת סריקה אוגדתית. לאחר המלחמה שירת במילואים גם כרב גייס דרום. השתחרר בדרגת סגן-אלוף.

בשנים תשל"ג–תשל"ד עבד במכון יד הרב הרצוג. בשנים תשל"ה–תשל"ו שהה בארצות הברית כשליח מחלקת הנוער והחלוץ. במסגרת זו יזם שלוש משלחות של סטודנטים יהודים בעלי דרכון אמריקאי שביקרו באתרי שואה, בקהילות היהודית שמעבר למסך הברזל ולבסוף סיירו שלושה שבועות בישראל.

באב תשל"ח ייסד ועמד בראש ישיבת שבות ישראל, תחילה בתקוע ומתש"מ (1980) על הגבעות שעליהן קמה לימים העיר אפרת. בפסח תשמ"ג הצטרף למשפחות הראשונות שהתיישבו בגבעה הראשונה שאוכלסה, גבעת הרימון. כיום גר בגבעת שאול בירושלים.

הרב בן מאיר ממשיך לשמור על קשר עם ישיבת מרכז הרב ומעביר בה מדי פעם שיחות בסעודה שלישית. הוא מתייחס לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא כאל מורו ורבו ומרבה לצטט מדבריו.

נשוי לד"ר רות בן-מאיר, ראש המדרשה לנשים של אוניברסיטת בר-אילן. הם הורים לשבעה. בנם אלי בן-מאיר היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. בתם דסי בארי היא מנהלת אגף א' חינוך על-יסודי במשרד החינוך ורעייתו של הרב משה בארי מנכ"ל "ארגון רבני צוהר".

מעמדותיו ההלכתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהושע בן-מאיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פירוט הרבנים על פי הקדמתו לספרו "מפיקודיך אתבונן"
  2. ^ הרב מרדכי הלפרין, דיונים הלכתיים מתקופת מלחמת יום הכיפורים, המעין 247, מכון שלמה אומן, תשרי תשפ"ד
  3. ^ "מפיקודיך אתבונן" עמוד 246-251, שם השיג על דברי שבט הלוי חלק ח סימן רלו.
  4. ^ "מפקודיך אתבונן", עמוד 20, סעיף 3.
  5. ^ "מפקודיך אתבונן", עמוד 283, סעיף ו; תחומין לז, שימוש בכלי ללא טבילה בשעת הדחק (תשע"ז).
  6. ^ הרב יהושע בן מאיר (עורך), השלמות ותוספות לערכים באנציקלופדיה התלמודית כרכים א-נ מדברי מרן הראי"ה קוק, ירושלים: המכון להלכה ומחקר שעל יד ישיבת שבות ישראל, תשפ"ג, באתר ספריית אסיף
    ביקורת של הרב יואל קטן על מהדורת תשע"ז, קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2016