לדלג לתוכן

יהושע חריף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יהושע חריף
שער ספרו מגיני שלמה
שער ספרו מגיני שלמה
לידה 1578?
של"ח
וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוגוסט 1648 (בגיל 70 בערך)
כ"ז באב ת"ח
קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי
תחומי עיסוק פרשנות התורה, פרשן תלמוד, פוסק
חיבוריו מגיני שלמה, שו"ת פני יהושע (אסופת שאלות ותשובות משמו)
רבותיו
תלמידיו הלל בן נפתלי הירץ, גרשון אשכנזי, אריה לייב "הארוך" מקראקא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יהושע חריף (וילנה של"ח, לערך 1578 – קראקא כ"ז במנחם אב ה'ת"ח, 1648) היה מרבני פולין וליטא, ונודע על שם ספרו "מגיני שלמה".

מצבת קברו (בצד שמאל) בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. בסמוך אליו (במרכז התמונה) נקבר מאוחר יותר רבי העשיל מקראקא.

נולד בווילנה לרבי יוסף ומרת היצל. למד תורה מחכמי וילנה, מרבי שמואל מפשמישל, מרבי יהושע פלק כץ בעל הסמ"ע, וכן בלובלין אצל המהר"ם לובלין.

כיהן ברבנות בטיקטין, בגרודנא בפשמישל, בלבוב. משנת ה'שצ"ט עד לפטירתו,[1] כיהן כראש ישיבה ורב בקראקא במקומו של הרב נתן שפירא בעל "מגלה עמוקות", ושם נקבר, בבית הקברות היהודי העתיק.

נודע כחריף מופלא, ובקיא בחכמת הקבלה, והחליף מכתבים עם רבי שמשון מאוסטרופולי.[1] לא לקח משכורת עבור משרתו כרב עיר, היות והיה עשיר גדול.[2]

בין תלמידיו הרבים היו רבי שבתי כהן ('הש"ך'), רבי גרשון אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני", רבי מנחם מנדל אוירבך בעל "עטרת זקנים", ורבי אריה לייב "הארוך" מקראקא.[2]

הרב יהושע חיבר ספר שנקרא "מגיני שלמה" המגן על רש"י מקושיות התוספות. בהקדמה לספרו נכתב כי רש"י נגלה אליו בחלום והודה לו על כך.[3] כן כתב גם ספר בקבלה, ביאור על ספרו של הרמ"ע מפאנו "עשרה מאמרות".

לאחר פטירתו יצאה לאור באמסטרדם אסופה של שאלות ותשובות בשם "פני יהושע", בידי נכד המחבר וקרוביו,[4] בדומה לשם ספר החידושים הנודע פני יהושע של נינו, הרב יעקב יהושע פאלק,[5] שנקרא על שמו (השם יעקב נוסף לו מאוחר יותר עקב מחלה).

דרכו בהלכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכו בפסיקת ההלכה הייתה להתבסס בעיקר על דברי התלמוד והפוסקים הראשונים, מקורות אלו היו לחם חוקו, אף שנהג להסתמך גם על פסיקות האחרונים: השולחן ערוך והרמ"א, זאת שלא כגאונים אחרים מדור זה, ובהם רבו מהר"ם מלובלין שהתנגדו להסתמכות ופסיקה על פי ה"שולחן ערוך". יחד עם זאת, במקום שהיה נראה לו אחר העיון שאין דברי השולחן ערוך נכונים לפי הדין לא היסס לחלוק על דבריהם.

כך כתב בתשובה לידידו הרב שמואל זיינהוויל, אב"ד ניאסוויז', שתמה על שחלק על השולחן ערוך: ”כי הלא ידעתי גם ידעתי כי אלמלי אמרה יהושע בן נון לא צייתא ליה לפי מנהג חכמי מדינתנו יצ"ו בדבר שנדפס בשלחן ערוך אין לשנות חס ושלום כתורת משה אפילו דברים המוכרחים מחוייבים לעייל פילא רבא בקופא זעירא דמחטא שלא להודות ח"ו לחכם אחד שחדש דבר... רחמנא ליצלן מהאי דעתא, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ויפתח בדורו כשמואל בדורו... ומובטח אני בהגאון החסיד הרב הבית יוסף זצללה"ה שלא ירע בעיניו”[6].

אף על הראשונים הוא חולק לעיתים, ובמקום אחד כתב על דברי התוספות: "לא יצאו דברים אלו מפי התוספות כלל אלא אחד מן המתחילין כתבן..."[7].

היה מצאצאי רבי יוסף בכור שור שהיה מבעלי התוספות, ותלמידו של רבינו תם.

לדעת רוב חוקרי המשפחה כיום היו לו אחד עשר ילדים מאשתו היצל, בת רבי יהודה לייב מטיקטין (נפטרה כ"ה באב ה'ת').[8][9]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שמואל אבא הורודצקי, שלש מאות שנה של יהדות פולין (הוצאת דביר, תל אביב, תש"ו): "רבי יהושע בר' יוסף", עמודים 86-92.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכתביו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 הסכמת רבי אשר אנשיל ווייס מנאדיפאלו, בספר מגיני שלמה, באתר היברובוקס
  2. 1 2 הלחמי, דוד בן שמואלדף ללא כותרת, חכמי ישראל - א, א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  3. 1 2 בהקדמת נכדו רבי אליקים געציל מפוזנן, לספר מגיני שלמה, באתר היברובוקס
  4. הרב יהושע בן יוסף, פני יהושע, שנת ה'תע"ה 1917, באתר היברובוקס הקדמת המאסף, חתנו של נכד המחבר
  5. כפילות שם הספרים גרם לבלבול רב בקרב רושמי עצי משפחה. ר' לדוגמה דיון באתר הגנאלוגיה Geni ושם מקורות רבים בעניין קרבתם המשפחתית
  6. שו"ת פני יהושע חלק ב סימן נב
  7. שו"ת פני יהושע או"ח סימן ד
  8. תולדות הפני יהושע הפלס שנה ב
  9. שלמה אנגלרד - שיבושים במגילות יוחסין צפונות ניסן ה'תשנ"א